צרפתית – ויקיפדיה

צרפתית – ויקיפדיה
לדלג לתוכן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צרפתית
מדינות
צרפת
קנדה
שווייץ
בלגיה
לוקסמבורג
מונקו
מרוקו
אלג'יריה
תוניסיה
חוף השנהב
גינאה המשוונית
גינאה
קונגו
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
ניז'ר
סנגל
האיטי
ונואטו
לבנון
וייטנאם
הרפובליקה המרכז-אפריקאית
צ'אד
מאלי
מדגסקר
מאוריציוס
קמבודיה
לאוס
בנין
טוגו
בורקינה פאסו
קמרון
גבון
קומורו
מאוריטניה
סיישל
בורונדי
רואנדה
ג'יבוטי
אזורים
מערב אירופה
, מרכז אפריקה, מערב אפריקה, צפון אפריקה,
צפון אמריקה
האוקיינוס השקט
ואזורים מבודדים באסיה
דוברים
270 מיליון
שפת אם
80 מיליון
כתב
אלפבית לטיני
משפחה
הודו-אירופית
איטלית
רומאנית
רומאנית מערבית
גאלו-רומאנית
צרפתית
לאום
הרפובליקה המרכז-אפריקאית
הרפובליקה המרכז-אפריקאית
בורונדי
בורונדי
בורקינה פאסו
בורקינה פאסו
בלגיה
בלגיה
בנין
בנין
גבון
גבון
ג'יבוטי
ג'יבוטי
גינאה
גינאה
גינאה המשוונית
גינאה המשוונית
האיטי
האיטי
ונואטו
ונואטו
חוף השנהב
חוף השנהב
טוגו
טוגו
לבנון
לבנון
לוקסמבורג
לוקסמבורג
מאלי
מאלי
מדגסקר
מדגסקר
מונקו
מונקו
מרוקו
מרוקו
ניז'ר
ניז'ר
סיישל
סיישל
סנגל
סנגל
צ'אד
צ'אד
צרפת
צרפת
קומורו
קומורו
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (קונגו קינשסה)
הרפובליקה של קונגו
הרפובליקה של קונגו (קונגו ברזוויל)
קמרון
קמרון
קנדה
קנדה
רואנדה
רואנדה
שווייץ
שווייץ
תוניסיה
תוניסיה
ארגון
האו"ם
האיחוד האירופי
האיחוד האפריקאי
מוסד
האקדמיה הצרפתית
(Académie française) בצרפת,
שירותי השפה הצרפתית
(Service de la langue française) בבלגיה,
המשרד הקוויבקי לשפה הצרפתית
(Office québécois de la langue française) בקוויבק שבקנדה,
המועצות העליונות לשפה הצרפתית של צרפת, בלגיה וקוויבק
(les Conseils supérieurs de la langue française de France de Belgique et du Québec)
קוד שפה
fr
קוד ISO 639-1
fr
קוד ISO 639-2
fra
קוד ISO 639-3
fra
ראו גם
שפה
כתב
רשימת שפות
הדיאלקטים של השפה הצרפתית
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
דוברי צרפתית בעולם
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
אחוז דוברי צרפתית לפי מדינה
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
הבנת צרפתית ב
איחוד האירופי
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
ידע בצרפתית ב
איחוד האירופי
ובמדינות מועמדות
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
אחוז דוברי צרפתית ב
אפריקה
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
דוברי צרפתית ב
ארצות הברית
אנ'
צרפתית
(בצרפתית:
פְרָאנְסֶה
) היא ה
שפה הרומאנית
השנייה בתפוצתה בעולם (לאחר השפה ה
ספרדית
). הצרפתית התפתחה מן ה
לטינית הוולגארית
שהייתה מדוברת ב
ימי הביניים המוקדמים
בשטחים שבהם שלטה בעבר
האימפריה הרומית
. ב
ימי הביניים המאוחרים
, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של
פריז
, הפך
ניב
פריז לצרפתית התקנית.
עם התפשטות
הקולוניאליזם הצרפתי
התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה וכיום היא משמשת כ
שפת אם
בפי כ-80 מיליון בני אדם, וסך הכול דוברים את השפה כ-220 מיליון בני אדם, בעיקר ב
אפריקה
. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדמיניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים כמו
האיחוד האירופי
הוועד האולימפי הבין-לאומי
האו"ם
איגוד הדואר העולמי
היסטוריה
עריכת קוד מקור
עריכה
תחילתה של השפה הצרפתית עם
כיבושה
של
גאליה
על ידי
הרומאים
תחת שלטונו של
יוליוס קיסר
בשנת 59 לפני הספירה. בעת ההיא אכלסו את גאליה שבטים
קלטים
רבים שדיברו שפות שונות, רבות מהן
שפות קלטיות
. לאחר שגאליה נכבשה כולה (בשנת 51 לפנה"ס) ובמהלך מאות השנים שלאחר מכן, תפסה שפת הרומאים (ה
לטינית
) לאט לאט את מקומה כשפה המדוברת ביותר.
הצרפתית התפתחה תחילה משינויים בלטינית המדוברת בה השתמשו החיילים הרומאים. שינויים אלו היו בעיקר שינויי הגייה (פונטיים). בכתיב, התבטא השינוי בהפשטת כללי הדקדוק ביחס ללטינית. שפה מדוברת זו מוכרת בשם "פרוטו-צרפתית" (protofrançais).
לא ידוע באיזו מידה השפיעה השפה הגאלית על הצרפתית. אוצר המלים ממקור משוער גאלי מצטמצם לכמאה מילים, כמו mouton (כבש), char/charrue (עגלה) ו-crème (קרם), שהאטימולוגיה שלהן לא לגמרי ודאית. חלקן יכלו להיות מילים לטיניות שחדרו לגאלית. גם השפעת הגאלית על התחביר ועל ההיגוי הצרפתיים אינה ידועה.
השפה הפרנקית
אנ'
מילאה תפקיד של superstrat
אנ'
והותירה בצרפתית כמה מילים חשובות (gris – אפור, blanc – לבן, blond – בלונדיני, bleu – כחול וכו') וייתכן כי השפיעה מאוד על ההיגוי של הלטינית בצפון גאליה, ובדרך זאת על ה
לאנג ד'אויל
אנ'
והפרוטו-צרפתית.
העדות הכתובה הראשונה הידועה היא "ההשבעות של שטראסבורג" (Serments de Strasbourg) משנת 842 ואולם נמצאו מסמכים משנת 813 המעידים על קיומה של
שפה רומאנית
. רק בין השנים 880 ו-881 פורסם הכתב הספרותי הראשון, אם כי הוא נכתב בשפה שדמתה יותר ל
פיקארדית
(שפה רומאנית אשר עדיין מדוברת בחלקים מצפון צרפת וב
וולוניה
שב
בלגיה
, שם היא אף מוגדרת כשפה רשמית באחד האזורים) מאשר לצרפתית מודרנית. בשנת 1539 הוכרזה הצרפתית כשפת החוק והמינהל הרשמית על ידי המלך
פרנסואה הראשון
צרפתית נחשבת שפה "אקדמית" במובן שהשפה הספרותית פותחה ונקבעה בקודים שהיו פרי עבודתם של קבוצות אקדמאים, כמו ה
פלייאד
(La Pleïade), ושל מוסדות כמו האקדמיה הצרפתית שהוקמה במאה ה-17 על ידי ה
קרדינל רישלייה
. לחיותה של השפה תרמו השימוש השוטף והספרות הענפה, כולל סופרים דגולים כמו
פרנסואה רבלה
או
מולייר
. לפעמים היא מכונה "שפתו של מולייר".
החל מן המאה ה-17 הצרפתית התחילה להחליף את הלטינית בחוגי המדע, התאולוגיה, וההגות. ציון דרך מכונן היווה מבחינה זו הפרסום בצרפתית של הספר של
רנה דקארט
שיח על המתודה
" (Discours de la méthode).
עם התפשטות
האימפריה הקולוניאלית הצרפתית
החל מ
המאה ה-17
, התפשטה השפה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה, בעיקר ב
אפריקה
בסוף
המאה ה-19
ובמאה ה-20 חינוך החובה החילוני הציבורי תרם רבות לאיחוד השימוש בצרפתית בכל רחבי צרפת. עד ל
מלחמת העולם הראשונה
מעל 50% מתושבי צרפת לא דברו צרפתית אלא שפות אחרות, המהוות חלק מהנוף הלשוני של המדינה: שפות רומאניות כמו ה
אוקסיטנית
או
פרובנסלית
, על גרסאותיה, ביארנית,
אוברנית
גסקונית
וכו' ושפות שאינן רומאניות כמו
ברטונית
פלמית
גרמנית אלזסית
בסקית
איטלקית
קורסיקאית
וכו'. עדיין בשנת 1914 מחצית החיילים לא הבינו היטב את פקודות הקצינים. הצבא היווה במידה רבה כור היתוך לשוני בקרב גברים. בהמשך גם מערכת החינוך והמדיה – הרדיו והטלוויזיה תרמו להפצתה בקרב העם
דיאלקטים והבדלים אזוריים
עריכת קוד מקור
עריכה
לצרפתית דיאלקטים רבים מאוד וקיימים הבדלים לא מעטים בין הלשון המדוברת ב
פריז
, ועל ידי אמצעי התקשורת לבין הגרסאות המקומיות. דיאלקטים (ניבים) קיימים לא רק בתוך מדינת צרפת עצמה (המכונה France métropolitaine) אלא גם ביבשות רבות אחרות ברחבי העולם שבהן הייתה נוכחות של האימפריה ה
קולוניאליסטית
הצרפתית: בראש וראשונה חלקים נרחבים מאפריקה, (כולל מדינות לאום מודרניות ב
צפון אפריקה
, ב
מערבה
, וב
מרכז אפריקה
), אך גם אזורים שונים ב
אוקיאניה
פולינזיה הצרפתית
, קלדוניה החדשה וכו'), בהודו (
פונדישרי
) וב
דרום-מזרח אסיה
וייטנאם
לאוס
), וכן אצל קבוצות מיעוט לא מבוטלות ב
מזרח התיכון
, למשל ב
לבנון
וב
ישראל
כל זאת בנוסף למדינות שבהן קיימת אוכלוסייה היסטורית של דוברי צרפתית כגון הוולונים ב
בלגיה
, תושבי אזור
רומאנדי
שווייץ
ופרובינציית
קוויבק
בקנדה, שם התיישבו מהגרים רבים מצרפת עצמה.
ארצות הברית
עריכת קוד מקור
עריכה
במדינת
לואיזיאנה
ארצות הברית
, בעיקר, אך גם ב
מיין
וב
ניו המפשייר
מוסיפה להתקיים קהילה בת כמה עשרות אלפים של דוברי צרפתית כשפת אם. רובם צאצאים של המתיישבים ה
צרפתים
האירופים, שבמאות
ה-17
ה-18
גורשו מאדמותיהם בקנדה על ידי הבריטים. הדיאלקט שלהם מכונה "Cajun French" באנגלית (מהמילה Français acadien – צרפתית מ
אקאדיה
) ומרבית הדוברים אותו הם
דו-לשוניים
באנגלית וצרפתית. עם זאת, בקרב הדור הצעיר האנגלית הולכת ודוחקת את מקומה של הצרפתית, ולכן הדיאלקט נחשב כנתון ב
סכנת הכחדה
קיימות הערכות שונות באשר למספר הכולל של דוברי צרפתית בארצות הברית, אך רובן מדרגות אותה במקום השלישי ולעיתים הרביעי ברשימת השפות המדוברות ביותר (אחרי או לפני גרסאות שונות של
שפות סיניות
ההשפעה ההיסטורית של הצרפתית על השפה האנגלית
עריכת קוד מקור
עריכה
היבט אחר הקשור לעניין הדיאלקטים הוא ההשפעה הרבה שהייתה לצרפתית על ה
אנגלית
לאורך הציר הדיאכרוני (כלומר לאורך ההיסטוריה, במינוח בלשני). בשפה האנגלית המודרנית קיים מספר גדול של פעלים, שמות עצם, שמות תואר ושורשים שמקורם ב
צרפתית עתיקה
אנ'
, או בלטינית, שהגיעו לאוצר המילים האנגלי דרך "תיווך" של הצרפתית.
תחילת ההשפעה של הצרפתית על השפה והחברה באנגליה הייתה ב
כיבוש הנורמאני
שאותו הוביל ויליאם דוכס נורמנדי, מי שאחר כך נודע בשם
ויליאם "הכובש"
הראשון, מלך אנגליה. במסגרת הכיבוש החברה באנגליה ספגה השפעות צרפתיות רבות, והשפה הצרפתית הייתה שפתם של מעמד ה
אצולה
, המלוכה ואנשי ההשכלה למשך כ-300 שנה.
לפי הערכה אחת, למעלה מ-80% מהשורשים ה
אנגלו-סקסוניים
הישנים אבדו במהלך מאות השנים הבאות והוחלפו בשורשים צרפתיים או לטיניים בתיווך צרפתי.
הגיית השפה וכתיבתה
עריכת קוד מקור
עריכה
עיצורים
עריכת קוד מקור
עריכה
הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסת ה
אלפבית הלטיני
המותאמת עבורה. להלן תיאור של הניב הפריזאי התקני.
פונמות בצרפתית
ענבלי
וילוני
חכי
בתר־
מכתשי
מכתשי
שִנִּי
שפתי
(־
שִנִּי
אפי
סותם
מחוכך
חוכך
מקורב
צדי
רוטט
פונמות זרות
תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט
חילופים חופשיים ל-/ʁ/.
[r] נדיר ביותר
העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק
IPA
הערך הפונטי
Bb
נהגה כהגיית בי"ת
Cc
נהגה כהגיית כ"ף
נהגה כהגיית סמ"ך לפני
e i y
Çç
נהגה כהגיית סמ"ך
Ch/ch
נהגה כהגיית שי"ן ימנית
נהגה כהגיית כ"ף
Dd
נהגה כהגיית דל"ת
Ff
נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg
נהגה כהגיית גימ"ל
נהגה כהגיית זי"ן גרושה לפני
e i y
Gu/gu
נהגה כהגיית גימ"ל – מופיע לפני תנועות קדמיות בלבד
Gn/gn
נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב
Hh
אינו נהגה, או כהגיית אל"ף
Jj
נהגה כהגיית זי"ן גרושה
Kk
נהגה כהגיית כ"ף
Ll
נהגה כהגיית למ"ד
Mm
נהגה כהגיית מ"ם
Nn
נהגה כהגיית נו"ן
Pp
נהגה כהגיית פ"א
Qu/qu
נהגה כהגיית כ"ף, בצירוף
אלמת
Rr
נהגה כהגיית רי"ש מודרנית
Ss
נהגה כהגיית סמ"ך
נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות
Tt
נהגה כהגיית ת"ו
Vv
נהגה כהגיית בי"ת רפה
Ww
נהגה בהתאם לשפת המקור במילה שאולה
Xx
ɡz
נהגה בעיקר
גְּזְ
, לעיתים
כְּסְ
או
גְּסְ
ks
gs
Zz
נהגה כהגיית זי"ן
– ישנם יוצאים מן-הכלל, כמילה cinq שפרושה 5.
ille
– נהגה כאות יו"ד במילה חיים או שמיים, או כצירוף -יִל, כבמילה ville (וִיל – עיר).
האותיות
ו-
משמשות מילים שאולות בלבד.
הגיית עיצורים בסוף מילה
עריכת קוד מקור
עריכה
בשפה הצרפתית אין ה
עיצורים
מבוטאים, בהיותם בסוף מילה, פרט לעיצורי
(פרט לסיומת , המשמשת כסיומת לרוב שמות הפועל ונהגית כסֶגול),
. העיצור
אינו נהגה אך מאנפף את התנועה שלפניו.
תנועות
עריכת קוד מקור
עריכה
בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית מורכב יחסית.
אחורית
מרכזית
קדמית
סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
ɔ̟
פתוחה
ä̟
תוספת פונמה בהתאמה
מיקום התנועות בצרפתית. לחלקן גרסאות מאונפפות
Aa
– בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ââ
– נהגית כהגיית
בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.
Ee
– בהברה פתוחה נהגית בצורה דומה ל-ö במספר שפות אירופיות, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בין צירי ל־ö. בהברה לא מוטעמת נהגית בדומה להגיית ö. בסוף מילה, בדרך־כלל אינה נהגית.
Éé
– נהגה כהגיית צירי בהברה פתוחה (כהגיית סגול בעברית) גם כאשר מופיע בהברה סגורה, נהגית גם בסוף מילה.
Ai ai
Èè
Ei ei ey
– נהגים כהגיית
בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
Uu
– בהברה פתוחה נהגית כחיריק בשפתים מעוגלות – כהגיית ü ב
גרמנית
. בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית ו"ו עיצורית.
Ou ou
נהגה כמו שורוק.
Eu eu
– בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצירי כהגיית הצירוף האנגלי
ir
במילה האנגלית First, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Oo
נהגה ב
אנפוף
Au au
Eau eau
Ôô
– נהגים כחוֹלָם, כהגיית
בהברה סגורה, כבמילה העברית "חלון", גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
Ii
– נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
Îî
– נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
Oi oi oy
– נהגה
וַּא
, כבמילה העברית
וַּ
אלַּה (כהיגוי הצירוף
Wa
באנגלית).
תנועות מאונפפות
עריכת קוד מקור
עריכה
מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. אלו נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל
(ולפעמים
).
קישור מילים
עריכת קוד מקור
עריכה
בצרפתית, בדרך־כלל העיצור האחרון במילה הכתובה אינו נהגה (s, t ועוד), אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המילים מקושרות כאחת. הדבר קורה תמיד במקרים הבאים:
לאחר תוויות יידוע.
לפני/אחרי כינוי
גוף
לאחר שם תואר קודם.
לאחר מילות יחס בנות הברה אחת.
לאחר תוארי הפועל בני הברה אחת.
לאחר est.
אין הדבר קורה לאחר מלת הקישור et.
דקדוק צרפתי
עריכת קוד מקור
עריכה
מערכת הפועל הצרפתי
עריכת קוד מקור
עריכה
בצרפתית 8 זמנים (כולל ציווי), כשבכל זמן יש לכל פועל 6 נטיות שונות, בהתאם לגוף המבצע אותו. בסך הכול ישנן 18 הטיות לכל פועל.
בנוסף, ישנן 3 קבוצות של פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-
~er, ~re, ו-
.~ir לצד הקבוצות האלו ישנה שורה ארוכה של פעלים יוצאי דופן שהטיותיהם משתנות.
aimer – לאהוב, פועל רגיל er
גוף
הווה
עבר
עתיד
תנאי
פשוט
מתמשך
ראשון יחיד (je)
aim
aim
ai
aim
ais
aim
erai
aim
erais
שני יחיד (tu)
aim
es
aim
as
aim
eras
שלישי יחיד (il/elle/on)
aim
aim
aim
ait
aim
era
aim
erait
ראשון רבים (nous)
aim
ons
aim
âmes
aim
ions
aim
erons
aim
erions
שני רבים (vous)
aim
ez
aim
âtes
aim
iez
aim
erez
aim
eriez
שלישי רבים (ils/elles)
aim
ent
aim
èrent
aim
aient
aim
eront
aim
eraient
entendre – להקשיב, פועל רגיל re
ראשון יחיד (je)
entend
entend
is
entend
ais
entend
rai
entend
rais
שני יחיד (tu)
entend
ras
שלישי יחיד (il/elle/on)
entend
entend
it
entend
ait
entend
ra
entend
rait
ראשון רבים (nous)
entend
ons
entend
îmes
entend
ions
entend
rons
entend
rions
שני רבים (vous)
entend
ez
entend
îtes
entend
iez
entend
rez
entend
riez
שלישי רבים (ils/elles)
entend
ent
entend
irent
entend
aient
entend
ront
entend
raient
finir – לסיים, פועל רגיל ir
ראשון יחיד (je)
fin
is
fin
is
finiss
ais
fin
irai
fin
irais
שני יחיד (tu)
fin
iras
שלישי יחיד (il/elle/on)
fin
it
fin
it
finiss
ait
fin
ira
fin
irait
ראשון רבים (nous)
fin
issons
fin
îmes
finiss
ions
fin
irons
fin
irions
שני רבים (vous)
fin
issez
fin
îtes
finiss
iez
fin
irez
fin
iriez
שלישי רבים (ils/elles)
fin
issent
fin
irent
finiss
aient
fin
iront
fin
iraient
צורת "העבר הפשוט" נדירה בדיבור, וקיימת העדפה ברורה לעבר המורכב (passé composé) לביטוי העבר.
צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב, מועדף בדרך כלל השימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על־פני העבר הפשוט או המורכב לציון פעולה כלשהי בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
צורת העבר המורכב מתארת לרוב פעולה נקודתית, שהחלה והסתיימה בעבר ונמשכה זמן קצר. למשל, "שתיתי מים היום" – "J'ai bu de l'eau aujourd'hui" או "למדת משהו חדש בחטיבה" – "Tu as appris quelque chose de nouveau au college".
ישנן שלוש צורות תנאי (Conditionel) בצרפתית – הווה ושתי צורות עבר.
שלילה
עריכת קוד מקור
עריכה
ליצירת השלילה הבסיסית מקדימים ne לפני הפועל המוטה (או 'n כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה) ומוסיפים pas מיד אחרי הפועל.
קיימות צורות שלילה נוספות, בהן מוחלפת המילה pas במילים אחרות.
ne...plus
– לא עוד, לא יותר
ne...jamais
– מעולם לא, לעולם לא, אף פעם
ne...rien
– לא כלום
ne...aucun(e)
– אף לא אחד, שום
ne...que
– רק
ne...personne
– אף אחד
ne...ni...ni
– לא X ולא X.
ne...nulle part
– בשום מקום, לשום מקום
כדי למנוע אי הבנות ולענות בחיוב על שאלה המובאת בצורת שלילה יש להשתמש במלת Si ולא Oui.
פעלים רפלקסיביים
עריכת קוד מקור
עריכה
פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה (או לאחריו בצורת הציווי החיובי), או 'm', t', s', nous, vous, s כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה. למשל, אני מסתרק – "Je me brosse".
הבינוני
עריכת קוד מקור
עריכה
בינוני ההווה
עריכת קוד מקור
עריכה
צורת בינוני ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ו
מגדר
שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מלת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות (être) – étant; שייכות (avoir) – ayant).
בינוני העבר
עריכת קוד מקור
עריכה
צורת בינוני העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמשת בצורות הסביל ובזמנים המורכבים.
בינוני העבר מופק בדרך הבאה:
פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני.
פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני.
פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.
דוגמאות ומרכזיות בולטות משורה ארוכה של יוצאי דופן הן הפעלים להיות être) – été) ופועל הקניין avoir) – eu).
זמנים מורכבים
עריכת קוד מקור
עריכה
הזמנים המורכבים מופקים תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועלי העזר avoir ו־être בזמנים השונים.
הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.
פועל העזר avoir – שייכות
גוף
הווה
עבר
עתיד
תנאי
פשוט
מתמשך
ראשון יחיד (je)
ai
eus
avais
aurai
aurais
שני יחיד (tu)
as
auras
שלישי יחיד (il/elle/on)
eut
avait
aura
aurait
ראשון רבים (nous)
avons
eûmes
avions
aurons
aurions
שני רבים (vous)
avez
eûtes
aviez
aurez
auriez
שלישי רבים (ils/elles)
ont
eurent
avaient
auront
auraient
רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.
הסביל
עריכת קוד מקור
עריכה
צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.
פועל העזר être – להיות
גוף
הווה
עבר
עתיד
תנאי
פשוט
מתמשך
ראשון יחיד (je)
suis
fus
étais
serai
serais
שני יחיד (tu)
es
seras
שלישי יחיד (il/elle/on)
est
fut
était
sera
serait
ראשון רבים (nous)
sommes
fûmes
étions
serons
serions
שני רבים (vous)
êtes
fûtes
étiez
serez
seriez
שלישי רבים (ils/elles)
sont
furent
étaient
seront
seraient
נטיות שמות עצם
עריכת קוד מקור
עריכה
תוויות יידוע והצגה
יידוע
זכר
נקבה
רבים
הערות
בלתי־מסוים
un
une
des
מסוים
le
la
les
'l לפני תנועות (יחיד)
תוויות הצגתיות
ce
cette
ces
cet זכר לפני תנועה
תוויות שייכות
גוף
זכר
נקבה
רבים
ראשון יחיד (שלי)
mon
ma
mes
ראשון רבים (שלנו)
notre
notre
nos
שני יחיד (שלך)
ton
ta
tes
שני רבים (שלכם/ן)
votre
votre
vos
שלישי יחיד (שלו/ה)
son
sa
ses
שלישי רבים (שלהם/ן)
leur
leur
leurs
נטיות שמות תואר
עריכת קוד מקור
עריכה
שמות התואר נוטים בהתאם למין שם העצם וכמותו.
מגדר בשמות התואר
עריכת קוד מקור
עריכה
מתווספת E~
אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ ה-e הופך ל-ée.
סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille
סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne.
כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète.
כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère.
סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי.
סיומת c משתנה ל-che.
כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue.
כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.
כמות בשמות התואר
עריכת קוד מקור
עריכה
נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם כן התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף.
זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן:
סיומת al ביחיד הופכת לסיומת aux ברבים.
לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים.
לסיומת eau מתווסף x ברבים.
מספרים
עריכת קוד מקור
עריכה
מספרים מונים
עריכת קוד מקור
עריכה
un – אחד une – אחת
deux – שתיים
trois – שלוש
quatre – ארבע
cinq – חמש
six – שש
sept – שבע
huit – שמונה
neuf – תשע
dix – עשר
onze – אחת עשרה
douze – שתים עשרה
treize – שלוש עשרה
quatorze – ארבע עשרה
quinze – חמש עשרה
seize – שש עשרה
dix-sept – שבע עשרה
dix-huit – שמונה עשרה
dix-neuf – תשע עשרה
vingt – עשרים
trente – שלושים
quarante – ארבעים
cinquante – חמישים
soixante – שישים
soixante-dix – שבעים (מילולית – שישים ועשר)
quatre-vingt – שמונים (מילולית – ארבע פעמים עשרים)
quatre-vingt-dix – תשעים (מילולית – ארבע פעמים עשרים ועשר)
cent – מאה
deux cents – מאתיים
trois cents – שלוש מאות
quatre cents – ארבע מאות
cinq cents – חמש מאות
six cents – שש מאות
sept cents – שבע מאות
huit cents – שמונה מאות
neuf cents – תשע מאות
מספרים סידוריים
עריכת קוד מקור
עריכה
premier – ראשון
deuxième – שני
troisième – שלישי
quatrième – רביעי
cinquième – חמישי
sixième – שישי
septième – שביעי
huitième – שמיני
neuvième – תשיעי
dixième – עשירי
onzième – האחד עשר
douzième – השנים עשר
treizième – השלושה עשר
quatorzième – הארבעה עשר
quinzième – החמישה עשר
seizième – השישה עשר
dix-septième – השבעה עשר
dix-huitième – השמונה עשר
dix-neuvième – התשעה עשר
vingtième – העשרים
המועצה העליונה של השפה הצרפתית
עריכת קוד מקור
עריכה
ביוני 1989 נוסדה בצרפת "המועצה העליונה של השפה הצרפתית" – Conseil supérieur de la langue française. נשיא המועצה הוא
ראש הממשלה
. החברים הקבועים הם שר התרבות, שר החינוך, שר הפרנקופוניה, המזכיר הקבוע של
האקדמיה הצרפתית
(Académie française), המזכירים הקבועים של האקדמיה למדעים (Académie des sciences) ונשיא הוועדה הכללית ל
טרמינולוגיה
ול
חידושי לשון
. בנוסף לבעלי תפקידים אלה חברים 25 אנשי ציבור שונים ביניהם סופרים, היסטוריונים וגם הומוריסטים.
גופים דומים לשפה הצרפתית נוסדו ב
קוויבק
אנ'
ב-1977 וב
בלגיה
ב-1985 וב
שווייץ
. ארבעת הגופים משתפים פעולה ביניהם.
צרפתית כשפה שנייה
עריכת קוד מקור
עריכה
השפה הצרפתית הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך החל מהמחצית השנייה של
המאה ה-20
היא הלכה ונדחקה על ידי השפה ה
אנגלית
בשלוש מדינות אנגלופוניות (ב
קנדה
האנגלופונית,
הממלכה המאוחדת
אירלנד
) השפה הצרפתית עודנה השפה השנייה הנלמדת במוסדות החינוך ומדוברת כשפה שנייה הרבה יותר משפות אחרות. ב
ארצות הברית
ספרדית מקדימה את השפה הצרפתית. באזורים מסוימים במדינה ליד
קוויבק
דוברת הצרפתית, זוהי השפה הנלמדת יותר.
השפה נלמדת כשפה שנייה עיקרית ב
חבל הסאר
, כאשר צרפתית נלמדת מגיל הגן ומעל ל-43% מהאזרחים מסוגלים לדבר צרפתית
ראו גם
עריכת קוד מקור
עריכה
עליית השפה הצרפתית בבריסל
צרפתית אפריקאית
צרפתית יהודית
הארגון הבין-לאומי לפרנקופוניה
ויקיפדיה:כללים לתעתיק מצרפתית
לקריאה נוספת
עריכת קוד מקור
עריכה
Le Monde
25.11.2017, Alain Rey
L'antiféminisme a laissé son empreinte dans le français
, entretien
קישורים חיצוניים
עריכת קוד מקור
עריכה
מיזמי
קרן ויקימדיה
ויקיפדיה
בשפה זו:
צרפתית
ערך מילוני בוויקימילון:
צרפתית
ציטוטים בוויקיציטוט:
צרפתית
ספר לימוד בוויקיספר:
צרפתית
מדריך למטייל בוויקימסע:
שיחון צרפתי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
צרפתית
ליטל לוין,
היום לפני 51 שנה: הצרפתית תהיה לשפה זרה ראשונה בישראל
, באתר
הארץ
, 22 ביוני 2011
למה צרפתית חשובה
(באנגלית)
מאמרים
משה קטן,
השפעת הצרפתית על לשון ימינו
לשוננו לעם
, כרך מב, חוברת א (תשנ"א), עמ' 24–25, באתר
האקדמיה ללשון העברית
צרפתית
, באתר
אנציקלופדיה בריטניקה
(באנגלית)
למה צרפתית נשמעת כל כך שונה משאר השפות הרומאניות?
(באנגלית)
שפה צרפתית
, דף שער ב
ספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכת קוד מקור
עריכה
Alain Rey 2017
בקרב מהגרים לארצות הברית מארצות פרנקופוניות מדוברות גם
שפות קריאוליות
שונות המבוססות על צרפתית, וכן ישנם מהגרים צרפתים לארצות הברית ומי שלומד את השפה באופן עצמאי
הנורמאנים עצמם הם
ויקינגים
, כלומר גרמאנים, מבחינת מוצאם האתני, אך במשך ימי הביניים הם התיישבו בחבלים של צפון צרפת ובעיקר
נורמנדי
ואימצו את השפה הצרפתית העתיקה, שהיא שפה רומאנית.
השפה הצרפתית בעולם
(בצרפתית)
כמה דוברי צרפתית בעולם?
(בצרפתית)
חבל הסאר מתקדם לעבר דו-לשוניות
(באנגלית)
שפות הודו-אירופיות
שפות רומאניות
צרפתית
מונגאסקית
ארפיטנית
ולונית
אוקסיטנית
גסקונית
אראנית
קטלאנית
ספרדית
לאדינו
חכיתיה
גליסית-פורטוגזית
פורטוגזית
גליסית
אסטור-לאונית
אסטורית
לאונית
מירנדזית
איטלקית
קורסיקאית
ליגורית
נפוליטנית
סיציליאנית
סרדינית
איסטרית
פריאולית
לדינית
רומאנש
דלמטית
רומנית
מולדובנית
ארומנית
איסטרו-רומנית
בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות שקיבלו הכרה רשמית
שפות גרמאניות
אלמאנית
אלזסית
גרמנית שווייצרית
גרמנית
לוקסמבורגית
בווארית
ריפוארית
סקסונית עילית
יידיש
הולנדית
אפריקאנס
לימבורגית
סקסונית
זיילנדית
פריזית
סקוטית
אנגלית
דנית
שוודית
נורווגית ספרותית
איסלנדית
פארואזית
נורווגית חדשה
שפות סלאביות
אוקראינית
בלארוסית
רוסית
רוסינית
סלובקית
צ'כית
פולנית
פומרנית
קשובית
סורבית עילית
סורבית תחתית
בולגרית
מקדונית
סרבית
קרואטית
סלובנית
בוסנית
שלזית
שפות קלטיות
ברטונית
ולשית
קורנית
גאלית סקוטית
אירית
שלטה
שפות הודו-איראניות
סנסקריט
אסאמית
בנגלית
גוג'ראטית
הינדי
מאיטהילית
מראטהית
נפאלית
אורייה
פאלי
פנג'אבי
רומאני
סינדית
סינהלית
אורדו
דיבהי
דאמלי
דומאקי
גאוואר-באטי
קאלאשה
קשמירית
חוואר
קוהיסטנית
ניגאלאמית
פאשאי
פאלורה
שינה (שפה)
שומשתי
אשקום
קמוירי
קאטי
(באשגלי) •
פרסואנית
(ווסי-וורי) •
טרגמי
וואיגלית
(קאלאשה-אלה) •
פרסית
פאהלוי
("פרסית תיכונה") •
פשטו
דארי של אפגניסטן
טג'יקית
אוסטית
כורדית
באלוצ'י
טאליש
טאטית
ג'והורי
ג'יהדי
דארי של זורואסטריאן
יאגנובי
שפות בלטיות
לטבית
ליטאית
אחר
יוונית
אלבנית
ארמנית
בקרת זהויות
NLI
987007550641805171
BnF
cb11935375d
(data)
GND
4113615-9
HDS
011195
LCCN
sh85051829
LNB
000048578
NDL
00563732
NKC
ph135297
אוחזר מתוך "
קטגוריות
צרפתית
בלגיה: תרבות
צרפת: שפות
קנדה: תרבות
שווייץ: שפות
שפות וויל
שפות
קטגוריות מוסתרות:
ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים
ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: מדינה
ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: שיטת כתב
ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: מקום מוצא
ויקינתונים - השוואת ערכים: חסרה תווית עברית
ויקינתונים - השוואת ערכים: חסרה תווית עברית: גוף מתקנן שפה
ערכים עם תבנית בריטניקה
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNF
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה HDS
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LNB
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NDL
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NKC
צרפתית
הוספת נושא