יש סדרת ערכים שנכתבה בשנה האחרונה שעושה שימוש נרחב במונח הזה. נוסף גם ערך כזה לוויקיפדיה.
בעיניי מדובר בחוסר הגינות בניסיון לנצל מושג היסטורי ולהחיל אותו באופן אנכרוניסטי על מציאות שבה ליהודים יש מדינה, תוך נרמול והלבנה. ―Barhai (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
מצטער. ראיתי הודעה לא חתומה וניסיתי להפוך את הדיון לקונסטרוקטיבי יותר. לא טרחתי להסתכל בהיסטוריה. אבל נחמד לראות הנחה שאני חצוף. בכל מקרה, אולי יש לך משהו לכתוב על נושא הדיון? גוש התיישבות הוא ערך ללא מקורות אולם הדיון בדף השיחה שלו גווע. האם הדיון הזה הוא דיון שצריך להתנהל שם? יש לך דוגמה לערכים אחרים שעליהם הדיון הזה אמור להשפיע? Tzafrir • שיחה14:21, 15 בינואר 2026 (IST)תגובה
(נערך)
הדיון ההוא אמנם הסתיים ללא הכרעה רשמית, אך מעיון בדיון נראה שהיה שם עוך אחד שתומך בקימם של אותם גושים (אור הגנוז), אל מול 4 עורכים (דני גרשוני, יוניון ג'ק, פוליתיאורי, שיפוץ-ניק). עורך נוסף (קיפודנחש) אני לא יודע לאן לשייך, אך בוודאי לא תומך בקיומם של הערכים.
בעיני דיון שהסתיים ברוב כזה אפשר להתייחס אליו כדיון שהוכרע ויש לנהוג על פיו.
אני מסכימה עם אלעדטי. לא סביר להתעלם מכזה רוב. אם מישהו מעוניין בכך הוא יכול לפתוח מחדש את הדיון אבל בינתיים עליו לפעול על פי דעת הרוב המשמעותי שהיה באותו דיון גם אם דעתו שונה Mertaro • שיחה14:24, 16 בינואר 2026 (IST)תגובה
תודה רבה על התיוג. גושי התיישבות הם דבר קיים – הן בגבולות ישראל הריבונית, הן ביהודה ושומרון ובעבר גם ברצועת עזה ובסיני. מן הראוי שערכים על גושי התיישבות יזכו לערך בויקיפדיה. רף החשיבות ברור, כמו בכל ערך אחר – אם ישנם מקורות המצביעים על קיום הגוש, או מסה של אזכורים לו, אזי סימן שהוא אכן קיים וניתן לכתוב ערך אודותיו. בנוגע לחלק מהערכים שפרסמתי התקיים דיון בשאלה האם הם קיימים או לא – והובאו מקורות רבים המצביעים על קיומם וחשיבותם. בשאר הערכים, לא היה לאף אחד שום ספק שמדובר במקומות אמיתיים, אך כמובן גם שם הבאתי מקורות לקיום אותם גושים.
בויקיפדיה אנחנו לא מחליטים על דעת עצמנו מה "קיים" ומה "לא קיים" אלא הולכים על פי המקורות. כשיש ערך על גוש התיישבות מסוים והוא מופיע במקורות, אזי הערך ראוי וצריך להישאר במרחב ואף להתפתח. מי שהדבר נראה לו כחוסר הגינות או כניסיון ניצול של מושג היסטורי מוזמן לפנות למקורות ולנסות לשכנע אותם שהמושג אינו קיים או לכל הפחות אינו תקף. חשוב להבין שבויקיפדיה אין לנו שיקול דעת עצמאי בנוגע לקיום של הערכים ואנחנו צריכים לשקף ולסכם מה כתוב במקורות.
מעבר למקורות, ברור שכל ערכי הגושים שכתבתי הם אודות מקומות הקיימים במציאות. מדובר תמיד באזור התיישבות בעל מאפיינים ייחודיים, היסטוריה משותפת, בעיות כוללות, סביבה, גאוגרפיה, מצב בטחוני, כלכלי, חברתי, מגזרי וקיום משותפים הכוללים אותם. בסופו של דבר על זה בנוי הערך. ראו למשל את הערך יישובי המזלג שיצרתי: מעבר למקורות הרבים לעצם קיומו, יישוביו חולקים מאפיינים דומים, חברה דומה, סביבה דומה, גאוגרפיה דומה, מצב תחבורתי דומה, היסטוריה דומה, כולם נבנו באותן שנים, חולקים כלכלה דומה ותמורות כלכליות דומות בהיסטוריה שלהם (למשל: המעבר מחלקאות לפרווריות), חינוך משותף ושיתופיות בנושא הזה, ומאפיינים רבים דומים נוספים. אור גנוז • שיחה17:54, 15 בינואר 2026 (IST)תגובה
זה לא עובד ככה. יש פה דיון עכשיו ואת מנסה לעצור אותו באמצע. אם יש לך השגות לגבי מדיניות – המדיניות היא שלא ככה מבצעים מחיקה סיטונאית של ערכים. יש פה דיון עכשיו וראוי להמשיכו. Barhai לא ענה בינתיים, מניח שיענה בהמשך. אם את רוצה, עני במקומו. אור גנוז • שיחה23:22, 18 בינואר 2026 (IST)תגובה
האם יש מדיניות גם לגבי כתיבה סיטונאית? או רק מחיקה סיטונאית? אני שואל ברצינות.
איני יכול להימנע מלהשוות למצב בשטח שבו בנייה בכל שטח ארץ ישראל על ידי יהודים היא תמיד לגיטימית ומבורכת - והריסה של מבנים נתפסת תמיד מגונה. Barhai • שיחה23:27, 18 בינואר 2026 (IST)תגובה
זוהי אנלוגיה טעונה שלא תורמת הרבה להבנת המצב ועוזרת להקצין אותו. זה לא מועיל לקיום דיון ענייני. בתשובה לשאלה: אין הבדל משמעותי מבחינתנו בין כתיבה או מחיקת מידע: עריכות מועילות הן עריכות מועילות (ויש כאן לא מעט מי שיחשיבו יותר מחיקות מועילות, כי הן מצריכות יותר מאמץ). לעומת זאת אנחנו רוצים להימנע משינויים שמלכלכים את היסטוריית העריכה לשווא (לדוגמה: ויקיפדיה:מלחמת עריכה). Tzafrir • שיחה10:54, 19 בינואר 2026 (IST)תגובה
לדעתי זה הפוך - מחיקה אמנם דורשת זמן ודיונים ומטריחה את כל הקהילה, אבל פתיחת דיוני חשיבות זו עבודה קטנה מאד למי שפותח אותם. דיון חשיבות שלא שמו אליו לב עלול להסתיים במחיקה אפילו ללא הצבעה. כך שמחיקה סיטונאית מצריכה מעט עבודה, ואילו כתיבה סיטונאית - אין באמת כזה דבר. אנחנו יודעים כמה זמן לוקח לכתוב ערך ראוי בויקיפדיה. כך שמחיר העבודה ליוזם הכתיבה גבוה יותר מליוזם המחיקה. Ladypine • שיחה07:35, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה
א. מקורות? לפי אלו "מקורות" היישובים הפזורים הבאים מתחלקים לגושים: גוש מעון-כרמל, גוש שקד, גוש יקיר, גוש אריאל, גוש קנה, גוש מכמש? ראו הערה בראש הדף של הערך "גוש התיישבות".
ב. האם יש איזשהו רצף לוגי, קונספטואלי בהכללה של גוש דן, הקריות, וגוש טלמונים תחת אותה קטגוריה?! מה הקשר ביניהם?! באיזה מובן ההגדרה של "גוש התיישבות הוא מקבץ של יישובים אחדים באזור מסוים, עד כמה שאפשר הומוגניים מבחינת התנועה המיישבת או צורת היישוב" רלוונטי לקריות או לגוש דן? באיזה מובן ה'גושים' של יו"ש מקיימים את ההגדרה?
ג. הפערים בין ההתיישבות החקלאית לפי תנועה מיישבת וסקטורים בימי המנדט ובין ההיסטוריה של ההתנחלויות ביו"ש, עזה וסיני הם עצומים. מאז הקמת המדינה, הסמכויות בתחום התכנון והבניה נמצאות תחת משרדי ממשלה, וקבועות על פי חוק שאזרחי מדינת ישראל, באמצעות נציגיהם, חוקקו. השאיפה לשגשוג ולצמיחה, לעומת תקופה מסויימת (מאז ועדת פיל), שבה באמצעות התיישבות סמלית במרחבים ריקים הציונות ניסתה לנצח ויכוח טריטוריאלי בהגדלת הפיסה שאומות העולם יוכלו להכיר בה כמדינה יהודית.
ד. התפיסה החֶבְלִית הייתה קונספציה תכנונית מקובלת בשנות ה-50 והובילה את התכנון של חבלים חקלאיים כמו חבל לכיש, חבל תענך ועוד. המחשבה היא על יחידה תפקודית עצמאית עם קשרים תוך חֶבליים. הגושים המוצגים ביו"ש לא קמו בתכנון מרוכז ועם מחשבה תכנונית על קשר תפקודי ביניהם. קיומם הכלכלי היה תמיד פרברי ונשען על שירותים עירוניים במטרופולין הקרוב (תל-אביב, י-ם, ובדרום הר חברון - באר שבע).
ה. בערכים של גוש שקד, גוש יקיר, גוש קנה (וכנראה בעוד) נטען חיבור בין ההתנחלויות לבין יישובים ישראליים בתוך גבולות הקו הירוק. כביכול הסיפור של חריש-קציר כרוך בסיפורן של ההתנחלויות שקד, ריחן ומבוא דותן (ובגבעות שסביבן..). כביכול, מטרופולין גוש דן הוא אחד עם אל-מתן בשומרון וחוות באזור יקיר.
ו. בערכים רבים מושחלת התייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולאופן שבו הגוש כביכול מתפקד כטענה טריטוריאלית. ההתעקשות על זה, תוך חיבור מפורש בין אזרחי המדינה (ערביי המשולש) לבין פלסטינים ביו"ש והאחדה של יישובים בשרון עם התנחלויות בשומרון - היא מאוד מוטה, ולא מוסמכת. Barhai • שיחה23:22, 18 בינואר 2026 (IST)תגובה
ב. גוש הוא רצף יישובים. האם רלוונטי גם לקריות ולגוש דן? כן. מדובר בצורת יישוב הומונגית, למשל, בקריות עירונית–פרברית, ובגוש דן מטרופולינית. בכל אופן, ככה אומרים המקורות.
@אור גנוז באילו מן הערכים המקורות לקיום ה"חבל" או "גוש ההתיישבות" הם אקדמאים מהתחום? בהקשר הזה, הלמ"ס הוא גם אינו מקור. צריך מקור אקדמי שמציג את האזור כגוש התיישבות. אי אפשר לערום כתבות ולטעון שהן מקור. ממבט בערכים שכתבת על גושים, בחלקם הגדול כמות המקורות היא מזערית באיכות מאוד נמוכה. הערכים שאתה רוצה לכתוב הם לא בנושא אקטואליה, שבו נוטים להקל באיכות המקורות, אלא בנושא גאוגרפיה, בו צריך מקורות איכותיים לפי וק:ביבליוגרפיה. שיפוץ-ניק • שיחה17:41, 22 בינואר 2026 (IST)תגובה
כן. יש עוד שאלות. שלח מקורות ארכיונים של ממשלת ישראל לגבי גוש קנה וגוש מעון כרמל וגוש מערבא וכל היתר. אני סקרן.
אני גם חושב שמן ההגינות לייצר ערכים על גושי התיישבות פלסטיניים שהם גדולים רציפים ומאוכלסים פי כמה מ"גושים" בני 5000 ו10000 תושבים...
העובדה שבכל הערכים האלו נכנסת משום מה הסוגיה של מדינה פלסטינית ומידת הנצפות או לא של רצועת החוף של ישראל רק מחדדת כמה הערכים מבקשים לעצב מציאות גיאוגרפית (הנה יו"ש כולה מרוצפת גושי התיישבות..) ולא משקפים מציאות גיאוגרפית קיימת Barhai • שיחה14:14, 16 בפברואר 2026 (IST)תגובה
כל גוש מגובה בדף שלו, יש הרבה גושים. גוש דן מגובה במקורות של הלמ"ס למשל, גוש עציון מגובה פה וכך גם כל הנוספים. לא בכל הערכים האלה נכנסת הסוגיה של "מדינה פלסטינית" ואפילו ברובם לא (יישובי המזלג, יישובי הפרסה, צח"ר) ואני לא יודע מניין לך הטענה הזו. אם אתה רוצה ליצור ערכים אודות גושי התיישבות ערביים אתה מוזמן ואם תגבה במקורות אני אפילו אתמוך. ראה למשל את הערכים המשולש, בדואים בנגב (שאני פיצלתי) ומחומש הכפרים. חג שמח! אור גנוז • שיחה22:43, 4 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הגעתי כעת לדיון. לחלוטין בעד השארת הערכים הללו. יש להם מקורות בשפע, והדרישה דווקא למקורות אקדמיים אינה תואמת לשיח הויקיפדי. כמו שלא צריך מקורות אקדמיים בערך על כדורגלן. גם הביקורת על פירוט היחס בין הגושים לרצועת החוף של ישראל אינה מצדיקה מחיקה של הערכים, נושא זה של היחס לרצועת החוף הוא חלק מהשיח והוא ראוי לאזכור. אפשר לנסח בתוך הערכים ניסוח שיראה שעצם הצגת הגוש כ"שומר" על רצועת החוף או גוש דן, הוא טיעון של אנשי ימין, או ניסוחים אחרים שמתאימים לאנציקלופדיה, אך אינני רואה צידוק לדריסה ומחיקה שיטתית של ידע וטיעונים רלוונטיים ומגובים. גם הטענה על העדר ערכים על גושים פלסטיניים מתמיהה - מי שזה מפריע לו שיקום ויכתוב את הערכים הפלסטינייים החסרים, במקום להערים חוסר זה כטיעון נגד חשיבותם של ערכים שיצרה הקהילה במשך שנים. הרי טבעי שבויקיפדיה העברית יהיה פער מובנה לטובת יהודים, ומי שהפער מטריד אותו מוזמן לתרום בעשייה. ושמחת בחייך • שיחה09:16, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה
על הערך צח"ר יש כרגע תבנית מקורות. גם מהערך המקושר הנוסף: יישובי המזלג, עולה לדעתי כי מדובר על כינוי לא רשמי מקורי. ניכר, לדעתי, כי יוצרי או מבססי הערך חיפשו מקורות שמבססים את הכינוי והתעלמו (לדעתי) ממקורות סותרים. בשיחה:צח"ר#גוש התיישבות? התייחסתי לכך. כאמור, לדעתי גם הערך על ישובי המזלג מעיד על שיטה דומה. לדוגמה, יש בו מקור, שמתייחס לאפשרות שינוי המעמד של צור הדסה כמועצה מקומית. זהו מסמך רשמי. הוא מתייחס גם לסביבת צור הדסה (מהפתיח: זה ישוב שנותן שירותים ליישובים שבסביבתו) אבל הכינוי „יישובי המזלג” לא מוזכר בו. כשמנסים לבסס טענה, צריך לא רק לחפש טיעונים תומכים אלא גם להתייחס לאפשרות שהטענה שגויה. או לפחות: לצפות שמישהו אחר יעשה את זה ולהתייחס ברצינות לכך. Tzafrir • שיחה12:29, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה
שלום רב,
מקווה שזה המקום לדיון זה, אם לא, אנא כתבו לי ואפתח אותו מחדש במקום אחר.
אני מעוניין לפתוח שיח, שאולי יוביל להחלטות, לגבי כללי ההתנהלות סביב עריכה של ערך שמועמד למחיקה. אני סבור שהכללים כפי שהם כעת יוצרים עיוות. אדגים זאת דרך הדוגמא של הערך של שושנה סטרוק, עליה מתקיימת ברגעים אלו הצבעת חשיבות.
מדובר בערך חדש מאד, שאין לו גרסא יציבה מהיום שבו הוא נכתב, והוא מתעדכן ונערך במהירות רבה. די מהר נפתחה לו גם הצבעת מחיקה, שעודנה פעילה, ואני מזמין את כולם להביע את דעתם ולהצביע בה ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:שושנה סטרוק.
למען הסדר הטוב, אציין שאני דוגל בהשארת הערך במרחב הערכים, ועל אף שלצערי בעת פתיחת ההצבעה אין לי זכות הצבעה, אני מעורב מאד בדיונים סביב הערך, שלא לומר, מעורב בלהט רב. עורכים רבים מנסים להעשיר את הערך בידע, מקורות ו"בשר", כדי להמחיש את החשיבות שלו, ועורכים אחרים, ביניהם משתמש:ותן טל, אותו אני מתייג גם על מנת שיביע את דעתו באופן מהותי וכללי על הנושא, מתנגדים להוספת המידע ומוחקים אותו, תוך שימוש בטענת "גרסא יציבה", שבמקרה הזה, כיוון שהערך כאמור מעולם לא היה יציב, מוגדרת כגרסא לה לאף משתמש אין התנגדות מנומקת. למרות שבדף השיחה יש רוב ברור להוספת המידע שנמחק על ידי מספר עורכים, מספיק עורך אחד שמתנגד לה כדי שלהוספת המידע, כל מידע כלפיו יש התנגדות, יהיה צורך בדיון של כשבוע. המצב שנוצר הוא שאין שום אפשרות להעשיר את הערך ולהבהיר את החשיבות שלו בפועל, אלא רק במידע שאין שום התנגדות כלפיו, גם אם הוא מהימן ומגובה במקורות, וכל זה בזמן שיש הצבעה פעילה על החשיבות שלו. במקרה הסצפציפי של הערך המדובר, את המידע אליו יש התנגדות יהיה ניתן להוסיף, בהנחה ועדיין הרוב ישמר, רק עוד שבוע, לאחר שההצבעה כבר תוכרע.
רוצה לומר: מדובר בעיוות טכני, שמאפשר לעורך לחסום כל אפשרות להוספת מידע לערך, ובכך להשפיע באופן לא הוגן על תוצאות ההצבעה, שכן משתמשים אחרים יראו ערך דל ולא מגובה, למרות שיש מידע רלוונטי שהיה ניתן להוסיף. זה כוח לא פרופציונלי. בעמדה זו מחזיקים גם מספר מפעילי מערכת וזה נידון בקצרה בדף המשתמש של ותן טל (ראו למשל בתגובתו של משתמש:תאו הארגמן)
אני מבקש לבחון מחדש את הכללים, ולהציע שבזמן שערך מועמד להצבעת חשיבות, יהיה ניתן להוסיף לו כל מידע שהוא, כמובן ככל שהוא עומד בכתיבה ויקיפדית ראויה ומגובת מקורות, על מנת להוכיח שהערך אכן ראוי ועומד בחשיבות, ולא יהיה ניתן לחסום את המידע מלהופיע בערך בעת ההצבעה, אלא אם מדובר במקרה חריג במיוחד שגובל בהשחתה או בניגוד חריף לכללי הכתיבה ויקיפדיה. אשמח לשמוע את המחשבות שלכם בנושא.אוּרי • שיחה20:31, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
במקרה כזה אפשר להעביר את העריכה לעותק פרטי בצד. הבעיה עם הגישה הזו היא שמיזוג העריכות חזרה לערך בסופו של דבר הוא הליך מסובך (אלא אם כן מעתיקים ידנית את השינויים). Tzafrir • שיחה21:12, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
תודה על התגובה. מהות העניין פה הוא לאיזה ערך ומידע העורכים נחשפים כשהם מצביעים על חשיבות הערך, והאם הערך עשיר ומעודכן ככל שהוא היה יכול להיות, או "חסום" להוספת מידע עקב התנגדות של עורך בודד (או יותר) שגם סבורים שיש למחוק את הערך ועלול להיות להם אינטרס לא להוסיף מידע שעלול להטות את הכף של ההצבעה. עותק פרטי לא יתן מענה לבעיה הזו שכן לא לעותק הזה הקהילה נחשפת בעת ההצבעה. אוּרי • שיחה21:16, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
אתה באמת חושב שהפתרון לבעיה שתיארת זה לא לאפשר למחוק שום מידע מגובה במקורות? זה יכול ליצור ערך לא מסודר עם מלא מקורות ומידע שחלקו לא רלוונטי, אבל אם מקור. ואני אפילו לא נכנס לסדר שצריך לעשות בערך כזה אם לאחר ההצבעה יוחלט להשאיר את הערך וכמובן לדיונים האינסופיים שיהיו על כל הסרת מידע בערך כזה בטענה שההצבעה כללה את המידע הזה.
ד"א, זה יצור בעיה הפוכה. יתווסף מידע שלא ניתן יהיה למחוק במהלך ההצבעה ולאחר ההצבעה יטענו שמדובר על גרסה יציבה כאשר הסיבה היא המידע נשאר בגלל ההצבעה.
אני חושב שהבעיה שתיארת היא אמיתית, אבל הפתרון לא יפתור כלום הוא רק יזיז את הבעיה למקום אחר. לדעתי יש לנו פתרון והוא העברה למרחב טיוטה שם הערך יעוצב ושם ידונו על התוכן שיהיה או לא יהיה בערך ורק לאחר שזה יוסכם אז ניתן להעביר למרחב הערכים, ואם יש צורך אז לקיים דיון מחיקה.
ולטיעון שחשוב שהערך יופיע מיידית, אני מתנגד כי איננו ויקיחדשות עדיף ערך טוב בעל חשיבות בעוד חודש ולא ערך מבורדק ללא חשיבות ברורה היום. ואם בעוד חודש לערך כבר אין טעם/חשיבות אז גם היום אין לו חשיבות. אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה21:40, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
יש מידע רב ש"חסום" מלהגיע לערך הנוכחי שמגיע עם מקור, אבל יש התנגדות להוסיף אותו, ולכן לא ניתן להוסיף אותו, זאת למרות שיש רוב להוספה שלו, אבל כרגע הכללים מאפשרים, לפחות במשך שבוע של דיון, ובמקרה הזה שבוע שבדיוק נופל על מועד הצבעת המחיקה, לקול של עורך אחד להיות שווה לרוב שמתנגד לו, ולמעשה "לתקוע" הוספת מידע. העברת הערך למרחב הטיוטה הוא פתרון מעניין וייתכן שכדאי גם לעגן אותו בכללים הרשמיים (כלומר, לקבוע איזשהו כלל שבמידה ויש מחלוקת על מידע בערך ואין לו גרסא יציבה של יותר מ30 יום, יש להעביר אותו לטיוטה, להגיע להסכמה על צורת הערך ורק לאחר מכן להעמיד אותו להצבעת חשיבות, ללא אפשרות לערוך אותו יותר כל עוד ההצבעה פתוחה, למעט תיקון השחתות בוטות, תקלות טכניות וכו',) החשש היחיד שלי הוא שערכים שמועמדים להצבעה מקבלים חשיפה גבוהה יותר, ומזמינים עורכים שטרם נחשפו אליו לנסות ולעצב אותו גם (שזה מבורך) וייתכן שיהיה להם מידע או מקור איכותי וטוב להוסיף לערך, שלא היה גלוי או ידוע כשהוא רק היה בטיוטות, והם יהיו מנועים מלהוסיף אותו.. אולי אפשר להגדיר שבמקרה הזה, זמן הדיון על התנגדויות או תמיכה בהוספת המידע לערך יקוצר משבוע לזמן קצר יותר כדי לאפשר לו להתקיים בערך, או לקבוע איזשהו יחס של תמיכה מול מתנגדים שיאפשר הוספה של המידע. אוּרי • שיחה22:00, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
תומך בהצעה של @אורי ברקת. בתבנית הצבעת המחיקה מבקשים "לא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה." בתבנית דיון החשיבות מבקשים "אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות".
כדוגמא כללית אני מציג מחיקה מערך חדש של מידע רלוונטי המגובה באסמכתא על ידי עורך תוך כדי קיום דיון חשיבות או הצבעת מחיקה. נפתח דיון על החזרת המידע ויש תמיכה בהחזרתו מעורכים נוספים אך בינתיים חוסם העורך שמחק את החזרת המידע ומאיים על עורכים בחסימה באמצעות פנייה למפעילים אם יוחזר המידע לאחר פחות משבוע דיון. התוצאה היא שאותו עורך שמחק מנסה להצליח לחסום את הכנסת המידע למשך שבוע שלם במהלכו עורכים שמתכוונים להצביע או להביע דעתם בדיון חשיבות רואים מידע חלקי בגוף הערך.
אני נגד ההצעה. טבעי שיהיו התנגדויות לתוספת מידע ולניסוחים בשבועות הראשונים לאחר פתיחה של ערך, במיוחד אם הוא פוליטי, אקטואלי, או מעורר מחלוקת מאיזשהי סיבה. המחלוקות האלה נפתרות עם הזמן, ואין סיבה לעדיף את מי שרוצה להוסיף על פני מי שרוצה להסיר. למעשה, אני חושב שבהרבה מאוד מקרים תוספות שבמחלוקת בזמן שהנושא "חם" מורידות מהאיכות של הערך. מצביעים יודעים בדרך כלל על מה מדובר ולהעריך מה הפוטנציאל של הערך בעתיד לטוב ולרע; אם יש חשש שהערך בצורתו הנוכחית לא מייצג את הפוטנציאל, ניתן לכתוב על כך בפרק הדיון בהצבעה. בנוסף, אנחנו לא עיתון והמהירות שבה מידע מיוצג בערך לא צריכה להיות שיקול מרכזי. פתרון יותר טוב היה לתת לערכים אקטואלים זמן להתייצב בטיוטה (לפחות עד סיום דיון חשיבות ומחיקה), אבל זה כבר כנראה לא יקרה. פוליתיאורי • שיחה22:15, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
אני מסכים שמחלוקות מתייצבות עם הזמן. העניין הוא שפה הזמן דוחק, כיוון שיש יש הצבעת מחיקה עם דדליין קשיח. במקרה כזה, יש חשש שהתנגדות להוספת מידע ורצון לקיים דיון למשך שבוע, שבשגרה זה מבורך, תהיה לרעת אחד הצדדים ותיצור עיוות, שכן היא תשפיע על הערך שיש על ההצבעה שלו שעון חול, וזה אף מנגון שיכול להיות מנוצל לרעה ובחוסר תום לב, כפי שלצערי אני חושש שמתקיים בערך הנוכחי. אני לא מציע לבטל את היכולת להתנגד להוספת מידע, אלא ליצור מנגון שוויוני יותר כשיש קריטיות ודחיפות, כמו הצבעת מחיקה, שלא תאפשר לאף צד לחסום מידע. כשם שההעורכים שמצביעים על הערך יודעים לזהות על מה הוא מדבר והאם הוא חשוב או לא לדעתם, הם ידעו גם להכריע האם לטעמם מידע שנמצא שם, ומצוי במחלוקת, הוא ראוי או לא ולראות מעבר לו. פתרון הטיוטה הוא סביר, אבל הוא לא מתקיים בפועל (וגם הוא לא מושלם, כפי שכתבתי שהדגמתי בתגובה לאינג) וכרגע יש עיוות שיש להידרש אליו. אוּרי • שיחה22:32, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
מצטרף לטענה שהמקום הרצוי ביותר לדון על נכונות מידע של ערך גבולי הוא לא הצבעת מחיקה, אלא בזמן שהערך הוחזר לטיוטה לצורך הבהרות. היו אינספור מקרים של ערכים עם מידע שערורייתי, שלא תאם את המקורות ושלקח שבועות לבדוק לעומק (אם מישהו טרח בכלל), כך שהאפשרות להסיר מידע מערך חדש היא חיונית. מידע חשוב שהוסר ניתן לצרף לדיון, גם ככה לצערי בדיוני מחיקה יש עורכים שקוראים את הדיון ופחות את הערך עצמו... איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות21:21, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה
יכול להיות שהדיון הרלוונטי הוא על עצם הסרת המידע, ועל הקלות בה זה נעשה. המצב יכול להיות גם הפוך- שאנשים יוסיפו הרבה פרטים לא חשובים/ לא מהימנים/ לא נכונים בכוונת תחילה. זה לא המקרה כאן. המידע הוסר ללא טיעון ענייני מדוע. ייתכן והסיבה היא פשוט רצונו של המוחק להוריד את הערך, ולפיכך לצמצם את עומקו. Nuri yehezkel • שיחה22:36, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
אם לחזור לרגע למשהו שהוזכר בראשית הדיון, שימוש בתירוץ "גרסה יציבה" כדי להצדיק או להסביר למה דעתו של בר פלוגתא אחד גוברת על אחר:
במקרים רבים נעשה שימוש פסול בתירוץ הזה כדי להשליט את דעת אחד הצדדים, וכאשר מדובר על ערך חדש. כל שימוש בטיעון הזה פסול. אין זה אומר בהכרח שיש לנהוג כפי שרוצה הצד השני במחלוקת - ניתן להביא טיעונים פסולים להצדקת העמדה הנכונה יותר, אבל הרבה פעמים זה בדיוק המצב: כאשר קשה או אי אפשר להצדיק את עמדת אחד הצדדים במחלוקת בנימוקים הגיוניים ומשכנעים, נשלפת ה"גרסה היציבה" ממרתפי ויקיפדיה כדי לכפות את העמדה הזו בכל זאת. קיפודנחש15:18, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה
אני מסכימה שהבעייה אמיתית ונתקלתי בה גם בערכים אחרים, פחות פוליטיים. אולי כדאי להזכיר בכללים את האפשרות להעביר לטיוטה באמצע דיון חשיבות או הצבעת מחיקה, כדי להזכיר לעורכים מתוסכלים שיש פתרון. במקרה כזה יש להשאיר את ההפנייה אבל בגלל שבשלב זה יסירו את תבנית הצבעת המחיקה, חשוב לחייב תבנית טיוטה בראש הערך-לשעבר כדי להבהיר לקוראים שהגיעו ללב הסערה. מצד שני, כדי למנוע שימוש כוחני בהעברה לטיוטה, יש להחליט למי ניתנת הזכות להעביר ערך לטיוטה באמצע דיון. כרגע להבנתי היא נתונה לכותב הערך בלבד. תודה, Pixie.ca • שיחה19:35, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה
בוודאי שאין שום אפשרות לקבוע שאם ערך עומד למחיקה והוא ללא גרסה יציבה אז שלא תהיה דרך לעורכים להתנגד להוספת מידע כזה או אחר שהם חושבים שהוא לא מידע אנציקלופדי. כל טיעון שמייחס מחשבה "זרה" וכדומה אני כלל לא מתייחס אליהם, מדובר בהנחת כוונה רעה ואני לחלוטין לא אפתח את זה שוב פה. אני רק אציע שהדרך להמנע מדיונים רבים וענייני גרסה יציבה בערכים שנוצרו אתמול והיום עומדים להצבעת מחיקה - היא מראש לא ליצור אותם במרחב הערכים אלא במרחב טיוטה ושם לנהל דיונים ושם גם לבצע הצבעת מחיקה אם יש צורך. להיטות היתר להעלות ערכים עם מעט מאוד מידע רלוונטי ועם ערימות של מידע שבמקום ליצור ערך אחר על תופעה כביכול, מנסים להכניס לערך על אדם, כי אפע'ס כנראה שקצת יותר קשה לגייס תוכן מספק ליצירת ערך על ה"תופעה" - להיטות כזאת היא מה שגורם ליצירת ערכים שאפילו בויקיחדשות לא הייתי חושב שהם מתאימים. קל וחומר לא במרחב הערכים. בכבוד, ותן טל • שיחה20:00, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה
כל זה נכון. אבל עוקף את נושא הדיון: נימוק "גרסה יציבה" הוא בהרבה מקרים פיקציה או רמאות שמנסה להצדיק משהו שאין דרך כשרה להצדיק. אם יש דרך כשרה אז אדרבה, אבל חיסכו מאיתנו בבקשה את הצורך להזכיר שוב ושוב שבמקרים רבים (ואם הבנתי נכון, המחלוקת שתוארה בראש הדיון הזה היא אחת מהם) ה"נימוק" הזה לפעולה כלשהי, בין אם מחיקה או השארה של ניסוח מסוים, אינו נימוק קביל ואינו כשר. בפרט, כאשר עורך ותיק ומנוסה שולף "גרסה יציבה" כשמדובר בערך שנוצר לפני זמן קצר, קשה להמשיך להניח כוונה טובה. קיפודנחש21:16, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה
מה שתואר לעיל בלשון המעטה הוא שקרי, והיו נימוקים לכל עריכה, כן, לצד הנימוקים כאשר ניסו בכל זאת לחזור על עריכות ולטעון כנגד הנימוקים שניתנו אז בהחלט נאמר בצורה מפורשת שזה נגד כללי ויקיפדיה של גרסה יציבה. אין עם זה שום בעיה. נימוק עומד בפני עצמו, זה לא שהנימוק הוא "גרסה יציבה". ומי שניסה אולי לעיל לשוות מראה למחלוקות באותו ערך כאילו בזה דובר, עושה מעשה רמייה, זה הכל. כל טוב. ותן טל • שיחה01:30, 30 במרץ 2026 (IDT)תגובה
נגד ההצעה. על ערך שנמצא במרחב הערכים חילם כל הכללים המקובלים. אם הוא אקטואלי - בעיני זאת רק סיבה להקשיח את הכללים ולא להקל אותם.
אם יש ערך שאין עליו הסכמה רחבה ורוצים לנהל דיון על התוכן - המקום הוא מרחב הטיוטה, שם אין מגבלות של זמן וניתן לקיום דיון עד להכרעה. Eladti • שיחה12:41, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
יש תופעה די בולטת בערכי ויקיפדיה על שירים, במיוחד כשמדובר בשירים פחות מרכזיים מאלבומים גדולים או מגרסאות דלוקס, שבה הערכים עצמם כמעט שלא מכילים מידע ממשי על השיר. במקום תוכן ייחודי כמו רקע לכתיבה, ניתוח מוזיקלי, קבלה ביקורתית או השפעה, מקבלים טקסטים שהם בפועל העתק הדבק של מידע כללי על האלבום או האמן.
דוגמה לכך אפשר למצוא בהרבה שירים פחות מוכרים מאלבומים של טיילור סוויפט, שלמרות ההצלחה העצומה שלהם מבחינת סטרימינג ופופולריות, הערכים עליהם לא באמת מוסיפים ידע. פעמים רבות הם נראים כמו גרסה מעט שונה של אותו ערך בסיסי, בלי התייחסות אמיתית לשיר עצמו.
הבעיה הזו לא מוגבלת רק למהדורות דלוקס, אלא משתרעת גם על שירים רגילים, מה שמחדד את התחושה שאין אחידות בגישה. נראה שוויקיפדים משקיעים בעיקר בתרגום והרחבה של ערכים על להיטים שהם אוהבים או שמוכרים יותר, בעוד ששירים אחרים נשארים מוזנחים עם תוכן דל או לא רלוונטי.
בנוסף, בהרבה מהמקרים מופיעה על הערכים הללו במשך חודשים ארוכים הכותרת "בעבודה", אך בפועל לא מתבצעת בהם אף עריכה בתוכן. הדבר יוצר תחושה של חוסר תחזוקה ושל פרויקטים שננטשו באמצע, במקום תהליך עריכה פעיל ומתמשך.
גם כאשר כבר יש מעט תוכן, לעיתים מדובר בכמה משפטים בודדים על מילות השיר, אזכור של הופעה חיה כלשהי או פירוט מיקומי שיא במצעדים. זה לא באמת נחשב תוכן אנציקלופדי, כי הוא לא מספק הקשר, עומק או ניתוח אלא רק נתונים שטחיים ומבודדים שלא מלמדים משהו מהותי על השיר.
מעבר לכך, לעיתים נוצרת תחושה שיש מעין אוטומציה ביצירת הערכים האלה, כאילו נוצרים ערכים רבים על שירים בלי שיש בהם תוכן של ממש. במקום ליצור ערך כשהוא כבר מגובש ומוכן, נראה שלפעמים נוצרים ערכים בהמוניהם במרחב הערכים, כמעט כמו הספמה, ורק אחר כך אולי מתוכננת עבודה עליהם שלא בהכרח מתבצעת בפועל. גישה כזו פוגעת באיכות המיזם, ועדיף ליצור ערכים אחד-אחד, כשהם שלמים ומבוססים, ורק אז להמשיך לערך הבא.
זה חבל במיוחד, כי זה פוגע במטרה הבסיסית של ויקיפדיה להיות מקור ידע מקיף, אמין ומעמיק. במקום זאת נוצר מאגר לא עקבי של ערכים, שחלקם מרגישים כמו תבניות ריקות ולא כמו ערכים אנציקלופדיים אמיתיים.
אני קיימתי את הדיון הזה יחד עם המשתמש @CRplayz7 לפני מספר חודשים, כאשר הוא דרש למחוק את הערכים שלטענתו לא ראויים (אז היו יותר), אני אחזור על מה שכתבתי אז, מכיוון שזה היה דיון מקומי ולדעתי זו דעה שנוגעת גם לדיון הזה. כשעסקנו בנושא לפני מספר חודשים, הרשימה הייתה ארוכה יותר, כאשר הוא פתח בהצבעת מחיקה על כל שירי האלבום The Life of a Showgirl והאלבום The Tortured Poets Department (חוץ משלושת הרצועות הראשונות - זאת אומרת 28 ערכים של שירים מהאלבום הזה). הדיון התרחש באוקטובר 2025 כאשר הובן שאין סיבה למחיקה - ומאז 20 מהערכים הורחבו בצורה משמעותית (גם כאלו שאין להם ערך מקביל באנגלית). אם הערכים יימחקו ולא יהיו קיימים בכלל לעורכים שכן ירצו להרחיב את הערך יהיה קשה יותר. עוד משהו שעלה בדיון אז הוא שלשירים שהם לא סינגלים או שהיו במהדורת הדלוקס לא יהיה מידע באינטרנט, ויכול להיות שבחלק מהמקרים זה נכון, אבל במקרה של סוויפט, שיש עליה כל כך הרבה מידע באינטרנט, גם על השירים האלו ניתן למצוא מידע (אני הרחבתי הרבה מהם).
הרחבתי הרבה מהערכים מוקדם יותר השנה, אבל לא יצא לי לעבוד עליהם בזמן האחרון. אין לי בעיה לחזור לעבוד עליהם, אבל אני חושבת שהגישה של למהר ולמחוק היא לא נכונה.
לגבי התבניות בעבודה, אני מסכימה שזו בעיה (גם פנו אליי בדף השיחה לגביהן), אני לא זו שהנחתי אותן ובגלל זה הרגשתי לא נעים להסירן, למרות שעבר זמן רב מאז שהונחו, פניתי לגבי זה למשתמש שהניח אותן לפני מספר שבועות אך עדיין לא קיבלתי תשובה, אם תהיה הסכמה להסירן אני אתמוך. Shahar124 • שיחה00:06, 27 במרץ 2026 (IST)תגובה
היי, הערכים שאיזכרתי לעיל לא ראויים להיות בוויקיפדיה משום שהם ריקים מכל תוכן.
הרי בחיים לא היית פותחת ערך מיוחד לשיר בלי להכניס לערך תוכן. ולכן יש לתקן את זה.
אני מסכימה עם הנקודה המרכזית של @CRplayz7. שיר שעולה לערך עצמאי, בין שהוא סינגל ובפרט כשמצובר ברצועה, צריך להכיל נרטיב עצמאי אמיתי: רקע, הרכב, תוכן, קבלה ביקורתית, ומה שרלוונטי מבחינת תוכן ומשמעות. זה לא דרישה מופרזת, זו ההגדרה הבסיסית של ערך אנציקלופדי. לגבי הטענה שעל שירים שאינם סינגלים קשה יותר למצוא מקורות... זה נכון באופן כללי, אבל כשמדובר בפרויקטים בשפה האנגלית בהיקף כמו של סוויפט, המצב שונה לחלוטין. יש שפע של כתבות, סקירות ביקורתיות ופודקאסטים מקצועיים שמכסים גם את השירים הפחות מרכזיים, ומי שמחפש ברצינות ימצא.
לכן, לדעתי, אם ערך על שיר לא מכיל תוכן ממשי ואין בנמצא מי שמוכן לעבוד עליו כרגע, עדיף לעבוד עליו בטיוטה ולהעלות אותו למרחב הערכים רק כשהוא מוכן ומקיף. הגישה של ליצור ערך "שלד" בתקווה שמישהו ימלא אותו בהמשך יוצרת בדיוק את הבעיה שתוארה כאן: ערכים שנראים כמו תבניות ריקות, שחלקם נושאים תבנית "בעבודה" במשך חודשים בלי שנגעו בהם. Tomyeru • שיחה01:40, 27 במרץ 2026 (IST)תגובה
כמו שאמרתי, אין לי בעיה לעבור עליהם ולהרחיב את הערכים, פשוט לי זה ייקח קצת זמן לעבור על כל הרשימה לבד, אם מישהו ירצה לעזור לי אני אשמח.. Shahar124 • שיחה09:53, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה
כפי שאמרתי, אין לי בעיה להמשיך ולהרחיב את הערכים ברשימה שהבאת (כבר הרחבתי את The Prophecy ו-I Look in People's Windows אז צריך להסיר אותם מהרשימה). לגבי הצבעה, אני מניחה שאתה מתכוון להצבעת מחיקה, אני חושבת שזה לא נכון, כי שוב, אני בתהליך הרחבת הערכים האלו, ומחיקת רק תעכב את זה. כמו כן, כמו שהעלה המתמש @Marrinian inna versia, זה לא קורה רק בערכים של שירי טיילור סוויפט, אז אם אתה רוצה למחוק את הערכים לדעתי צריך להביא את כל הערכים של השירים שבהם יש את הבעיה הזו ולא רק של אומנית אחת, כי אחרי שתמחק את השירים שלה והדיון הזה ייסגר עדיין תהיה את הבעיה הזו בערכים אחרים (ששם זו בעיה יותר גדולה, כי כמו שאמרתי לגבי שירים של סוויפט ניתן למצוא מידע באינטרנט גם אם הם לא סינגלים, אבל לגבי אומנים אחרים / קטנים יותר אני לא בטוחה). אני מתייגת גם את המשתמש @Barak a מכיוון שהוא יצר את רוב הערכים שציינת ואני חושבת שזה חשוב שהוא יידע על קיום הדיון. Shahar124 • שיחה12:16, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה
אני מסכימה עם הגישה שמעדיפה שערכים במרחב הערכים יהיו בעלי תוכן אנציקלופדי ייחודי. יש מייזמים כמו מיזם הביטלס שיצרו רשימות שירים שיש לכתוב עליהם, וכשמגיע עורך שרוצה ליצור ערך בעל משמעות על השיר, הוא מכחיל את הערך. זו הגישה הראויה לדעתי. תודה, Pixie.ca • שיחה19:02, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה
לדעתי ברירת המחדל היא שצריך לכתוב על שיר משפט או שניים בערך כללי יותר (באלבום או בערך על היוצר) ורק כאשר יש מספיק "בשר" לפצל את זה לערך עצמאי. בכיוון ההפוך - אם יש ערך על שיר (גם אם חשוב ופופולרי) שאין בו כמעט תוכן, יש להציע לאחד אותו עם ערך כללי יותר עד שיהיה לו די תוכן עצמאי ולהפוך אותו עד אז להפניה. בכל מקרה כנראה שאין צורך למחוק ערכים. ערן • שיחה23:20, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה
@Marrinian inna versia - אני, לצערי, לא בעל זכות הצבעה בפרלמנט כרגע, משום שהייתי בהפסקת ויקי עד לאחרונה.
בנוסף, חשוב לי מאוד לציין שאין לי ניסיון כמעט ובכלל עם החלק הפורמלי של ויקיפדיה (הצבעות, נוסחי הצעה וכו') - אז אנא תקנו אותי אם טעיתי. חשוב לי לפתור את הבעיה הזאת.
אבל:
אני את דעתי עם התייחסות למה שנאמר, בנוסף למה שנאמר בדיונים קודמים בנושא:
ויקיפדיה לא יכולה להסתמך על הבטחות להרחבה עתידית של ערכים, אלא חייבת להישפט לפי מצב הערכים בהווה. בהתאם לעיקרון של "שום גמדים לא יבואו", אין ודאות שערכים יורחבו, ולכן לא ניתן להצדיק השארת ערכים לא בשלים לאורך זמן.
גם אם שירים עומדים ברף החשיבות (למשל לפי נתוני סטרימינג), זה לא מספיק בפני עצמו. ערך אנציקלופדי צריך לכלול תוכן מהותי – ניתוח, קבלה ביקורתית וכדומה. ערך שמכיל רק נתונים טכניים אינו עומד בעקרונות של ויקיפדיה ואינו שונה במהותו ממאגר נתונים.
במקרים שעלו כאן, נוצרו ערכים רבים כשלדים מתוך הנחה שיורחבו בהמשך. בפועל, חלקם אכן הורחבו, אך רבים אחרים נשארו דלים גם לאחר זמן ממושך. זה מראה שהמודל של “ניצור עכשיו ונשלים אחר כך” לא עובד באופן עקבי, ולכן לא יכול לשמש כבסיס להתנהלות.
נראה כי מיזם "משתמש:Hello513/מיזם טיילור סוויפט" מכחיל ערכים שלא כחוק, כלומר ערכים ללא תוכן מהותי, כמו הערכים על שירי האלבום The Life of a Showgirl שצוינו בתחילת הדיון. העלאת ערכים כאלה למרחב הציבורי יוצרת תבניות ריקות, מפרה את עקרונות ויקיפדיה ומקשה על תחזוקת המרחב.
תבנית “בעבודה” נועדה להיות זמנית. כאשר היא נשארת על ערכים במשך חודשים ללא שינוי מהותי, היא למעשה עוקפת את מנגנוני הבקרה של המיזם ומשאירה ערכים לא בשלים במרחב הערכים ללא הצדקה.
המדיניות כבר מספקת כלים מתאימים למצבים כאלה. כאשר אין מספיק תוכן עצמאי לערך, ניתן לאחד אותו עם ערך רחב יותר (למשל ערך האלבום), או להעביר אותו לטיוטה עד להבשלתו. אין צורך להמציא פתרון חדש – רק ליישם את הקיים.
ריבוי ערכים דלים פוגע באחידות ובאיכות של ויקיפדיה. עדיף שיהיו פחות ערכים, אך כאלה שמספקים תוכן אנציקלופדי אמיתי, מאשר כמות גדולה של ערכים שנראים כתבניות ריקות.
חשוב להדגיש שהבעיה אינה ייחודית לאמן מסוים כמו טיילור סוויפט, אלא תופעה רחבה יותר. לכן הפתרון צריך להיות עקרוני וכללי, ולא טיפול נקודתי ברשימת ערכים ספציפית.
אני מציע לאמץ גישה מאוזנת:
ערכי שירים שאין בהם תוכן מהותי – יאוחדו לערך האלבום או יועברו לטיוטה
יצירת ערכים חדשים תיעשה רק כאשר יש מינימום תוכן אנציקלופדי אמיתי
תבניות “בעבודה” יהיו מוגבלות בזמן ולא ישמשו כפתרון קבוע
בסופו של דבר, המטרה היא לא לצמצם ערכים אלא לשמור על כך שכל ערך במרחב הערכים יהיה ערך אנציקלופדי של ממש.
הצעה לכלל השירים בויקיפדיה העברית:
1. עקרון בסיסי
ערך על שיר צריך להכיל תוכן אנציקלופדי מהותי, הכולל לפחות אחד או יותר מהבאים, אשר נוגעים ישירות לשיר:
רקע לכתיבה והפקה
ניתוח מוזיקלי או מילולי
קבלה ביקורתית
השפעה או חשיבות תרבותית
ערכים שאינם כוללים תוכן מהותי אינם עומדים ברף של ויקיפדיה ואינם צריכים להיות במרחב הציבורי.
2. חשיבות בלבד אינה מספיקה
נתונים כמו השמעות, צפיות או דירוגים אינם מהווים תוכן אנציקלופדי עצמאי.
ערכים שאינם מכילים תוכן מהותי מהווים למעשה מאגר נתונים בלבד, ולא ערך אנציקלופדי.
3. טיפול בערכים קיימים ללא תוכן
ערכים קיימים שאין בהם תוכן מהותי יועברו לטיוטה ציבורית עד שיהיה בהם תוכן עצמאי מספק.
ניתן לאחד ערכים כאלה עם ערך האלבום או עם ערך כללי על האמן.
שימוש בתבנית "בעבודה" צריך להיות מוגבל בזמן ולא להישאר ערך ריק במרחב הערכים במשך חודשים.
4. יצירת ערכים חדשים
ערכים חדשים על שירים יוכלו להיווצר רק אם קיים תוכן עצמאי מספק.
אם אין מספיק תוכן, עדיף לעבוד על טיוטה ציבורית או להוסיף את המידע בערך האלבום.
5. יישום ומעקב
העורכים והפרויקטים מחויבים לפעול לפי הכללים הנ"ל, תוך שמירה על אחידות ואיכות המרחב.
יש לעקוב אחרי ערכים שמכילים תבניות "בעבודה" כדי לוודא שהם לא נשארים ריקים לאורך זמן.
6. סיכום
גישה זו מבטיחה:
שמירה על איכות המרחב הציבורי
אפשרות להרחיב ערכים בעתיד באופן מסודר
מניעת הצפה של ערכים חסרי תוכן משמעותי
7. דוגמאות
ערך תקין: שיר שהופק, זכה לביקורות עיתונאיות, מלווה בהשפעה או ניתוח מוזיקלי.
ערך בעייתי: שיר שלא סינגל ולא פורסם ברמה שמספקת מקורות ביקורתיים, עם תוכן שמורכב רק מהצגת נתונים כמו השמעות או מידע על האלבום, לדוגמה ערכים ריקים או מועתקים ללא תוכן ייחודי.
טיפול מוצע: ערכים בעייתיים כאלה יועברו לטיוטה ציבורית או יאוחדו עם ערך האלבום עד שיהיה תוכן מספק.
אני לא מעוניין להשתתף בדיון הזה, אך מכיוון שתויגתי, אגיב נקודתית בלבד. אני חזרתי לעבוד על סוויפט, והתחלתי בשירה "The Black Dog" (בשעה הקרובה אפרסם את גרסתו המורחבת). אעבור החלק השני של האלבום TTPD ועל רצועות האלבום החדש אחד-אחד מעתה, וארחיב בהתאם. שנית, לגבי ההצעה מעליי, כל שינוי במדיניות הסינגלים יעבור הצבעה בפרלמנט, ואני אעמוד על כך שזה יקרה בצורה הזו, ולא במזנון. נ.ב: אשמח לכל עזרה בניסיון להרחיב את הערכים. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון00:41, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
כפי שכתבתי, אני מסכימה שרצוי שערך שמצוי במרחב הערכים יכיל תוכן מהותי (דוגמאות ניתנו על ידי CRplayz7 למעלה). עד אז הוא יכול לגדול בטיוטה. כפי שנאמר למעלה, אין צורך בכללים חדשים ובוודאי שאין צורך לדעתי בהצבעת פרלמנט - יש לנו כללים כמה זמן מותר לערך להיות עם תבנית בעבודה מבלי שנוגעים בו, איך להחליט על איחוד ואיך להחליט על העברה לטיוטה. אפשר פשוט לישם אותם אחד אחד על הערכים המדוברים, או אם יבואו מספיק עורכים לדיון הזה ויהיה קונסנזוס, יהיה יותר פשוט. תודה, Pixie.ca • שיחה06:20, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני לא חושב שנחוצים חוקים חדשים בפרלמנט, והכללים הקיימים אומנם כלליים אך אמורים להספיק.
לטעמי, כדאי לשפר את המדריכים איך לכתוב ערכים - לשם השוואה ויקיפדיה:מדריך לעיצוב ערכים/מוזיקה מסביר בצורה לקונית איך צריך להיראות ערך, ולעומתו ויקיפדיה:מדריך לעיצוב ערכים/בעלי חיים מסביר בצורה טובה איך לכתוב ערך, אילו הפניות ליצור וכו'. כדאי יהיה להסכים מה המבנה לערך טוב - כך שערכים חדשים ינסו לאמץ כמה שאפשר ממוסכמות לערך טוב. במקביל בערכים קיימים שאינם טובים מספיק, אפשר להציע איחוד בצורה של {{לאחד}} לערך כללי יותר. ערן • שיחה11:18, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
@CRplayz7 אני חושבת שיש בעיה עם ההגדרה שלך ל"ערך בעייתי", כמו שאמרתי, עצם זה ששיר לא קודם כסינגל לא אומר שאין עליו מידע מספיק לערך, במיוחד שמדובר בזמרת שיש עליה המון מידע באינטרנט. אם לשיר אין מידע מספק שניתן ליצור ממנו ערך אז שם יש לשקול להעביר לטיוטה / למזג לערך אחר, אבל זה לא המקרה ברשימה שכתבת.. ושוב, נכון שאי אפשר להשאיר ערכים מהבטחה שבעתיד הם יתוקנו, אבל הערכים ברשימה שסיפקת מורחבים תוך כדי שהדיון הזה מתקיים, בגלל זה ציינתי את זה.. Shahar124 • שיחה13:45, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הם מורחבים תוך כדי קיום הדיון אולי, אבל רק כי הדיון מתקיים ואנשים שאוהבים את טיילור סוויפט לא רוצים שהערכים יימחקו.
אם לא הייתי יוצר את הדיון הזה, היינו באותה הנקודה לעוד זמן רב.
הם יכולים להיות חד משמעית מועברים לטיוטה לדעתי עד שהם מורחבים ברמה מספקת.
אני לא מסכימה איתך שהם מורחבים רק כי הדיון קיים, אני מרחיבה את הערכים הללו כבר חודשים רבים (לפעמים יותר ולפעמים פחות - תלוי בזמן שיש לי). לגבי המיזם, אני לא בטוחה מי אחראי עליו, אולי כדאי לבדוק. Shahar124 • שיחה15:57, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מבין שאת מרחיבה את הערכים, אבל בסוף זה כן לוקח זמן (לא שאני אומר שהעבודה שאת עושה לא טובה; היא מצוינת לדעתי ).
אבל זה לא מתאים למרחב הערכים.
אני דווקא חושב שלעורכים שאכפת להם מטיילור סוויפט יהיה דרייב להרחיב אותם כשהם יראו שהערכים בטיוטה והם ירצו לראות אותם מוכחלים.
אני חושבת שאני הוספתי למיזם את האלבום האחרון (אחרי שכל הערכים היו קיימים) כי היה לי מוזר שהוא לא נמצא שם, אבל אני לא יצרתי אף אחד מהערכים.. Shahar124 • שיחה16:07, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אה סבבה
ספציפית בזה לא ראיתי בעייתיות פשוט חשבתי שמי שיצר את הערכים עשה זאת עקב המיזם בדרך ״מואצת״ אני אקרא לזה
בכל אופן, @Barak a(מפעיל מערכת) הוא זה שיצר את הדפים הלקוניים של:
(בחלקם יש פסקה של הערכה ביקורתית שנוספה לאחר יצירת הערכים הכמעט ריקים. אני חייב לומר שאני הייתי המום אי שם באוקטובר שיצרו ערכים ריקים. בטח כשראיתי שבוויקיפדיה האנגלית לקח להם כמה ימים לכתוב ערכים לכל שירי האלבום. ❃✦ אני CRplayz7 • דברו איתי! ✦❃16:14, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
תקן אותי אם אני טועה, אבל לדעתי הפסקה על ההערכה ביקורתית שנמצאת בשיר "Wood" מספקת כדי להשאיר אותו במרחב הערכים, כמובן שאפשר להרחיב אותו עוד, אבל זו פסקה שגם עוסקת במילות השיר ובביקורת עליהן, והיא מלווה בהערות שוליים. Shahar124 • שיחה16:24, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני כרגע עובדת על "The Bolter" אבל כשאני אסיים אני אעבור על WISH LISH ואראה מה אני יכולה להוסיף..
אה ועוד משהו, כמו ש@Marrinian inna versia אמרה, הבעיה קיימת בערכים של עוד אומנים (כמו נועה קירל), אני חושבת שכדאי להתחיל לאסוף רשימות של עוד ערכי שירים "ריקים" כדי שהדיון הזה יגיע לסיום ותהיה החלטה נוכל להחיל אותה על יותר ערכים ושלא יתחיל דיון חדש בנוגע לכל אומן.. Shahar124 • שיחה16:55, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני רוצה רגע לעצור ולהחזיר את הדיון לפסים ענייניים.
המטרה שלי מההתחלה הייתה לעסוק בתופעה רחבה של ערכים על שירים ללא תוכן מהותי, ולא להתמקד בעורך כזה או אחר. אם במהלך הדיון זה הובן אחרת או יצר תחושה לא נעימה – זו כמובן לא הייתה הכוונה.
כן חשוב לי לציין שבמהלך הדיון ניסיתי גם להבין את הרקע ליצירת חלק מהערכים, כדי ללמוד איך נכון לפעול במקרים כאלה, אבל לא תמיד התקבל מענה, ולכן ניסיתי לנסח את הדברים בצורה כללית יותר.
בכל מקרה, אני מעדיף להתמקד בשאלה העקרונית שעלתה כאן – איך נכון לטפל בערכים שאין בהם כרגע תוכן אנציקלופדי מספק, ואיך למנוע מצבים כאלה בעתיד.
כמו שכבר עלה בדיון, נראה שיש כיוון משותף של גישה מדורגת – טיוטה, איחוד, ורק במקרים חריגים מחיקה – וזה בעיניי כיוון נכון ששומר גם על איכות המרחב וגם על האפשרות להרחבה עתידית.
לגבי נושא המדיניות – ברור שכל שינוי רשמי צריך לעבור את התהליך המקובל, כולל פרלמנט אם יהיה בכך צורך.
עם זאת, נראה שחלק גדול מהנקודות שעלו כאן כבר מעוגנות במדיניות הקיימת (איחוד, העברה לטיוטה), ולכן ייתכן שהשלב הנכון כרגע הוא קודם כל ליישם את הכלים הקיימים בפועל, ורק אם יתברר שיש צורך בשינוי עקרוני – לדון בכך בהמשך במסגרת המתאימה.
אשמח להמשיך את הדיון ברוח הזו.
לדעתי, אפשר להפעיל כאן הצבעה בתבניות בעד/נגד בדיון הקיים, שכן מדובר ביישום של הכללים הקיימים ולא בשינוי מדיניות.
אבל בעד/נגד על מה?
ערכים שיש בהם מעט מאוד מידע - איחודם בדף האלבום.
ערכים שאין בהם כלל מידע ייחודי למעט שם השיר, תאריך הוצאה וכו' בתבנית סינגל - העברה לטיוטה ציבורית.
לגבי מיזוג הערכים לתוך ערך האלבום, אני לא בטוחה שזה רעיון טוב, מכיוון שזה יכביד על הערך של האלבום (שבדרך כלל כבר יש בו המון מידע) וגם זה ייצור מצב מוזר, שלחלק מהשירים יש ערכים אז לא ייכתב עליהם בדף האלבום ועל השירים שאין עליהם ערכים מספקים (שאילו בדרך כלל השירים הפחות חשובים - שירים לא סינגלים / שירים לא פופולרים) כן יהיה כתוב בדף האלבום מה שיכול להיות קצת מוזר. אולי צריך למצוא פתרון אחר.. Shahar124 • שיחה17:56, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני בעד ערכים כאלו. ערכי שנים חשובים בכל מקרה (אך אף פעם לא יוצרים ערכים על שנים לפנה"ס, אני לא יודע למה). את כל ערכי השנים אפשר להרחיב, ולכן צריך להרחיב אותם, לא למחוק אותם. בנוסף לזה, אני מציע את תבנית:שנה ריקה, כדי לסמן את ערכי השנים שצריך להרחיב. Iwentirf • שיחה21:38, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה
הנימוק שהרבה אירועים שמיוחסים לשנים עתיקות הם "בערך" לאותה השנה, הוא נימוק חשוב, אם כי במאות ה-9-5 למשל שהוזכרו פה כבר היו כמה וכמה מוקדי ציביליזציה עם תיעוד די מהמן, יכול להיות שזה שיקול שיהיה יותר כבד משקל מילניום או שניים קודם לכן (לא זוכר כמה אחורה הולכים ערכי השנים). בכל מקרה גם במילניום הראשון לספירה עדיין יש מקרים שקרה אירוע שלא בטוח מה השנה המדויקת שלו, וכשזה קורה, ההכנסה של האירוע לערך על השנה היא קצת טריקית – מה נעשה, נשמיט אזכור של אירוע חשוב? נציין בשתי שנים (או יותר...?) ונכתוב שזה אולי נכון? יש פה עניין. במחשבה על כל הנושא הזה, אני לא בטוח שזה רעיון רע להפוך חלק מערכי השנים הריקות להפניה לערך על אותו עשור. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות10:49, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה
יש כאן ערך שמספק תועלת שולית (המידע על הימים וכדומה) ולהבנתי לא דורש תחזוקה. לכן יש לדעתי יתרון קטן בהשארת המצב כמות שהוא. כמה מאמץ נדרש ליצור ערך כזה מחדש במקרה שיהיה אירוע מתאים? Tzafrir • שיחה11:10, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה
אכן. מניחה שהתיוג כמוהו כשאלה "למה?" אז אסביר: אני זוכרת שמאד שמחתי כשגיליתי שבויקיפדיה יש את הטבלה (המרה בין לוחות שנה) בערך של כל שנה. הטבלה הזו היא הדבר היחיד שכן מופיע גם בערכי שנים ריקות. Pixie.ca • שיחה17:34, 30 במרץ 2026 (IDT)תגובה
כמו שמרחב הערכים לא מכיל עמודים ריקים עם כותרות על אדם מושג או מאורע, מרחב הערכים לא צריך להכיל עמוד ריק עם כותרות לשנים/עשורים (קשה לי לחשוב על מאה שלא קרה בה כלום)Marrinian inna versia • שיחה19:06, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה
תמיד יש מה לשים... צריך להקפיד על הרצף בין השנים, כך שלא יהיה מצב בו בין שנה לשנה יש שנה חסרה. בנוסף לזה, יש גם ערכי עשורים קצרים. אני חושב שבלוח הלועזי צריכים להוסיף אירועים מויקי אנגלית, ובעברי להוסיף אירועים מאתרי אינטרנט. וכל זה יכול להיעשות על ידי בוט שיווצר במיוחד בשביל כך. בנוסף לזה, יהיה טוב ליצור בוט שנים מיוחד ללוח העברי. Iwentirf • שיחה20:51, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה
בשיחות על שני ערכים, היתה לי שיחה עם Lostam שבהן הוא כתב שיש הסכמות בקהילה בנוגע לחשיבות, אבל אין מדיניות רשמית.
לשאלתי, הוא כתב: כמעט בלתי אפשרי לייצר בוויקיפדיה מדיניות רשמית וכללים רשמיים לכל נושא ולכל תפקיד. בפועל, כללים רבים נוצרים הלכה למעשה כתוצאה מדיוני חשיבות והצבעות מחיקה לאורך השנים.
שאלתי: למה "כמעט בלתי אפשרי"? בגלל מספר התפקידים שצריך לפרט או בגלל שהוויכוחים לא מגיעים להסכמה? או בגלל סיבה אחרת?
והוא ענה: גם וגם. העברת מדיניות רשמית בפרלמנט היא תהליך ארוך ומייגע, וכמו כן קיימת רשימה כמעט בלתי נגמרת של נושאים ובעלי תפקידים.
מכיוון שההסכמות הן סוגשל תורה שבעל-פה, חשבתי שיהיה רעיון נחמד לאסוף לכאן את ההסכמות.
קודם כל, בגלל המגוון הלשוני למעלה ("מי שכיהן" "מי שמשחקת") אבהיר שברור מאליו שהאמור לעיל מתייחס לכולם ללא הבדל דת גזע ומין. אוסיף לרשימה: - פרופסור חבר או פרופסור מן המניין עובר אוטומטית סף חשיבות. Pixie.ca • שיחה19:17, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה
- כותב הערך זכאי למשוך אותו לטיוטה גם במהלך דיון חשיבות או הצבעת מחיקה (רציונל: אם עורכים רבים חושבים שהסף עדיין לא נחצה, זה מאפשר לחכות לאירועים משמעותיים נוספים ואז לחדש את הדיון אם יהיה צורך, תוך המנעות מהרוב המיוחס הנדרש לשיחזור הערך אם אין הסכמה על שינוי מהותי). Pixie.ca • שיחה19:46, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה
השומאי, זה קרה במובן שהציעו את זה, לא יודעת אם אכן התבצעה העברה כזו בעבר. הצלחתי להזכר במקום האחרון שראיתי את זה - אני הצעתי ו@נהג ו@מתיאל הצטרפו, כותב הערך לא קיבל את ההצעה והאוטוביוגרפיה נמחקה. בוודאות זו לא הפעם הראשונה שהנושא עלה, לא הייתי מציעה אם לא הייתי רואה שזה קורה שמציעים את זה, כרגע לא מצליחה להזכר במופעים קודמים. אולי אחרים יזכרו. תודה, Pixie.ca • שיחה22:56, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה
אני רואה שאנחנו משאירים ישיבות של 100 תלמידים אבל מוחקים בתי ספר יסודיים שיש בהם באופן טיפוסי כמה מאות תלמידים.
גם שמתי לב שבערכים על אישים עדכניים אנחנו מסתפקים לרוב בסעיף חיים אישיים במצב משפחתי, לפעמים שם בן זוג, מספר ילדים ולפעמים גם מספר נכדים. בלי שמות הילדים, לרוב, גם אם הם זמינים. אבל בערכים על רבנים אנו מפרטים על שילשים ועל ריבעים, כולל שמותיהם. בנוסף, בערכים על רבנים פעמים רבות אין כמעט סימוכין. הייתי מעדיפה קריטריונים אחידים. Ladypine • שיחה23:45, 5 באפריל 2026 (IDT)תגובה
בתי ספר יסודיים כמעט ולא משפיעים על אדם, זה לא פרט שיכתב בביוגרפיה שלו, הישיבה בה הוא למד תקבע לאדם את זהותו, את נישואיו, את שיוכו המגזרי ועוד. אייל • שיחה00:46, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה
נתקלתי באותה בעיה ביותר מדף אחד, ולכן אני מעלה את זה לדיון כאן. ראו למשל את הפתיח של קומורו:
האיחוד של איי קומורו (בקומורית בדיאלקט נגזידג'ה: Udzima wa Komori; בערבית: ٱلْاِتِّحَادُ ٱلْقُمُرِي – אַלִאתִּחַ֫אד אלְקֻמֻרִי; בצרפתית: Union des Comores) הקרויה גם הרפובליקה של איחוד איי קומורו (בערבית: جمهورية القُمُر المتحدة – גֻ'מְהוּרִיַּת אלְקֻמֻר אלְמֻתַּחִדַה, בליטון: Jumhuriyat al-Qumur al-Muttaḥida) או איי קומורו (בערבית: جُزُرُ ٱلْقُمُر – גֻ'זֻר אלְקֻמֻר) ולשעבר הרפובליקה הפדרלית האסלאמית של איי קומורו (בערבית: جمهورية القمر الإتحادية الإسلامية; בצרפתית: République Fédérale Islamique des Comores) היא מדינת אייםפדרלית בקצהו הצפוני של מצר מוזמביק באוקיינוס ההודי, בין צפון מדגסקר לצפון מוזמביק. שפותיה הרשמיות של הפדרציה הן קומורית בדיאלקט נגזידג'ה, ערבית וצרפתית. כ-98% מאוכלוסיית קומורו הם מוסלמים סונים, והמדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
זה רק אני או שריבוי הסוגריים וההבלטות מכביד על העיניים? תראו כמה הפתיח יותר יפה וברור בדף המקביל באנגלית, כשהמידע הלשוני מופיע בביאורים.
העברתי את המידע הלשוני לביאורים, לדעתי זה יצא יפה, אך ביטלו את עריכתי בנימוק שזה לא נהוג. לדעתי צריך לאפשר את זה, לפחות במקרים כמו הנ"ל. מה דעתכם? • ~2026-71199-7 • שיחה14:35, 30 במרץ 2026 (IDT)תגובה
זה אכן לא נהוג אצלנו, ובעבר בוויקי' האנגלית גם לא נהגו כך ואני לא יודע בדיוק מתי זה השתנה. דווקא אצלנו, כשכמעט בכל דבר שאינו ישראלי אנחנו נדרשים לתעתק משפת המקור (בניגוד לוויקיפדיות הלטיניות שרובן פשוט מעתיקות שם משפה אחת לשנייה בלי שום צעד נוסף) חשוב להציג לקורא שירצה בכך את צורת המקור באופן ברור. זה לא שיא האסתטיות, אבל לענ"ד זה בגבולות הסביר. Mbkv717 • שיחה • י"ב בניסן ה'תשפ"ו • 14:43, 30 במרץ 2026 (IDT)תגובה
מצטרפת להסכמות. כאן ספרתי 34 מילים מודגשות בפתיח. האם אפשר להחליט שאם מדובר ביותר משתי שפות או יותר מעשרים מילים בפתיח דורשות הדגשה לפי הכללים, שיוזז לביאור? תודה, Pixie.ca • שיחה17:51, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אכן מכביד (ואף כולל דברים מיותרים - למה צריך ליטון לשם בערבית?). זה לא נהוג כי בדרך כלל אין סיבה להעביר להערת שוליים. במקרה הזה יש: סוגריים שנמשכים לאורך שתי שורות על מסך מחשב רחב ומפרידים בין הנושא לבין הנשוא והמושא של המשפט. הקורא העברי יוכל לראות באופן ברור את צורות המקור בשפות המקומיות בהערת השוליים. Liadmalone • שיחה17:04, 30 במרץ 2026 (IDT)תגובה
עוד נקודה שקשורה לכך: הדגשה אמורה להפריד את החלק המודגש מסביבתו. אבל יש לנו כאן משפט שלם שיותר מחציו עם הדגשות שונות. ההדגשות כבר לא ממש מדגישות. Tzafrir • שיחה17:05, 30 במרץ 2026 (IDT)תגובה
כיוון שהדיון נפתח במזנון תוך הצהרה שהדבר נוגע ביותר מערך אחד, כדאי לחשוב על משהו סיסטמי: ספציפית, תיעוד ההסכמה שהושגה כאן באיזה דף הנחיות בעל תוקף, כדי לחסוך את הצורך לחזור על הדיון עוד שלוש שנים.
גם אני מסכים שזה מסורבל ומקשה על הקריאה. במקרה כמו של קומורו הייתי מציע להוסיף פרק (ראשון) על השמות, כלומר פסקה אחת או יותר תחת הכותרת "==שמות==", ובה כל הפירוט שהופיע בפתיח, כשבפתיח אפשר להשאיר רק את השמות וחלופותיהם בעברית. Ijon • שיחה20:26, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מצטרף. פרוט בגוף הטקסט בפסקה נפרדת בפרק על שמות המדינה עדיף בעיני על השימוש הנרחב בביאורים, וגם מוריד את הסרבול בפסקה הפותחת. מקיאטו • שיחה18:47, 4 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אכן נראה הרבה יותר טוב. אני לא בעד שינויים גורפים שיצריכו עכשיו המון עבודה בהמון ערכים, לאור זאת שהוצג כאן פתרו פשוט יותר. מה שכן, אין סיבה לכלול את השפות העיקריות בפתיח. Kulli Alma • שיחה18:18, 5 באפריל 2026 (IDT)תגובה
האיחוד של איי קומורו (בקומורית בדיאלקט נגזידג'ה: Udzima wa Komori; בערבית: ٱلْاِتِّحَادُ ٱلْقُمُرِي – אַלִאתִּחַ֫אד אלְקֻמֻרִי; בצרפתית: Union des Comores) הקרויה גם הרפובליקה של איחוד איי קומורו (בערבית: جمهورية القُمُر المتحدة – גֻ'מְהוּרִיַּת אלְקֻמֻר אלְמֻתַּחִדַה, בליטון: Jumhuriyat al-Qumur al-Muttaḥida) או איי קומורו (בערבית: جُزُرُ ٱلْقُمُر – גֻ'זֻר אלְקֻמֻר) ולשעבר "הרפובליקה הפדרלית האסלאמית של איי קומורו" (בערבית: جمهورية القمر الإتحادية الإسلامية; בצרפתית: République Fédérale Islamique des Comores) היא מדינת אייםפדרלית בקצהו הצפוני של מצר מוזמביק באוקיינוס ההודי, בין צפון מדגסקר לצפון מוזמביק. שפותיה הרשמיות של הפדרציה הן קומורית בדיאלקט נגזידג'ה, ערבית וצרפתית. כ-98% מאוכלוסיית קומורו הם מוסלמים סונים, והמדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
תראו איך בלי ההדגשות מתגלה מידע קריא ושימושי. השמות מעבירים מידע על המדינה: תרבותה, דתה, שפותיה, גלגוליה ושינויי המשטר.
אפשר גם להקטין:
האיחוד של איי קומורו (בקומורית בדיאלקט נגזידג'ה: Udzima wa Komori; בערבית: ٱلْاِتِّحَادُ ٱلْقُمُرِي – אַלִאתִּחַ֫אד אלְקֻמֻרִי; בצרפתית: Union des Comores) הקרויה גם הרפובליקה של איחוד איי קומורו (בערבית: جمهورية القُمُر المتحدة – גֻ'מְהוּרִיַּת אלְקֻמֻר אלְמֻתַּחִדַה, בליטון: Jumhuriyat al-Qumur al-Muttaḥida) או איי קומורו (בערבית: جُزُرُ ٱلْقُمُر – גֻ'זֻר אלְקֻמֻר) ולשעבר "הרפובליקה הפדרלית האסלאמית של איי קומורו" (בערבית: جمهورية القمر الإتحادية الإسلامية; בצרפתית: République Fédérale Islamique des Comores) היא מדינת אייםפדרלית בקצהו הצפוני של מצר מוזמביק באוקיינוס ההודי, בין צפון מדגסקר לצפון מוזמביק. שפותיה הרשמיות של הפדרציה הן קומורית בדיאלקט נגזידג'ה, ערבית וצרפתית. כ-98% מאוכלוסיית קומורו הם מוסלמים סונים, והמדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
The initiative aims to promote knowledge about Ukrainian culture abroad by creating and improving Wikipedia articles in multiple languages. This year marks the sixth edition of the campaign, which will focus on contemporary culture, making today’s artistic voices and practices more visible to international audiences.
🧩How to participate?
Choose an article from the suggested list → Write an article in your language, or improve an existing one according to the rules → Add your contribution to the contest page and calculate your points → Win prizes and receive a certificate of participation → Become a promoter of truthful knowledge about Ukraine.
If you are interested in coordinating long-term community engagement for the campaign and becoming a local ambassador, we would love to hear from you! Please let us know your interest.
ערכים אקטואליים, כאלה שאך זה נכתבו או שנוסף להם מידע טרי על אירוע שהתרחש - מושכים כמות עריכות וכמות צפיות גדולה בימים הראשונים של היוווצרותם ושל העניין התקשורתי בהם. מטבע הדברים מתגלעים חילוקי דעות. וכיום הדרך לטפל בהם היא להמתין למיצוי הדיון.
הבעיה היא שלעיתים בגלל הנושא המוגבר בתקשורת - לפעמים כמות הצפיות בימים הראשונים גדולה מאוד וההמתנה בעצם מאפשרת למעט משתמשים להשפיע על הערך בימים בהם הוא הכי נצפה. כרגע זה בחוק עונש מוות למחבלים, אבל בעבר היו רבים אחרים, היו פעמים שהמחלוקת נסבה על שמו של הערך.
אני מציע שעל מנת שהאתר יהיה יותר גמיש ומותאם לערכים דינמיים כאלה - יהיה כלל לפיו: בערכים אקטואליים יהיה אפשר לשנות את הערך לפני מיצוי הדיון בהינתן "רוב סביר", הגרסה בה תומך הצד בו נמצא הרוב - יגבר, עד למיצוי הדיון, שאז יחולו הכללים הרגילים. אני יודע שספירת ראשים אינה אהודה וגם אני הייתי מעדיף שיטות אחרות, פשוט הערכת טיעונים עוד פחות אהודה ואין מנגנון מסודר לביצועה כרגע, וכנראה שספירת ראשים היא דרך עקיפה להעריך טיעונים, וזה מה שיש כרגע ממילא. לגבי "מהו רוב סביר" - אם מבקשים מספר - אני חושב שפער של יותר משני משתמשים הוא סביר, עד גבול מסויים - מגיד עד 10 משתמשים (6:4 הוא רוב סביר, אבל 7:5 לא). לא חושב שצריך להידרש למספר גדול יותר של משתתפים. אם רוצים להיות פורמלים עד הסוף ולהגדיר "ערכים אקטואליים" או "נושאים אקוטואליים" - כאלה שהתפרסמו 5 ידיעות אודותיהם בשבוע האחרון באתרי חדשות שיש להם ערך בויקיפדיה.
למעו טוהר הדיון אני מציע שהכלל לא יחול על המקרה הנוכחי. NilsHolgersson2 • שיחה10:25, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אכן דומה, וגם מראה לדעתי את קיומה של הבעיה, אבל לפי מה שאני רואה שם ההצעה היתה שונה למדי ממה שאני מציע כאן - בנוגע לערכים חדשים בלבד, עם תבנית חשיבות (אורי הציע "שבזמן שערך מועמד להצבעת חשיבות, יהיה ניתן להוסיף לו כל מידע שהוא, כמובן ככל שהוא עומד בכתיבה ויקיפדית ראויה ומגובת מקורות, על מנת להוכיח שהערך אכן ראוי ועומד בחשיבות, ולא יהיה ניתן לחסום את המידע מלהופיע בערך בעת ההצבעה, אלא אם מדובר במקרה חריג במיוחד שגובל בהשחתה או בניגוד חריף לכללי הכתיבה ויקיפדיה") אני מציע משהו כללי יותר, המתייחס לדף השיחה ופשוט מוריד במעט את היכולת של מספר קטן של עורכים לסכל שינוי בערך אקטואלי ונצפה-כרגע בטיעונים קלושים, אך מתוך היתלות בפרוצדורה שנועדה למרחקים ארוכים יותר. NilsHolgersson2 • שיחה14:16, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
בנוגע לשם הערך אני מסכים איתך עם כוכבית – הרוב צריך להיות רוב משמעותי (מעל, למשל, 65% תמיכה בשינוי שם ולפחות 48 שעות מיצירת הערך אך פחות משבוע לאחר יצירתו, כדי שהנולך ישמש רק עבור ערכים באמת אקטואליים וחדשים). זאת משום שאכן קיים מונופול לא תקין של יוצר הערך על שמו – גם אם זו עריכתו היחידה באנציקלופדיה.
בנוגע להוספת מידע, המונופול נמצא בידי הכלום – שהרי בערך חדש הגרסה היציבה היא הריקה. מאחר שאנחנו אנציקלופדיה ולא אתר חדשות, הבחירה הנכונה לדעתי תהיה להמשיך בנוהל זה שמונע הוספת מידע חדש לפני שעבר ביקורת כראוי, וזאת תוך כדי שהוא נמצא במחלוקת. אור גנוז • שיחה14:22, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
האם 3 מול 1 זה "רוב סביר"? צריך להסכים שאם מדובר על ערך אקטואלי במחלוקת אז הרוב הסביר צריך להיות על מינימום משתתפים (נניח 10). האמת שלדעתי זה גם תלוי זמן. רוב של 4 מול 2 אחרי שעתיים זה לא מספיק אבל אם זה המצב לאחר יומיים של דיון אז אולי כן.
בכל מקרה, אני חושב שערך אקטואלי במחלוקת צריך להיכתב במרחב טיוטה, לעבור שם את הדיונים הראשוניים ולאחר שהוא גובש פחות או יותר, לעבור למרחב הערכים (אם יש רוב ברור בדף השיחה, אם לא אז לעבור קודם הצבעת מחלוקת). גם אם זה "מעכב" את היצירה שלו במרחב הערכים בשבועיים-חודש. אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה16:25, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה
נראה שיש הסכמה על כך שזו בעיה שיש למצוא לה מענה. עולה באמת השאלה מה הרוב הנכון והאם נדרש מינימום של משתתפים. נילס היחס שהגדרת נראה הגיוני. @אור גנוז אין הבדל גדול מבחינת האחוזים שציינת. המינימום של 48 שעות לא נותן פתרון לבעיה כי הזמן בו יש צפיית שיא הוא בעיקר לפני ה-48 שעות הראשונות. @יונה בנדלאק הגיוני שצריך מינימום של משתתפים אבל בדרך כלל יש בדיון בימים הראשונים 5-7 עורכים. לדעתי כדאי שהמינימום יהיה שישה ולא עשרה גם לפני שעוברים יומיים. לגבי הטיוטה אני לא חושבת שגיבוש הערך בטיוטה 2-4 שבועות, ייתן מענה לעניין הציבורי שיש בנוגע לערך. ויקיפדיה אינה עיתון, ובכל זאת, כשאדם מעוניין לדעת "מה באמת קרה" ולבודד את הפייק מהארוע, אחת האפשרויות שלו היא לבדוק את בוויקיפדיה. השארת הערך בטיוטה למספר שבועות מייתרת את הפונקציה הזאת. Mertaro • שיחה14:47, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה
Mertaro, עלול להיראות מתגובתך שאני מסכים להליך המוצע בנוגע להוספת מידע לערך. אני מדגיש שוב: אני מסכים שהליך כזה נחוץ רק לעניין שם הערך. בנוגע לתוכן הערך, נכון לקיים את מערכות הביקורת שלנו כאנציקלופדיה גם בערך אקטואלי, וכמות הכניסות המשמעותית אליו אינה מהווה תירוץ מבחינתנו להוסיף אליו מידע שלא עבר ביקורת באופן מספק, בטח כאשר יש מחלוקת באשר אליו. אקטואליות הערך וכמות הכניסות מוסיפה על הצורך בזהירות מצידנו ולא גורעת ממנה. אור גנוז • שיחה22:24, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה
תודה על ההבהרה. אנחנו חלוקים. אני סבורה שכשיש מידע מדויק על פי מקורות איכותיים , ועורכים מעטים מוחקים אותו כי לדעתם אינו נכון, אף שסביר מאוד מאוד שאחרי דיון של שבוע המידע יחזור לערך כיוון שהוא מדויק ומסתמך על מקורות איכותיים, זאת לקונה בכללים שיש לתת לה פתרון Mertaro • שיחה23:10, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אנציקלופדיה צריכה לספק ידע, אבל היא לא אתר שאמור לספק מידע, במיוחד לא כזה שהוא דינמי ומשתנה - בשביל זה יש אתרים ייעודים. כל מה שנותר לנו זה להוסיף קישור לאותם אתרים בפסקה "קישורים חיצוניים". Eladti • שיחה12:57, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מסכימה על אלעדטי וליידיפיין. אין טעם לכתוב בכזו רמת פירוט, זה לא אנציקלופדי. יש לצרף קישור בקישורים חיצוניים ולהניח את כאב הראש של שמירת הרלוונטיות למפעיל השירות. תודה, Pixie.ca • שיחה17:55, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
ניסיתי למצוא אתרים סטטיים - אין משהו מפורט כמו ויקיפדיה. יש אפליקציות, ודרך גוגל אפשר להגיע לכל הקווים בעיר מסויימת ב busnearby, של הופ-און, למשל עבור ראשון לציון. הרזולוציה נמוכה - אפשר לראות שמות קווים שמגיעים כנראה לתחנה או יוצאים ממנה, אבל לא בפירוט שכונות. בתוך כל קו, כשמקליקים, ניתן לראות פירוט ברמת רחובות, גם פה - לא שכונות. ג'מיני מספק את המידע לפי ויקיפדיה בעיקר. מוביט מתחרה בהופ און, ולא הצלחתי להוציא ממנו מידע סטטי. לסיכום, אם נמחק את המידע ניקח משהו מהציבור. Ladypine • שיחה07:53, 2 באפריל 2026 (IDT)תגובה
ניקח מהציבור הרבה מידע שלא ברור אם אנחנו יכולים לעמוד מאחוריו. בשביל לבדוק לדוגמה אם העריכה הזאת הוסיפה מידע נכון, דרושה עבודת נמלים. וזו עבודה חסרת חשיבות אנציקלופדית (בעלת חשיבות למיזמים אחרים). פוליתיאורי • שיחה11:21, 2 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הי @אייל אני מסכים עם זה השאלה מה עשוים יש כמה אפשריות א. שנרשם בקצרה בתחנה אגד נותנות שורת לאזורים... א,ב וג אפשרות ב שנרשום רק את הערים שיש לקו יותר מ10 תחנות ונצין כבישים עד בעל 3 ספרות ללא כולל כבישים פנימים אפשרות ג יש לי קובץ שמתעדכן כל רביעון (4 חודשים) ששם רושם כל קו וכל התחנות שלו אפשר לעשות בוט שכל 4 חודשים אני יעלה את הקבוץ ואז זה יעדכן או בקבוצה שאני נמצא שלחו לי קישור מאיפה התכונות לקחות את המידע השאלה אם אפשר ליצור בוט שיקח משם את הקבצים https://gtfs.mot.gov.il/gtfsfiles/פריק התח"צ06:31, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה
@דוד55 ששכתה לתחום ואגב אני פחות אוהב את הצעה שלך כי הם עוברים הרבה בדרך לפני שמגיעים לידע לדעתי נכון לתאריך X חברת אגד משרתת קווים לנקודת 1,2,3 פריק התח"צ06:42, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מידע לא אנציקלופדי בלתי יציב ללא מקורות ראויים לשמם. מומלץ להסתפק בתיאור סוג השירות (עירוני, פרוורי, בינעירוני), יעדים עיקריים (במידה ויש) ומפעילי השירות. איש עיטי – הבה נשיחה11:46, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה
שימו לב שכבר היה דיון משיק לנושא לפני כזה שנתיים. לא עשיתי ספירה מפורטת אבל נראה שגם שם הרוב היו בעד הסרת הרשימות. אני אישית כאז כן עתה תומך בהסרה - זה נושא בו קשה לבצע בדיקת עובדות ושהשינויים בו תדירים, ולכן מועד להשחתות רבות. בקיצור, והאמת שבניגוד לדעתי ברוב המקרים, כן אוכל וכן שותה. Shimon Tregubov • שיחה18:07, 5 באפריל 2026 (IDT)תגובה
צריך מידע של חברה עם איזורי השירות שלה (סופרבוס קווי "עוטף ירושלים", אגד בתוך ירושלים, קויי רכבת קלה וכו') לפי הזכיונות של משרד התחבורה. פירוט של מספרי קווים הוא גם מיותר ולא אנציקלופדי וגם קשה לתחזוקה. אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה16:30, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני גם רוצה להוסיף שהבעיה היא לא רק בשמות של הזמר/ת או להקה, יש שירים / אלבומים שנקראים על שם אנשים נוספים שיש עליהם ערך בויקיפדיה העברית - עם שמם בעברית (דוגמת Tim McGraw - טים מקגרו) אז אם מחליטים על משהו אני חושבת שזה גם צריך לחול עליהם. Shahar124 • שיחה19:43, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
באופן כללי: המדיניות הקיימת כיום בנוגע לשמות ערכים עם סוגריים, דפי פירושונים ותבניות "אין לבלבל עם" / "פירוש נוסף" - אבד עליה הכלח. היא היתה נכונה כאשר היו מעט ערכים בויקיפדיה, אך כיום המדיניות ארכאית וגורמת לדיונים רבים מדי אודות שינוי שמות ערכים, שבדרך כלל מוכרעים בשיטת מצליח, ולאחר מכן - נוצרת עבודה מייגעת של תיקוני עשרות/מאות/אלפי קישורים. המקרה שלפנינו הוא רק טיפה בים. יוניון ג'ק • שיחה19:46, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני קודם כל נגד אפשרות א'. זו ויקיפדיה העברית. בפרט שמות ערכים על אישים הם בעברית (וזה כולל זמרים וזמרות). באופן כללי, לא מקובל ליצור הפנייה מהשם באנגלית לשם הערך בעברית. לכן, ההצעה באפשרות א', ליצור הפנייה מהשם באנגלית של זמר או זמרת (או להקה) לשם בעברית, רק בגלל שיש אלבום באותו השם, ממש משונה בעיני. לעומת זאת, שמות אלבומים הם באנגלית. אפשר להחליט להשאיר את השם ללא סוגריים כמו באפשרויות ב' או ד'; אבל אם יוחלט כן להוסיף את המילה "אלבום" בסוגריים במקרים כאלה, אז אפשרות ג' של דף פירושונים עדיפה בעיני על אפשרות א' (וגם נוחה יותר למשתמש שיודע לחפש את האלבום באנגלית). בברכה, מקיאטו • שיחה19:44, 2 באפריל 2026 (IDT)תגובה
ביקשתי מ-AI לסדר לי דעות מגוונות מהדיון הקודם בקוד ויקי, ללא קשר ישיר לתיוג. הוא הוסיף בעצמו. טעות שלי שלא תייגתי בעצמי את כולם. אם אתה בסדר עם המצב הקיים אז אחלה. ❃✦ אני CRplayz7 • דברו איתי! ✦❃20:04, 2 באפריל 2026 (IDT)תגובה
בעד אפשרות ד', ואחריה ב'. לגבי אפשרות א' אני לא מתנגדת לה בתנאי מסוים... כששם האלבום זהה לשם האמן בשפת המקור שלו (כמו במקרה של Taylor Swift), הפנייה לערך האמן יכולה להיות מוצדקת (באופן כללי אני לא רואה פסול בהפניות לערכים לפי שמם בשפת המקור). אך כאשר מדובר בשם שנגזר משפה אחרת, למשל אמן קיי-פופ, כמו ליסה, שאם תוציא אלבום שכותרתו באנגלית ההפנייה לערך האמן לעומת הפרויקט עצמו פחות מתקבלת. Tomyeru • שיחה20:05, 2 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מתוך דף השיחה של הערך אני מעתיק לכאן כמה תחזיות של משתתפים בשיחה. זאת, כדי להבליט את הבעייתיות של תחזיות כנימוק חשיבות. השמטתי את השמות, כי למה סתם לבאס.
"אני לא רואה הצדקה לערך אודות הצעת חוק, שכרגע נמצא בשלבי חקיקה ראשוניים וספק רב אם אי פעם יעבור."
"כל עוד מדובר בהצעת חוק, אין חשיבות. הנושא הזה עלה לדיון ציבורי פעמים רבות וירד כלעומת שבא."
"קודם שבכלל יאושר בקריאה שנייה ושלישית ויעבור את בג"ץ. אחר כך אפשר לדבר."
"על פי רוב, לא יוצרים ערכים על הצעות חוק. אני בספק אם יעבור קריאה שלישית."
התגובה "קודם שבכלל יאושר בקריאה שנייה ושלישית ויעבור את בג"ץ. אחר כך אפשר לדבר" לא מתלכדת עם דעתי. גם אם בג"ץ יפסול את החוק (אלע"ד, אבל מקריאה מרופרפת נראה כאילו החוק נכתב בכוונה תחילה באופן ש"יבטיח" את פסילתו), חוק כזה בהחלט חשוב מספיק להצדקת ערך. הטענה אין מקום לכתוב על חוקים שטרם נחקקו סבירה, אבל אין מה להמתין לבגץ - יפסול, יאשר, או אפילו יסרב לדון, עצם החקיקה מספיקה להצדקת ערך.
לגבי "התחזיות": כשהתרנגול מתחיל לקרוא בשתיים בלילה אומרים לו "שתוק", ושוב בשלוש, ארבע וחמש. כשהוא קורא בשש וסוף סוף קמים, התרנגול אומר "אמרתי לכם". במילים אחרות, כל עוד לא נחקק החוק, יש היגיון וטעם באמירה "שווייה שוויה". זה לא אותודבר כמו never never, וכעת ברור שהזמן לערך הזה הגיע (הקשר בין גרדומי בנגביר לקריאת השחר של הגבר קצת מקאברי אבל קיים - תלייה עם הזריחה זו כמעט קלישאה). קיפודנחש22:10, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הוצאה להורג של מחבלים? אכן רעיון איום ונורא. עוד מעט גם יחליטו להשאיר בכלא עברייני מין כל עוד הם מהווים איום לחברה ואנה אנו באים... Virant (שיחה) 22:13, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הוצאה להורג היא אכן רעיון איום ונורא, שרוב העולם הנאור (לא כולל ארה"ב, וכעת גם ישראל הוציאה עצמה מהכלל) התנער ממנו במאה הקודמת. השוואת הוצאה להורג לכליאת עברייני מין אינה יותר מדמגוגיה בזויה. קיפודנחש01:18, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה
בזוי להתחלחל מעצם המחשבה על הריגת מבצעי פוגרום השבעה באוקטובר ודומיהם (מהסוג שאחר כך ארגוני טרור חוטפים בעבורו יהודים וישראלים כדי לסחוט "עסקה"), ועוד לחשוב שזה מעיד על מוסר ועל הומניות. Virant (שיחה) 01:47, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה
למיטב ידיעתי לא, החוק אינו רטרואקטיבי (לשם הוצאתם להורג של מחבלים כלואים מקודם הליך נפרד), אבל אני מקווה שברור שהללו אינם האחרונים מסוגם (לכן כתבתי "ודומיהם"), ואינם שונים מהותית מרוצחי משפחת פוגל, מרוצח אורי אנסבכר, ממשלחי מחבלים מתאבדים למסעדות וכיוצא באלה רבים ורעים). המפלצתיות האסלאמיסטית נגד יהודים לא החלה בטבח השבעה באוקטובר ולא הסתיימה עם תומו. חוק שיאפשר הוצאה להורג של מחבלים שכאלה יועיל בטווח הארוך. Virant (שיחה) 09:28, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הייתה לי תשובה שנונה משל עצמי, ואז קראתי את מה שכתב למעלה יונה: יש כאן הצעה לסדר? יש סיבה לא להעביר את הדיון הזה לכיכר העיר? Tzafrir • שיחה09:58, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני חושב שיש להעביר את הכל לכיכר העיר. זה דיון שאינו קשור ממש לויקיפדיה פרופר, מה שתואם לכיכר העיר. אם תהיה הצעה לסדר להכיל כללים נניח בנוגע להאם ליצור ערכים להצעות חוק או רק לחוקים, אז יהיה רלוונטי שתהיה במזנון. בכבוד, ותן טל • שיחה11:44, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני חושב שהדיון היה פה עד עכשיו והשמיים לא נפלו, אנשים הצליחו להגיב אחד לשני ואף אחד לא התלונן. אין צורך לקטלג כל דיון לכיכר העיר או למזנון ולייצר העברות מיותרות. אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 13:48:45, 8 באפריל 2026 ולמנינם: כ"א בניסן ה'תשפ"ו13:48, 8 באפריל 2026 (IDT)תגובה
Hello everyone,
This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as Module:Itemgroup/list).
The Change:
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property P1846, combined with the qualifier P180: Q19571328.
We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: P14226.
What You Need To Do:
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from P14226 instead of the old P1846 + P180 structure. A list of pages was generated using Wikimedia Global Search.
Deadline:
We are temporarily retaining the old data on P1846 to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old P1846 statements will be removed after May 1, 2026. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.
מדובר בפרט היסטורי כחלק מכל מידע אחר הנמצא בערך, ולכן לדעתי מקומו בערך. אין לי דעה בקשר לעניין ההסתרה, כתיבה מחודשת כפסקה במקום טבלה או השארה במצב הנוכחי, אך בהחלט נגד מחיקה. Mod - שיחה17:28, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה
לא בטוח שהבנתי את השאלה. אם אתר מסוים חסום בטריטוריה מסוימת זה לא פוסל את השימוש בו כמקור (גם אם זה אולי מטיל צל כלשהו על הטריטוריה שמונעת מתושביה גישה למידע). לא כל העורכים בוויקיפדיה בעברית נמצאים בטריטוריה הזו, והם יכולים לוודא שטענות עבורן אלג'זירה משמש מקור אכן מייצגות נאמנה את מה שכתוב בו. קיפודנחש21:55, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני לא מצליח להיכנס לאל-ג'זירה (גם אתם?) מן הסתם שרוב קוראי ועורכי ויקיפדיה העברית הם מישראל, אם הם לא יכולים להיכנס אליו אז ספק אם אפשר להשתמש במקור הזה. הרטמן • שיחה22:01, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה
רוב זה לא כל. אתרים שחסומים ברחבי איראן לא פסולים בוויקיפדיה בפרסית, ואלו שחסומים ברוסיה לא פסולים בוויקיפדיה ברוסית. אתה למעשה דורש מקהילת ויקיפדיה לתת לממשלת ישראל את המפתחות בשאלה אילו מקורות שמישים בוויקיפדיה בעברית, ולפוטין את המפתחות לגבי ויקיפדיה ברוסית. לא דרישה סבירה לדעתי. קיפודנחש22:14, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אתחיל מהסוף: אינך יכול "לדעת שמה שכתוב נכון" - לכל היותר אתה יכול לדעת שהמקור המצוטט אכן תומך בטענה עבורה הובא כמקור. זה עדיין לא אומר בהכרח ש"מה שכתוב נכון" - כבר קרה בהיסטוריה ש"מקורות" פרסמו דברים שהתבררו מאוחר יותר כ"לא נכונים", וזה כולל כמעט כל עיתון, דוברי ממשלות וצבאות (ביניהם ממשלת ישראל וצה"ל) ועוד, ומן הסתם גם באל ג'זירה זה קרה פעם או פעמיים.
לגבי השאלה שלא שאלת אבל אולי התכוונת לשאול: איך אדם מישראל יכול לדעת שהמקור אכן תומך בטענה?
השאלה הזו לא ספציפית לאל ג'זירה. יש שלל מקורות שאינם זמינים לכל הקוראים, אם בגלל שהם מוסתרים מאחרי חומת תשלום, או משום שהספר או המאמר המצוטט לא קיים בביתו של הקורא וגם לא בספרייה העירונית הסמוכה למקום מגוריו. נסה למשל "לוודא שמה שנאמר נכון" לפי המקורות בערך תסמונת קליינפלטר - אם אין לך גישה לספרייה אוניברסיטאית כנראה לא תוכל, וגם אם יש לך גישה, ספק אם תוכל (ספק אם כל הפרסומים הללו זמינים בכל ספרייה - אנחש שבכל מדינת ישראל יש רק עותקים ספורים, אם בכלל, של כמה מהם). במקרים אלו עליך לסמוך על יושרת הכותב(ים) שהוסיפו את המקורות, ולקוות שאנשים נוספים שיש להם גישה למקורות הללו בודקים.
אם מטרת הסעיף הזה היא לפסול מקורות שאינן נגישים להרטמן, התשובה היא שוויקיפדיה תמשיך להתבסס גם על מקורות כאלה, והם לא ייפסלו. קיפודנחש01:10, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הרטמן, לי אין שום בעיה להכנס לכאן. האם אתה גולש דרך סכי-עיניים כלשהם, כמו רימון או אתרוג? אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 14:07:53, 8 באפריל 2026 ולמנינם: כ"א בניסן ה'תשפ"ו
זה מה שאני רואה שם:
הגישה לשידורי הערוץ אליו ביקשת לגלוש הוגבלה בהוראת שר התקשורת מיום 25 בינואר 2026
מכוח סעיף 2 (א)(1)(ד) לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו- 2025.
על פי הוראת סעיף 9(א) לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז- 2017, ביחד עם סעיף 5 לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו- 2025, כל הרואה עצמו נפגע רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך ולבקש לשנות את תנאי ההוראה או לבטלה.
אני צאצא של אי־אלו רבנים שהם אבות רוחניים במגזר החרדי, כדוגמת הרב שמואל רוזובסקי והרב צבי פסח פרנק, ובהיותי חובב גנאולוגיה, קראתי מספר ספרים שעוסקים בהם, ובראש ובראשונה את "ראש הישיבה" שכתב אחיינו של הרב רוזובסקי על הרב הנ"ל (נכנהו כאן בקיצור "הרב") ואת "שורשים ונצרים" העוסק בתולדות הרב יהודה לייב פרנק ומשפחתו, ובכלל זה הרב צבי פסח, בנו. אלא שהספרים הללו אינם היסטוריוגרפיה במובנה הקלאסי של המילה. על כריכת "ראש הישיבה", למשל, כתוב "פרקי הוד לדמותו של ... הרב שמואל רוזובסקי..." (כתבתי ... במקום כל-מיני תארים מוגזמים מהמגזר החרדי, וכל מיני מוהר"ר וכיוצא באלה). וזוהי בדיוק תכלית הספר. פרקי הוד. לא היסטוריוגרפיה. אין בפנים כל זכר לכל דבר העשוי לגרום לשמו של הרב להיות לגנאי בחברה החרדית בימינו, ואין אפילו תיאור ענייני של חייו (אף שבספר למעלה מ-600 עמודים). כאשר דיברתי בו עם סבתי היא הזכירה סיפורים רבים שלאחר שבדקתים "נשמטו" מהספר, למשל אחותו הבכורה מלכה, שהייתה פעילה קומוניסטית (היא מוזכרת בספר כ"אישה צנועה", מה שלא מסתדר עם היותה פעילה קומוניסטית וסטודנטית באונ' ברלין, וזה קצת אירוני, בהתחשב בזה שהתמונה היחידה בספר שבה מופיעה אישה ששכחו לטשטש היא תמונה שבה מופיעה מלכה), ואפילו שאחרי שנישואיו בשידוך לא צלחו הוא התגרש, נישא לאישה אחרת (שנפטרה כעבור מספר שנים), ורוב ימיו בכלל לא היה נשוי לאשתו המקורית (אגב, לפני נישואיו הראשונים הוא יצא תקופה קצרה עם הבת של איזה ראש ישיבה, וגם הפרט הזה הועלם). עיקר הספר הוא דברי שירות ותשבחות על הרב. בערך עליו, וכמו כן בערכים אחרים (הרב שך, הרב בידרמן וכיו"ב) בדקתי, ומצאתי שעל הרבה "גדוילים" המידע מובא מספרי היסטוריוגרפיה חרדית כלשהם.
לדעתי, הספרים הללו אינם מידע אנציקלופדי, ויש לי השגות על השימוש בהם כמקורות בוויקיפדיה.
יש מקום לציין שלא כל הספרים החרדיים שעוסקים בהיסטוריוגרפיה הם כאלה, וישנם היסטוריונים חרדים שבאמת חשוב להם לתעד את קורות המגזר שלהם. עם זאת, גם בספרים כאלה נמצא הטיות, הקשורות למגבלות המגזריות: כאשר מוזכרים רבנים הם תמיד יופיעו בלוויית שירי תהילות, ולעיתים יושמטו פרטים מסוימים, שנוגדים את הלך הרוח החרדי כיום (אף שבאותם הימים הם לא נגדו את הלך הרוח החרדי).
אני מציע להגביל את השימוש של ויקיפדיה העברית בספרים שאין בהם מידע אנציקלופדי לגיטימי. ויקיפדיה צריכה לנסח מדיניות בנוגע להם העוסקת באופן שבו יש להבדיל ביניהם לבין ספרי היסטוריוגרפיה לגיטימיים שנכתבו בידי חרדים, כיוון שבכתיבה שלנו אסור שתסתננה אג'נדות, היות שכל אג'נדה חברתית, פוליטית, דתית וכיו"ב בכתיבה אנציקלופדית פוגעת באמינות של ויקיפדיה. אני מעלה את הנושא לדיון בפני קהילת העריכה הוויקיפדית בתקווה שתשקול את ערך המקורות הללו בשום שכל, ואשמח לסייע בכל צורך הקשור בכך.צמח צעיר • שיחה14:30, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה
פסילה גורפת היא בעייתית. פעמים רבות מקורות כאלו הם המקיפים ביותר על האדם אותו הם מתארים. כמובן יש להשתמש בהם בזהירות ולהעדיף מקורות באיכות גבוהה יותר. אי״ש / שו״ת, כ"ג בניסן ה'תשפ"ו; 01:28, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה
צמח צעיר, האם לדעתך אין כלל מידע אנציקלופדי בכל 600 העמודים של "ראש הישיבה" (בתור דוגמה)? האם יש בעיה להשתמש בספרות הגיוגרפית כמקור לעובדות יבשות ופרטים טכניים כמו שמות ילדיה של דמות אנציקלופדית?
ממה שאני מכיר, הרבה ספרים מהסוג הזה מבוססים על סיפורים, ופעמים רבות הבסיס לסיפור קלוש ולא ידוע מקורו, או שמקורו ידוע אבל יש לו גרסאות רבות ולא ברור מה הגרסה המקורית. תוכן כזה לא יכול לשמש מקור לעצם התרחשותם של המאורעות, אבל כן יכול לשמש מקור לעצם קיומו של הסיפור כאשר יש משמעות אנציקלופדית לאזכורו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ג בניסן ה'תשפ"ו • 11:41, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה
Asaf M לא יודע אם יש קריטריון קשיח ברור, אבל צמח צעיר הזכיר שני מאפיינים חשובים של ספר הגיוגרפי: 1. הספר משמיט בעקביות אירועים שעלולים להאפיל על מעמדה של הדמות, ולא מכיל כלל דברי ביקורת. 2. כבר מהעמוד הראשון, הספר מלא בסופרלטיבים ותיאורים פיוטיים מלאי הוד. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ג בניסן ה'תשפ"ו • 12:32, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה
עמד, תודה. אלה סימנים חשובים ואני שואל האם לדעתך יש בנוסף סימנים למתקדמים.. כלומר הגיוגרפיה חבויה. בכל מקרה אני מסכים עם צמח שאין להשתמש בספרים שהגיוגרפיותם היא מובהקת. Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה14:11, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הבעיה העיקרית היא, בנוגע ספציפית להגיוגרפיה החרדית, שעיקר המידע הכתוב על "גדוילים" הוא מספרים הגיוגרפיים, וגם ספרים חרדיים שאינם בכללותם הגיוגרפיים, כאשר הם מתייחסים לרבנים חשובים נוטים להלל ושבח. לכן צריך למצוא פה פתרון, שכרגע לא עולה על דעתי. חוץ מזה, אני מסכים עם אסף שכדאי למצוא סימנים להגיוגרפיה חבויה. צמח צעיר • שיחה14:27, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה
עמד באמת זו הסיבה שבגללה העיסוק בהגיוגרפיה הוא כ"כ עדין. ישנם נושאים טכניים, שאין כל בעיה להכניסם, אבל יש כמה דברים שהחברה החרדית רגישה לגביהם: א. משפחה: נישואין, יחסי אחים, לעתים נדירות גם ילדים (למשל אם אחד הילדים יצא בשאלה הוא עלול להיות מוסר מחלק מהספרים הללו). ב. שמירת מצוות, תורה וכיו"ב: לא יוזכרו או ישונו מקרים שבהם מסופר שמישהו פסק פסיקה או התנהג באופן ששונה מהשיטה החרדית בימינו (הוספתי סוגריים שמבהירה למשל מה הייתה דעת הרב רוזובסקי בעניין), למשל בענייני צניעות ("אמרנו שאלה בטח מכנסיים של רבניות" על אשת הרב סולובייצ'יק), יחסי חסידים־ליטאים (על רעבע שהיה עושה "מעשי ניסים", ושאמרו שהזמן לא תקף לגביו, שהרי הוא עושה הבדלה ביום שני ולא ממש מקפיד על זמני מצוות, ולכן הוא בוודאי יוכל לרפא אותו הוא אמר שבמקום לשלוח לו מכתב בנושא "עדיף לשלוח לו שעון מעורר") או אפילו לבוש של חליפות בהירות (שאין בספר תמונות של הרב רוזובסקי לבוש בהן, למרות שעד תקופה מאוחרת יחסית בחייו הוא לבש אותן, ולסבתי יש תמונות כאלה). ג. קשר עם העולם הלא חרדי: לא יוזכר שרב כלשהו היה קורא עיתונים, למשל, או מקשיב לרדיו. ד. כל עיסוק ברב ספציפי או בישיבה, מוסד תורני או בית־דין יהיה בהכרח מהלל. ה. תהיה הטיה פוליטית: הספרים יציגו פעמים רבות אג'נדה פוליטית מובהקת, בעיקר בנושאים כמו גיוס, שמירת שבת במרחב הציבורי וכיו"ב. יש עוד אבל אלה המאפיינים העיקריים שמצאתי. צמח צעיר • שיחה15:29, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה
חשוב להבדיל בין הגיוגרפיה לבין סימניה. כל הנקודות הללו (מלבד נקודה ד') אינן פסולות מצד עצמן, אלא הן רק סימנים לכך שמדובר בהגיוגרפיה. נקודות א-ג הן מקרים פרטיים של השמטת אירועים, שאינה פוסלת ספר לשמש כמקור לאירועים שכן מוזכרים בו. ובהרבה ספרי היסטוריה יש הטיה פוליטית על אף שאינן הגיוגרפיים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ו • 18:04, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה
בלי קשר לנושא המקורי, אתה קצת מבלבל בין השמטה מוצדקת של רכילויות ואנקודוטות למיניהן כמו אלה שהזכרת, לבין צנזורה. כך או כך, אין סיבה לפסילה גורפת של מקורות ביוגרפיים, וגםמספר הגיוגרפי אפשר לדלות פרטים רלונטיים. שמש מרפא • שיחה04:07, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
בקצרה: למרות הבעיות הרבות בהיסטוריוגרפיה החרדית, אין סיבה לפקפק בכל פרט המופיע בה. לכן, ככל שאין מקורות טובים יותר להסתמך עליהם – אין בעיה להשתמש במקורות אלו, אך על הדבר להיעשות מתוך שיקול דעת, ומומלץ להתייעץ עם עורכים שהוחזקו כאמינים ומבינים בתחום. נקודתית לגבי הספר שהובא, יצוין שלא הובאה דוגמא אחת על סילוף או הטיה בדברים שנכתבו בספר, אלא רק שהושמטו ממנה פרטים הנחשבים מביכים, לא תואמים לדעה המקובלת או מעוררי מחלוקת. אי״ש / שו״ת, כ"ה בניסן ה'תשפ"ו; 01:31, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
איני מקבל את הביקורת על ספרי ההגיוגרפיה החרדים, המבקרים מצפים לביוגרפיה שתתאר את האדם כמות שהוא על מורכבויותיה.
ואילו ההגיוגרפיה החרדית איננה מיועדת לספק צורך כזה, היא בעצם אמורה לספק מעין ספר ספורי צדיקים בצורת ביוגרפיה.
זה שאתה לא מוצא שם פרטים שהיית מצפה הוא משום שאתה ציפית ליצירה מסוג אחר ממה שהיצירה אמורה לספק.
מה שאני יודע, בשונה מספרי צדיקים רגילים שבהם האמת היא אפילו לא המלצה, לא מקובל לשקר בספרים מעין אלה. ואדרבא ייחודיותם היא בדיוקם היחסי.
כמובן שיש יותר ויש פחות, והמתעניין בנושא יעיין בפורומים החרדים למיניהם בהם עולים נושאים מעין אלה.
כמו כן מפורסם בשם החזון איש כי קריאת תולדותיהם של גדולי ישראל היא כקריאת ספרי מוסר, וזו ההצדקה הרשמית לתעשיית ספרי התולדות החרדים.
ככה שאמנם לא ניתן להוכיח מהשמטת הספר, אבל ביחס למקור כתוב הוא די סביר.
אגב, גם בביוגרפיות כלליות לא מקובל להאריך בגנאי מחמת שיש הסכמים עם מושא הביוגרפיה או משפחתו וכו'
אם זה לא היה ברור, אני די מסכים עם איש הישראלי, ואיני חושב שצריך לפקפק בכל פרט המופיע בהגיוגרפיה חרדית, ולפעמים אפילו אפשר לצטט את ההגיוגרפיה עצמה, אבל חשוב להיזהר כשמצטטים משם מידע ולנסח את המשפט בהסתייגות מתאימה. לדוגמה, לא לכתוב סתם "מונה לרבנות בעיר אלמונית בגיל 22 לאחר שפרנסי העיר נדהמו מגאונותו", אלא "לפי ספר 'שבחי פלוני', הוא מונה לרבנות בעיר אלמונית בגיל 22, לאחר שפרנסי העיר נדהמו מגאונותו". יש כאן נקודה עדינה כי ברור שצריך לסייג את התדהמה מגאונותו, אבל אולי לגבי העובדה שמונה לרבנות בגיל 22 יהיו שיטענו שאפשר לסמוך על הספר. לגבי עובדות כמו "התחתן עם פלונית בשנה פלונית ונולדו להם חמישה ילדים" לדעתי אין שום בעיה לצטט כמידע אובייקטיבי כל עוד אין מקור מידע שסותר זאת. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ו • 11:00, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מסכים עם עמדתם של אי"ש ועמד ונימוקיהם אציין עוד שיש לשים לב גם באיזה דמות מדובר כאשר בוחנים מידע ממקור בעל מאפיינים הגיוגרפיים. ובכל מקרה חשוב לשים לב ככל שמסתמכים על מקור כזה להקפיד לכתוב בצורה מסוייגת וללא סופרלטיבים. מי-נהר • שיחה18:03, 14 באפריל 2026 (IDT)תגובה
@עמד, אני מסכימה עם השמטת הסופרלטיבים או עידון הניסוח "נדהמו מגאונותו". אם אצל אינשטיין לא כותבים ככה אלא רק ששם המשפחה הפך כינוי נרדף לגאון, מדוע להחריג חרדים באנציקלופדיה שלנו? Pixie.ca • שיחה17:40, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה
ובכן זו הערה חשובה אבל בואו נזכור שאצלילנו למשל מקובל לציין במידע על השכלה אם פלוני סיים תואר בהצטיינות יתירה (דבר שלדעתי ממש אין לו מקום אבל הקהילה חושבת שיש לו מקום טכך נוהגת). מי-נהר • שיחה18:05, 14 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הצטיינות וכן הצטיינות יתרה היא סיווג (רשמי) של תואר אקדמי (למרות שהערך הזה לא מכיל את המידע). כלומר: זהו מידע נכון אובייקטיבית. באותה מידה, היותו של אדם גאון או מחונן זו אמירה סובייקטיבית, אבל השתתפותו בתוכנית לימוד למחוננים היא עובדה אובייקטיבית (ואני לא נכנס לשאלה האם מועיל לציין את זה בערך). Tzafrir • שיחה19:44, 14 באפריל 2026 (IDT)תגובה
@עורך, ב"גנאי" התכוונתי לכל דבר שאיננו במיינסטרים בחברה החרדית בימינו. וכאמור, מספר ילדים הוא לא דבר שניתן להוציא מספר כזה. לא מוזכרים אף פעם קרובי משפחה חילוניים. במענה ל@שומאי, אני מסכים שיש ליידע את קהילת ויקיפדיה על הנושא. אשמח לכתוב מהיכרותי אם הסוגה תיאור קצר של פגמים, אבל בוודאי יש ויקיפדים שמבינים בזה הרבה יותר ממני.
חוץ מזה, אני חש שהדיון הגיע לשלב מיצוי. להרגשתי, ליבַּנו את הנושא מספיק ושכעת אין יותר מה להוסיף. לא שאני מבין בדיוני ויקיפדיה. המסקנה שלי מהדיון היא ש:
א. קיים קונצנזוס שאין לפסול הגיוגרפיה באופן גורף, בוודאי כשאין מקורות חלופיים, אבל יש לנהוג בה בכפפות של משי, ולהימנע ככל האפשר משימוש בחלקים מהללים.
ב. יש להביא את הנושא לידיעת הקהילה הויקיפדית.
ג. הגיוגרפיה חרדית באופן ספציפי רגישה לענייני אנשים ומוסדות, ולכן יש יותר להישמר בדברים כאלה.
כאמור, אני לא מבין בדיוני ויקיפדיה, ואם מישהו.י חושב.ת ששגיתי ושהמסקנות שונות או שיש עוד במה לדון כדאי לכתוב זאת כאן.
טכנית אתה תמיד יכול ליצור את הדף משתמש:צמח צעיר/טיוטה (וגם דפים נוספים באותו סגנון דוגמת משתמש:צמח צעיר/הגיוגרפיה; לדף משתמש:צמח צעיר/טיוטה אמור להיות לך אפילו קיצור אוטומטי למעלה, אבל אתה גם יכול להיכנס ישירות מהקישור האדום שכתבתי לך וליצור את הדף. אם אתה בתצוגת מחשבים ונמצא בדף המשתמש שלך בתפריט מצד ימין כתוב לך "דפי משנה" – שם תוכל בעתיד למצוא את כל הטיוטות שיצרת בדף המשתמש שלך). מעבר לטיפ הזה, שאני מקווה שתמצא אותו שימושי בכל אופן, התכוונתי שתכין דראפט ראשוני של טקסט קצר ותעלה אותו לפה. אתה יכול לייצר את הטקסט ישירות לפה כחלק מהדיון או באחת הטיוטות משתמש שלך (הקישורים האדומים שהצעתי לך בתחילת תגובה זו) ולקשר מפה לדף הרלוונטי איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות13:59, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה
"יישוב קהילתי" ו"חווה חקלאית" אלה סוגים של יישוב, לעומת "התנחלות" ו"מאחז" שהם מעמדים משפטיים (ביחס לחוק הישראלי והבין-לאומי למשל). לכן הניסוח "יישוב קהילתי במעמד של התנחלות" הוא נכון. הנוסח "X הוא התנחלות ויישוב קהילתי" נראה לי שגוי מאחר שבויקיפדיה נהוג שמושא הערך הוא אוביקט מסוג אחד בלבד. למשל: "הר הנגב הוא אזור הררי בנגב" ולא "הר הנגב הוא רכס הרים וחבל ארץ בנגב". לדעתי פירוט שני דברים בנוגע לכל דבר עלול להקשות על הקורא ולהיות מסורב הרבה יותר. אור גנוז • שיחה15:45, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
הוספת המילה "מעמד" כקיצור של "מעמד משפטי" בעייתית מאד ונראה לי לא תקין לכלול אותה בפתיח של הערך. המילים "התנחלות" ו"מאחז" מבטאות בוויקיפדיה משהו קצת שונה ממעמד משפטי - יישוב מעבר לקו הירוק שאושר או לא אושר על ידי הממשלה. אלה עובדות פשוטות: האם היישוב מעבר לקו הירוק? האם הממשלה אישרה את הקמתו? לעומת זאת, מעמד משפטי (ביחס לחוק הישראלי והבין-לאומי למשל) יכול להיות שנוי במחלוקת, או לכל הפחות הוא נושא מורכב. נכון שהוא נגזר מהעובדות שציינתי, אבל הוא שונה מהן.
כמו כן, גם אם התיאור "התנחלות ויישוב קהילתי" נראה לך מסורבל, אז (א) הוא עדיף מהקודם, (ב) הוא נמצא בשימוש בערכים רבים, ואף אחד לא התלונן עד היום שזה תיאור מסורבל או שגוי. — גבי (שיחה | תרומות) 16:28, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
ניתן לכתוב "מעמד משפטי": "X הוא יישוב קהילתי במעמד משפטי של התנחלות". מאחז\התנחלות הם מעמדים משפטיים העונה על ההגדרות שציינת, אבל הם אינם סוג יישוב עצמאי בפני עצמו. כך, למשל, יכולים להיות עיר שהיא התנחלות, עיירה שהיא התנחלות, יישוב קהילתי שהוא התנחלות, קיבוץ שהוא התנחלות, מושב שהוא התנחלות, חווה חקלאית שהיא התנחלות וכן הלאה. התנחלות היא מעמד משפטי, וככזה אני בכלל לא בטוח שצריך לציין אותו בפתיחה – לדעתי ציון בגוף הערך אמור להספיק. אם אתה רוצה אפשר להעביר את הדיון למזנון על מנת לקבל דעות נוספות. אור גנוז • שיחה19:25, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מקובל מאז ומתמיד לציין את המילה התנחלות בתחילת הפתיח, כדי להבהיר שזה לא יישוב שנמצא בגבולות מדינת ישראל. התוספות שאתה מציע "במעמד של", "מעמד משפטי" וכו' מיותרות ולא מדויקות. מכיוון שהן לא מופיעות ברוב הערכים, הדבר הנכון הוא להישאר עם הניסוח הפשוט "X הוא התנחלות ויישוב קהילתי" וכד', שמופיע ברוב הערכים. אם אתה מעוניין לשנות את הניסוח, אתה יכול לפתוח דיון במזנון.
אני מסכים עם אור גנוז (מרשה לעצמי להתערב בשיחה, כמי שנוהג גם כן לכתוב 'יישוב במעמד משפטי של X'). ההגדרה הבסיסית היא האם מדובר בעיר, ביישוב, במושב, בקיבוץ וכו'. ההגדרה המשנית היא האם מדובר בהתנחלות/מאחז. לכן, לכל היותר אני יכול להסכים ל: "יישוב/עיר/קיבוץ/אחר והתנחלות/מאחז" (ללא התוספת: "במעמד משפטי של"), ולא ההיפך. יאיר דב • שיחה • כ"ו בניסן ה'תשפ"ו • 19:53, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
גם הניסוח שלך הוא לא המקובל והנפוץ. ברוב הערכים כתוב הפוך, כנראה בגלל שרוב העורכים בעבר סברו שהגדרת היישוב כהתנחלות קודמת וחשובה יותר מהגדרת סוג היישוב כעיר, מושב וכד'. הבקשה שלי היא להישאר בניסוחים המקובלים, ואם אתה או עורך אחר רוצים לשנות את הניסוח, אז לעבור בבקשה במזנון במקום לקבוע עובדות בשטח. — גבי (שיחה | תרומות) 20:26, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מה שמופיע ברבים מהערכים לא כך, כי זה שונה על ידי עורכים באופן רציף. ולא תמיד בגלל שכך נכתבו הערכים. ולכן אין להביא ראייה מכך. מ-ב-צ • שיחה20:35, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
השינויים האלה מתבצעים כבר במשך כ-20 שנה, הלוך וחזור. אציין, שלדעתי ההגדרה התנחלות איננה מילה גסה, ואפשר להשתמש בה. ומספר פעמים שחזרתי מי ששינה את הגרסה היציבה, והחזרתי לגרסה "התנחלות". אבל לקבוע מסמרות שזה המקובל זה בעייתי. כי זה מקובל בגלל עריכות של עורכים מאד מסויימים בדרך כלל, ולא התקבל כנוהל מעולם (לפי הנראה לי). מ-ב-צ • שיחה21:25, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מ-ב-צ, הכנסת המילה 'התנחלות' לפתיח הערכים העוסקים ביישובים ביהודה ושומרון התקבלה בהחלטת פרלמנט לפני הרבה שנים (כשההצבעות עוד היו של עשרות בודדות ביותר של משתתפים). כאן הדיון הוא מה סדר הקדימות. אני סבור שאין היגיון להקדים את ההגדרה 'התנחלות' להגדרה הבסיסית של היישוב/מושב/קיבוץ/עיירה/עיר/אחר. אני לא אלך ואשנה ערכים שכבר כתוב בהם אחרת, אבל כן אתנגד לשינוי הסדר בערכים בהם הסדר כתוב בצורה התקנית (בעיניי). יאיר דב • שיחה • כ"ו בניסן ה'תשפ"ו • 21:42, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
― סוף העברה
אנחנו חלוקים בשאלה: האם לכתוב "X הוא *סוג יישוב* במעמד משפטי של *מעמד משפטי*", "X הוא *סוג יישוב* ו*מעמד משפטי*" או "X הוא *מעמד משפטי* ו*סוג יישוב*". מה דעתכם? אור גנוז • שיחה22:47, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה
לדעתי צריך להכיר פה בבעיה בצורה יותר מדוייקת. אני רואה שתי אפשרויות עקרוניות. בכל אחת מהם יש איזה שהיא פשרה מתודית. אפשרות אחת לתת במה משמעותית לעובדה שהישובים ממוקמים מחוץ לגבולות הריבונים של מדינת ישראל וזה יתבטא גם בדגל שיופיע בתבנית המידע גם בשיעור הגיאוגרפי באופן שלא יתיר מקום להשוואה וליצירת מצג שבו ישובים קהילתיים בישראל וביהודה ושומרון הם אותו דבר רק חולקים קו רוחב שונה. אפשרות שניה היא להמשיך להתייחס למרחב כאילו הוא מרחב מדינתי ישראלי אחד ולהביא לידי ביטוי בצורה יותר מפורשת שלא לומר אפילו טרחנית את הפער שיש בין הסטטוס של ההתיישבות הזאת לבין הסטטוס של ההתיישבות הזאת. Barhai • שיחה07:57, 13 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אין רצון לשנות את החלטת הפרלמנט, השאלה היא רק איך ליישם אותה: ההחלטה קובעת שחובה לכתוב "התנחלות" בפתיח. השאלה זה באיזו צורה? "יישוב במעמד של התנחלות", "יישוב והתנחלות" או "התנחלות ויישוב". לדעתי האפשרות הראשונה מתאימה ומדויקת בהרבה. אור גנוז • שיחה12:18, 14 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מבין שלוש הצעות הניסוח ("יישוב במעמד של התנחלות", "יישוב והתנחלות" או "התנחלות ויישוב"), אני נגד האפשרות הראשונה, שהיא מסורבלת שלא לצורך. למעשה, מבחינה לשונית אפשר היה גם להוסיף אפשרות רביעית, "התנחלות", ללא התוספת "יישוב", שכן כל התנחלות היא יישוב והמילה "יישוב" אינה מוסיפה מידע (בשונה ממקרים שבהם לא כתוב יישוב אלא משהו יותר ספציפי, כמו למשל במקרה של ורד יריחו, שם מדובר בהתנחלות ומושב). אבל גם אין לי התנגדות לאפשרות השנייה או השלישית (ובינתיים לפחות, אין לי העדפה ברורה ביניהם). בברכה, מקיאטו • שיחה12:09, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה
גם אני נגד הראשונה, מנימוקי מקיאטו. וגם לדעתי "התנחלות" זה תיאור קצר ומספק. אפשר "התנחלות ויישוב קהילתי" וכיו"ב אם רוצים לפרט. תודה, Pixie.ca • שיחה07:38, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אכן ישנה החלטת פרלמנט ותיקה מ-2008 שקבעה שיש לשמור רק על אחידות בתוך כל ערך בפני עצמו ולא היה קונצנזוס להכרעה כלל ויקיפדית. רק לפני חודשים ספורים היה הניסיון האחרון לשנות את המצב (אחרי מספר ניסיונות לאורך השנים), שבאופן מפתיע משהו נגמר בחוסר קונצנזוס. חבל לכלות את זמננו פעם נוספת על הסוגיה כשאין סיכוי סביר להגיע להכרעה אחרת. Mbkv717 • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשפ"ו • 00:53, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה
נראה לי שלא התייחסתם לאותה נקודה שאליה אני התכוונתי. לא התכוונתי למיקום ההער"ש לפני או אחרי סימן הפיסוק אלא שהטקסט שבתוך ההער"ש יסתיים בנקודה, לדוגמה: {{הערה|{{עיתון כלשהו|כתבה כלשהי}}.}} למיטב ידיעתי, לגבי זה אין החלטת פרלמנט. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 01:14, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אז זה נוהג שגוי. בדקתי בספר שיש בו הערות שוליים (של מריו ליביו), ובסוף כל הערה יש נקודה, גם אם היא לא משפט שלם ואפילו אם היא בסה"כ Einstein 1905a, כלומר: ”Einstein 1905a.” ומאחר שזה הנוהג בעברית יש להחילו גם על ויקיפדיה. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 17:24, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה
לא מדובר בשאלה של נכון או לא נכון, אלא בשאלה של מוסכמה. בהרבה פרסומים נדרשת נקודה בסוף הערת שוליים לפי הכללים שאומצו על ידי אותם פרסומים, אבל בחלקם לא, והנה רשימה ביבליוגרפית שיצרו באקדמיה ללשון העברית בלי נקודה בסוף ערכים ביבליוגרפיים. העלית שיקולים פרקטיים שצריך לשקול מול שיקולים אחרים: (1) זה ידרוש שינוי של המוני ערכים ללא צורך אמיתי – אני אישית לא הוספתי נקודה ברוב הערכים משום שפעלתי פחות או יותר לפי הדוגמאות בוק: ביבליוגרפיה, שהן בלי נקודה; (2) בהערות בלועזית שאינן מיושרות לשמאל הנקודה נודדת באופן שאינו שגוי אבל אולי סתם יבלבל חלק מהקוראים (דוגמה[1]). פוליתיאורי • שיחה19:29, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה
לא זכור לי שנתקלתי אי פעם ברשימה כזאת, ללא נקודה בסוף. בדקתי עכשיו בספר שאני קורא עכשיו, "בין יוספוס לחז"ל". הערות השוליים מסתיימות בנקודה כמובן. ניגשתי לבדוק את הרשימה הביבליוגרפית: כל הפריטים בעברית מסתיימים בנקודה, הפריטים בלועזית בלי נקודה, משום מה. Liadmalone • שיחה19:56, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה
ההערה של ליעד פותרת גם את בעיית הנקודה הנודדת באנגלית, לצד האופציה ליישר הער"ש. חוץ מזה, זה לא בעיה להריץ בוט שיתקן פעם אחת את כל המופעים (יוסיף נקודה איפה שחסר) או פשוט לתת לזה לחלחל עם הזמן. בכל מקרה, בתור התחלה צריך לקבוע שלא מסירים נקודה מסוף הער"ש. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 23:16, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה
תודה, אביר. תוכל לתת כמה דוגמאות לרשימות ממוספרות שלדעתך ירוויחו ממספור מקונן? רצוי דוגמאות ממרחב הערכים. על פניו, אני בעד. כאשר יש הרבה מלל, מספור מקונן ברור יותר וחד משמעי כשמתייחסים אליו "מבחוץ", בעיקר כשיש הרבה טקסט. תודה, Pixie.ca • שיחה19:24, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אמיר, הנחתי שאמרתי רק את המובן מאליו. אבל לפי השאלה שלך, המצב כנראה הפוך. איך צריך לכתוב את המספור בעברית? (תייג אותי בבקשה בתשובתך). אלדד • שיחה17:32, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אם הבנתי נכון את עמדתך, אתה סבור שאם כשמדובר בתאריכים, בעברית צריך לכתוב, לדוגמה, כך: 2006–2008, אזי אם בסעיפים עסקינן, זה יהיה 1.2, 2.2, 3.2, 4.2 וכו'. זה נראה לי שגוי, כי במספרים, בתוך המספר, הולכים ימינה, לא שמאלה. בתאריכים זה שונה, כי זה כאילו מילים במשפט, ואז מתקדמים שמאלה, לא ימינה. אלדד • שיחה17:38, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אמיר, לא ברור לי. אתה רוצה לומר שבוויקיפדיה הסיעוף בעברית עד היום היה 2.1, 3.1, 4.1 וכו'? לא ידעתי. בכל אופן, לא, לא ידוע לי על מקור למספור של סעיפים בעברית. אלדד • שיחה18:17, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
משתמש:Amire80, הסתכל על תוכן העניינים של ערך כלשהו (למשל דגל ישראל) ותראה ששם התקן הוא בדיוק מה שהצעתי. כלומר, סעיף 1 - תת־סעיף 1.1 - תת־סעיף 1.2, כמו שכבר קיים כיום בתוכן העניינים. (והערה נוספת: ככה זה מופיע בספרים המודפסים שיש אצלי בבית. זה התקן המקובל.) – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:27, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
כתיבה משמאל לימין של סעיפים ממוספרים היא המקובל בוויקיפדיה ובכל מקום. גם באקדמיה ללשון העברית כותבים מספרי סעיפים משמאל לימין (לדוגמה פה) ואני תוהה אם יש איזשהו מקור שלא עוקב אחרי צורה זו. פוליתיאורי • שיחה02:58, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה
כבר כמה שנים, רוב האנשים רואים תוכן עניינים בלי שום מספרים בכלל, וטוב שכך, כי מספרי פרקים לא שימושיים לכלום. תוכן עניינים ממוספר מופעל רק אצל מי שהפעיל עיצבים ישנים, כמו מונובוק או וקטור. אמיר א׳ אהרוני • שיחה21:36, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
בדקתי בספרי הלימוד שלי מהאוניברסיטה, זו הצורה המקובלת וגם היחידה שמתקבלת על הדעת כי מספרים עובדים משמאל לימין בכיוון הפוך לעברית. שנית, ראה את הדוגמה הבאה:
סעיף 1
סעיף 1.1
סעיף 1.2
סעיף 2
סעיף 2.1
סעיף 2.2
איך אני אבדיל בהתייחסות בין סעיף 1.1 לסעיף 2.1? בשיטה שלי זה קל ומיידי, במצב הקיים תצטרך לומר משהו כמו "תת-סעיף 1 שמקונן מתחת סעיף 1" שזה צורה מסורבלת למוסכמה המקובלת בעברית "סעיף 1.1". אם נהפוך את ההצעה שלי ל-default זה רק יפשט את העריכה, כי המספור יעשה באופן אוטומטי ולא באמצעות תבנית מיוחדת. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:37, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אפשר לקבל הסבר מהם החסרונות האפשריים של התבנית הזו? האם שינוי פוטנציאלי של ברירת המחדל יהיה כרוך באותם חסרונות? התיעוד מציין שיש חסרונות מסוימים, אך לא מפרט מהם.
האם יש התייחסויות למספרי סעיפים מקוננים שנידרש לתקן בעקבות השינוי? האם יש מקומות בערכים קיימים שמסתמכים על כך שהמספור לא מקונן (יש הפניה לתת סעיף 3 שרצויה מבחינת התוכן, לדוגמה)? Tzafrir • שיחה19:18, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
החסרונות של התבניות הקיימות מפורטים בדפי התיעוד שלהן, והן לא עובדות על כל רשימה (אחת מהן לא יכולה לבצע קינון משולש ומעלה). מה שאני מציע זה לא תבנית נוספת אלא שינוי האופן שבו תחביר ויקי של מספור אוטומטי עובד, דבר שאמור לספק את הפונקציונליות הזאת ללא המגבלות של התבניות (למשל, תמיכה בביטויים שיש בהם תווים שמורים ומילים שמורות). מבחינת הכתיבה, שום דבר לא משתנה. משתמשים בסולמית וכו' באופן רגיל, והידור התצוגה נעשה על ידי תוכנת המדיה ויקי באופן אוטומטי. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:05, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
תודה, אביר. אסביר מה שהבנתי כדי לוודא: ההצעה היא שבמקרים בהם אנחנו כותבים רשימה ממוספרת בויקי, עם סולמיות #, לא יהיה שינוי באופן התצוגה. רק אם נשתמש בסולמיות כפולות ## או משולשות ### וכו' תחביר הויקי יהפוך אותן אוטומטית למספור מקנן (נגיד 1.1, 1.2 לשתי סולמיות בשורות עוקבות, 1.1.1, 1.1.2 לשלוש סולמיות בשורות עוקבות). הבנתי נכון? תודה, Pixie.ca • שיחה05:01, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה
החיסרון של התבנית הוא עצם העובדה שזאת תבנית. בעורך החזותי אפשר לערוך תבניות רק בתור תבנית ולא בתור רשימה. לפעמים זה מוצדק, למשל בשביל תיבות מידע או ציטוטים. בשביל רשימה פשוטה זה לא מוצדק. אמיר א׳ אהרוני • שיחה21:32, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה
שימוש במספור מקונן בכל מקום יהיה די מזעזע כי הצגה של המון מספרים מקשה מאוד על קריאה. לא לחינם מספור סעיפים הוא אחד מהסמלים של הצדדים הביורוקרטיה והלשון המשפטית שרוב האנשים מתקשים לקרוא.
בנוסף, מספור אוטומטי כשמו כן הוא: אוטומטי. זאת אומרת שכשמוסיפים פריטים באמצע הרשימה או בתחילתה, כל המספור משתנה. אם מישהו מתייחס בקטעים אחרים בטקסט התייחסויות לסעיפים בעלי מספר מסוים, זה גם יצטרך להשתנות.
יש לזה שני פתרונות:
לא להשתמש במספרי הסעיפים, אלא לתת לפריטים ברשימה (או לצעדים באלגוריתם) שמות. זה גם יקל על הקריאה וגם ימנע מצב שהטקסט איבד את המשמעות כי כשהמספור משתנה והעורך שכל לעדכן את הקטעים שמתייחסים אליו.
אם ידוע שהרשימה לעולם לא תשתנה ומאיזושהי סיבה רצוי מאוד להשתמש במספרי סעיפים ולא בשמות, אפשר למספר באופן ידני ולא אוטומטי. הלא אם הרשימה יציבה והמספור ידוע מראש, למה להשתמש במספור אוטומטי?
להיפך. לא יווצר עומס של מספרים גם עם המספור המקונן. להיפך, הוא יקל על ההתמצאות ברשימה הממוספרת ומה תת-סעיף של מה. הבעיות שציינת עם המספור האוטומטי קיימות גם עם מספור לא מקונן ועוד יותר מקשות להתייחס לסעיף מסוים ברשימה. בלטך יש אפשרות לשים מעין עוגן על סעיף ברשימה ואז רפרנס לאותו עוגן שמתעדכן אוטומטית עם עדכון המספור ברשימה. אני לא יודע אם זה אפשרי כאן, אבל מי שעורך רשימה ומתייחס לאחד הסעיפים בה פשוט יצטרך להיות זהיר יותר ולעדכן את המספור בגוף הערך בהתאם לרשימה המעודכנת. ושוב, זו לא בעיה שייחודית למספור מקונן, אלא קיימת גם במצב הנוכחי. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:37, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה
כל פתרון שדורש שמשתמש יצטרך להיות זהיר יותר הוא בהגדרה פתרון לא טוב. הפתרון האמיתי הוא לתת לסעיפים שמות ולא מספרים.
זו הצורה הלוגית שבה עובדים ואם מישהו נמצא בסעיף 1.3.1 הוא מבין מיד היכן בהירכריה של הערך הוא נמצא. אם נמצאים בערך מורכב הקורא צריך כל הזמן לעקוב ולהבין היכן הוא נמצא בתוכן העיניינים נכון, יש לוודא ש-1.2 לא יהפוך ל- 2.1 אבל זו בעיה טכנית והפתרון שלה טכני ולא מהותי. פחות הגיוני שבגלל קושי טכני נכניס מימוש לא לוגי. HanochP • שיחה11:36, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה
מפנה את תשומת לבכם/ן לכך שבתוך שעות ספורות המשתמש/ת @Hanagiat הציב/ה תבנית חשיבות על ערכים של שלושה פעילי המחאה: רועי פלג, רמי מתן ו-נאווה רוזוליו.
זה צעד בעייתי, שקשה להניח כוונה טובה מאחוריו - אלה אנשים שהמשתמשת Hanagiat מתנגדת להם פוליטית. אני משוכנע שאייל לא ישמח אם לשם הרמת איכות האתר מישהו יניח תבנית חשיבות על 10 או 50 ערכי רבנים. דוד שי • שיחה16:58, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה
התזמון הוא בדיוק אחרי דיון חשיבות על יונתן שלו, כאשר הבאתי את הערכים הללו כדוגמא להטיה - כאשר בכל מדד אובייקטיבי (תוצאות בגוגל וגוגל טרנדס) הם נמוכים הרבה יותר מהערך שי קלך שנמחק.
נכתב לי שם - ובצדק, שלא נפתח עליהם דיון חשיבות ולכן לא ניתן להשוות.
הרי אם כולם נייטרליים פוליטית, המדדים שהבאתי מראים שדינם להמחק.
בהמשך לדיון הזה פתחתי את דיוני החשיבות על הערכים הללו.
אם הייתי צ'ארלי קירק הייתי פותחת פה שולחן עם השלט ״דיוני החשיבות בויקיפדיה מוטים פוליטית, שכנעו אותי אחרת״...
יש חיפושים על הביטוי מרדכי דוד ברמה קבועה וגבוהה לאורך עשרים השנים האחרונות, ואז זינוק בשנה האחרונה. כן, גם כשמחפשים search term, שזה חזק יותר מחיפוש במרכאות . זה אומר שרק חלק זעום מהתוצאות קשור באמת לאותו נושא עליו נכתב ונמחק הערך. בפרט, מרדכי בן דוד מככב. Ladypine • שיחה06:47, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
השוואה מעניינת, מאד. ביצעתי את אותו חיפוש גוגל טרנדס עם מירכאות על כל השמות שהוזכרו פה. הוא נותן ערכים יחסיים. שי קלך: 4. יונתן שלו: 3. נאוה רוזוליו: 1. רמי מתן, רועי פלג ואמהות הלוחמים: 0. השוותי מספר צפיות (לא כולל בוטים) בערכי ויקיפדיה שאוזכרו כאן. אם ערך נמחק הסטטיסטיקה שלו נעלמת, לכן אין את סטטיסטיקת ויקיפדיה של שי קלך. נאוה רוזוליו עם ממוצע צפיות חודשי של 2800 (סה"כ מעל 27,000 צפיות, הערך עלה לאוויר לפני כשנה). רמי מתן עם 326 צפיות חודשיות וסה"כ מעל 19,700. יונתן שלו עם ממוצע חודשי של 2600 צפיות, הערך עלה לפני פחות משנה, בספטמבר 2025, סה"כ מעל 18,000. רועי פלג עם ממוצע 193 חודשי, סה"כ מעל 14,000 צפיות. אמהות הלוחמים עם ממוצע של 77 צפיות חודשיות (ערך חדש יחסית שעלה בסוף 2025, סה"כ 308 צפיות עד כה). הקורלציה בין שני המדדים לא טובה. לדעתי עדיף לשתמש בנתוני צפייה ישירים מממשק ויקיפדיה, אם הם זמינים. Pixie.ca • שיחה06:08, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
תודה על המידע. כפי שכתבת, נתוני הצפיה בויקפידיה קיימים רק לערך קיים, ורוב הצבעות המחיקה מתבצעות על ערכים צעירים. כך שקשה יהיה להשתמש במדד הזה כסטנדרט אחיד.
גם מדד גוגל טרנדס רלוונטי רק במקרים שרוצים להוכיח נוכחות וענין לאורך זמן. לא תמצא את הביטוי ״מבצע שאגת הארי״ בחיפושים בשנים האחרונות, אין ספק שהוא ערך חשוב.
השוואה רלוונטית רק בין ערכים שנושאיהם דומים, כמו במקרה הזה - פעילים פוליטיים בתקופת ממשלת ישראל ה37.
ברור שאם אין נתונים, אין נתונים. כשאנחנו מנמקים חשיבות, אנחנו מנסים להעריך, בניחוש מושכל, מה חשיבות הערך לקוראי ויקיפדיה, ועלינו לבחור את הכלי המתאים ביותר. כאשר יש נתונים, כמו בערכים שעליהם נפתחו דיוני החשיבות שבנדון, אני מציעה להבא לבדוק את סטטיסטיקת הצפיות לפני הנחת התבנית. מה שהדגמתי בחיפוש מקרי הוא שגוגל טרנדס אינו פרדיקטור טוב, ויכול להוביל למסקנות שגויות וחלילה למחיקה של ערכים שקוראינו רואים כנחוצים. אולי הייתי צריכה לסכם את תגובתי הקודמת ולא לסמוך על המסקנות שיקפצו לעיני הקוראים פה: על פי גוגל טרנדס, בחיפוש עם מירכאות, לערך יונתן שלו היו פי 3 (300%) יותר חיפושים, אבל לפי מספר הצפיות בויקיפדיה, לערך נאוה רוזוליו יש 10% יותר צפיות חודשיות מלערך יונתן שלו. הבדל מהותי. סיכום שני: גוגל טרנדס לא הצליח להבחין בי "רמי מתן", "רועי פלג" ו"אמהות הלוחמים". לעומת זאת, ממוצע מספר הצפיות בערכי ויקיפדיה מדגים כי בערך רמי מתן צפו בממוצע חודשי פי כמעט 30 מאשר צפו בערך אמהות הלוחמים. עוד דוגמה לבעיתיות בשימוש היא בהשוואה האחרונה שנתת. אם שמים את השם במירכאות כדי לחפש חיפוש מדוייק (אני לא יודעת איך לאלץ חיפוש ביטוי שלידיפיין כתבה שהוא אפילו יותר מדוייק), "המילואימניקים דור הניצחון" הופך ממקום ראשון למקום אחרון. כנ"ל קורה ל"אמהות בחזית". נראה לי ברור שלא מומלץ לבסס חשיבות או אי חשיבות רק על גוגל טרנדס. Pixie.ca • שיחה07:47, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
חגה זה לא מה שכתבו לך בדיון של יונתן שלו. לא כתבו לך שם "שלא נפתח דיון חשיבות ולכן לא ניתן להשוות”. מה שכתבו לך שם זה שזאת טענה לא רלוונטית כי השוואה לערכים אחרים זה ואטאבאוטיזם ושיש לדון לגופו של אותו ערך Mertaro • שיחה19:20, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה
דרישה לסטנדרט אחיד, בדומה לדרישה לשיוויון בפני החוק, אינם ואטאבאוטיזם - מוזמנת לקרוא את ואטאבאוטיזם#ביקורת, ציטוט: ״...עצם ההאשמה ב"וואטאבאוטיזם" עלולה להיות טקטיקה מניפולטיבית שנועדה להשתיק ביקורת נגדית״.
וכדי שלא נצטרך להתווכח על עובדות, להלן הציטוט המדויק ממה שנאמר בדיון על יונתן שלו:
״ביחס לשני השמות האחרים (רמי מתן ורועי פלג) אף אחד לא טרח אפילו לפתוח דיון חשיבות, אז למי בדיוק את באה בתלונות? אף אחד לא מונע מ"אנשי ימין" להרשם לויקיפדיה ולצבור ותק, כמו שאת עושה למשל, ואז לפתוח דיוני חשיבות ובעקבותיהם הצבעות מחיקה כרצונם. אם הם לא עושים זאת אין להם לבוא בתלונות אלא אל עצמם.״
חנה אבהיר את מה שכתבתי. כתבת שהצבת את תבניות החשיבות בתגובה לכך שנאמר לך בדיון "שלא נפתח עליהם דיון חשיבות ולכן לא ניתן להשוות". אני כתבתי לך בתגובה שדבר זה לא נאמר לך כלל באותו דיון. Mertaro • שיחה08:25, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
חוששתני שכתבת ״מה שכתבו לך שם זה שזאת טענה לא רלוונטית כי השוואה לערכים אחרים זה ואטאבאוטיזם ושיש לדון לגופו של אותו ערך״, וכפי שהבאתי בציטוט זה לא מה שנכתב שם. Hanagiat • שיחה08:46, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
זאת התגובה. שימי לב להדגשה. מעבר לזה שזה כלל לא נאמר לך, לדעתי לא פעלת בדרך שבה מצופה מויקיפד לנהוג. מה שלדעתי היה מצופה מויקיפד לעשות זה לא לשים תבניות חשיבות על ערכי דמויות שהקשר היחיד ביניהם הוא שהם מובילי המחאה, אלא לפתוח דיון במזנון שהנושא שלו הוא מה שהעסיק אותך Mertaro • שיחה09:14, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
ושוב, תמוה ולא ראוי שחנה גיאת בחרה לפתוח את הדיונים על שלושת הערכים הללו דווקא ביום הזיכרון, ולא הייתה מסוגלת להתאפק ולהמתין עד יציאתו. במידה מסוימת זה חזר אליה כבומרנג, שכן רבים נחלצו להגן על חשיבותם. יואב ר. - שיחה - 11:08, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר
שלום! שמי Rijikk. אני לא כ"כ פעיל בעיקר בויקיפדיה העברית, אז מקווה שזה המקום הנכון לפנות אליו.
לאחרונה פתחתי את הערך "מדינת ישראל" בויקיפדיה העברית והופתעתי לראות את תבנית המידע. משום מה בראש התבנית יש אוסף של 10 תמונות, רובן ברוחב התבנית, והייתי צריך לגלול את העמוד מטה דקות ארוכות כדי להגיע למידע רלוונטי כלשהו. ולא רק זאת, אלא שהתמונה הראשונה, המופיעה מייד מתחת לסמלי המדינה, היא תמונה של... דגל ישראל. חשבתי אז שבעוד נוכחות וארגון שאר התמונות דורשות דיון עם משתמשים אחרים, שתי תמונות של דגל אחת אחרי השנייה הם משגה ברור מאליו, לכן הסרתי את תצלום הדגל מהתבנית. להפתעתי, העריכה בוטלה ע"י המשתמש MathKnight שלטענתו "זו התמונה המייצגת הכי טובה ונמצאת כבר שנים בערך". בדקתי את עמוד השיחה של הערך, וראיתי שהנושא מעורר מחלוקת כבר זמן-מה, ואין הסכמה רחבה על עיצוב התבנית. לכן החלטתי לכתוב פה כדי לשמוע את דעתם של משתמשים אחרים.
למיטב ידיעתי, התמונות המופיעות הערכי ויקיפדיה מטרתן לא "לקשט" את הערך, אלא להוסיף מידע חזותי על נושא הערך. לכן צריך לשמור על שיווי משקל בין כמות ותוכן התמונות לבין הטקסט. עברתי על ערכים על מדינות שונות בויקיפדיה העברית ובויקיפדיות בשפות אחרות וראיתי שברוב המקרים או מסתפקים בתמונה אחת או מוותרים כלל על תמונות בתבנית. ברור שכשמדובר בנושא כמו מדינה, לא ניתן לרוב להציג אותו באופן אופטימלי בתמונה אחת. מצד שני, עומס תמונות המכילות מידע מועט בתבנית מונע מהקורא להגיע במהירות למידע הרלוונטי. חוץ מזה, אני די בטוח שתמונה של דולפין, למשל, היא לא הדבר הכי מייצג את מדינת ישראל. ולמשמע טענות כמו "אני מעדיף את התמונה של הדגל, כי אני אוהב אותה והיא יפה" אני לא יכול אלא לגחך. ואגב, אם כבר רוצים לשים הרבה תמונות יחד, ניתן להכניס קולאז' כמו בערך מלחמת ששת הימים, ואז גם רואים כמה פנים של הנושא וגם ניתן לראות את כל התמונות במבט אחד ולעבור למידע אחר בקלות.
לסיכום, אני מנסה לברר פה דבר אחד - מה הקונצנזוס בויקיפדיה העברית לגבי תמונות בתבניות מידע, במיוחד תבנית מידע של מדינות, אילו תמונות מכניסים לשם ואיזו כמות של תמונות נחשבת להגיונית.
בברכה, Rijikk • שיחה19:59, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה
את השאר התמונות בקולאז' לא אני הוספתי ומבחינתי אתה יכול להסיר חלק מהן. את תמונת הדגל יש להשאיר גם מטעם טכני: היא משמשת כתמונת נושא של הערך "ישראל" בתצוגה לנייד (סמארטפון וכו') ובתצוגת חלונית מידע. ראוי שבערך על מדינה יופיע הדגל שלה כתמונת הנושא. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:11, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אם זאת דעתך אז אולי רצוי להגדיר לערכים של מדינות בתור תמונת נושא את התמונה בשורת "דגל" ולא את התמונה בשורת "איור". אחרת אתה מעודד כפל תמונות לכל המדינות שזה לא הגיוני עקרונית. Rijikk • שיחה21:23, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה
אני מסכים איתך ריגגק, וחושב שגם תמונת קולאז' יכולה לשמש תמונת נושא של ערך.
אז בבקשה העבר את הדיון למקום המתאים. אין לי בעיה שתוריד חלק מתמונות הקולאז', אבל תמונת הדגל חיונית גם מבחינה טכנית ומהווה סימן היכר של הערך בוויקיפדיה למכשירים ניידים ותצוגה מקוצרת. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 19:15, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
― סוף העברה Rijikk - לבקשתך העברתי את הדיון למזנון. אם אני מבין נכון יש פה שני עניינים - (1)הגודש וריבוי התמונות (2) תמונת הדגל המתנופף בראש הערך. בעניין הגודש - אני מציע בהינתן שתהיה לכך הסכמה רחבה - נקבע שתמיד תהיה תמונת אחת, אפשר תמונת קולאז', בתבנית שבראש ערכי מדינות. בעניין תמונת הדגל - אפשר לדון בשאלה אם מתאים שבערך על מדינה התמונה הראשית תהיה תמונה של דגל, לדעתי קולאז' שאחת מתמונותיו דגל (על מנת לבדל ולהדגיש) זה פתרון אלגנטי יותר.NilsHolgersson2 • שיחה20:05, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה
כן, הפתרון שלך נשמע לי הכי הגיוני. אם לא להגביל את מספר התמונות התבנית עלולה להפוך ללא יעילה, כמו שקורה עכשיו בערכים ישראל וסינגפור, למשל.
לגבי סוג התמונה - לרוב תמונת קולאז' נראת עדיפה על תמונה רגילה בודדה בתבנית של מדינה, מפני שלרוב המדינות אי אפשר למצוא תמונה בודדה שתייצג אותה באופן אופטימלי. במקרים מסוימים, כמו בערך על שוודיה, נראה לי שעדיף שלא תהיה שום תמונה מאשר תמונה אקראית.
זוהי הזמנה לעורכים להעלות רעיונות ולהציע הצעות בנושא "ועדת ערר".
ועדת ערר הינה מנגנון נפוץ בויקיפדיות רבות בעולם. מתנדבי צוות פעולה לשיפור האקלים בויקיפדיה מציע לאמץ מנגנון נפוץ זה לויקיפדיה העברית, (תוך התאמות) ולהקים פיילוט לנושא.
עקרונות כללים שהוצעו לנושא ועדת הערר (לאחר תגובותיכם, הנושא יורחב לטיוטה מפורטת שתוצג לקהיליה לאישורה):
יפתח פרק "ועדת הערר" במיזם לשיפור האקלים.
יוקם מאגר מתנדבים בעלי ז"ה המוכנים למפגשי זום.
כל עורך שירגיש נפגע (ממישהו/משהו, ללא הגבלה) יוכל להגיש בקשת ערר בדף המיזם (מכסימום פעמיים בשנה?)
מהמאגר יוגרלו 5 חברים שיהיו ועדת הערר של ערר ספיציפי זה. במידה ויתברר שמישהו מהם קשור לנושא, הוא יוחלף. (העורך Aizenr הציע הצעה מפורטת למנגנון ההגרלה והוא יוצג לקהיליה לאישורה.)
הצעד הפעיל הראשון של הועדה יהיה התנעת תהליך גישור באמצעות הזמנת מגשר מוסמך ויוקצב לו לו"ז. במידה והגישור הצליח, הועדה תתפזר והערר הסתיים.
במידה והגישור לא צלח, תדון הועדה בסוגיה במפגשי זום גלויים בלו"ז קצר ותגבש מסקנות.
במידה והצדדים המעורבים לא יקבלו את מסקנות הועדה, תעלה הועדה את מסקנותיה בפני הקהיליה להצבעה.
הצבעה זו של הקהיליה מחייבת את כל הצדדים בכל ההרשאות. הועדה תתפזר והערר הסתיים. הערה: סעיף זה שונה מהויקיפדיה באנגלית ובשפות נוספות, שם לא מתקיימת הצבעת קהיליה. מסקנות הועדה הם סופיות ומחייבות את כולם, כולל את הבירוקרטים.
זה בהחלט מנגנון טוב, בדרך כלל. השאלה היא האם אנחנו ויקיפדיה מספיק גדולה בשביל זה. כי ממה שאני רואה, חצי מהזמן שאנשים משקיעים בוויקיפדיות כאלו הולך לבחירות - דיונים, הצבעות וסכסוכים. יישארו לנו אנשים כדי לכתוב ערכים? אני אשמח לסטטיסטיקה של ויקיפדיות כאלו עם כמות המשתמשים הפעילים דומה לשלנו או פחות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה)11:50, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה
יש לפרט מהם המקרים בהם הועדה תהיה מוסמכת לטפל. לשום גוף בעולם אי אפשר לתת "צ'ק פתוח" לעשות ככל העולה על דעתו.
מפגשי זום לקבלת החלטות עומדים בתנאי השקיפות של ויקיפדיה רק אם ההקלטות שלהם יהיו זמינות לכל.
למה הדרישה לאנשים שמוכנים להיפגש בזום? אם לא יוצג הסבר משכנע, אני מתנגד לכל מנגנון שמפלה עורכים שמעדיפים להישאר אנונימיים.
מגשר מוסמך יודע לעזור לצדדים להתגבר על סכסוכים, אבל מה הוא יודע על ויקיפדיה? ומה זה אומר שהגישור "הצליח"? ההצעה בכלל לא מגדירה באיזה בעיות ניתן לטפל באופן הזה. גישור בין כמה עורכים לא יכול לקבוע לקהילה כולה בנושאים שחשובים לרבים.
על אף שלא מצאתי בעיה בהתכנסות של צוות מחוץ לוויקיפדיה, אתם בעצם מציעים כאן הקמה של מנגנון שפועל מחוץ לוויקיפדיה. ויכוחים מהותיים, שקשורים לכללים ולתוכן באתר צריכים להיות שקופים ולהתקיים באתר, כך שכולם יוכלו להשתתף בהם. זה לא תמיד נעים, אבל זה עיקרון חשוב.
אנחנו מדברים על תבניות ללא שימוש בכלל. כרגע המצב מצחיק: יש עשרות תבניות משתמש ללא שימוש (ולא נדבר על שימוש יחיד, שזה בכלל...), ויש את התבנית שאומרת "אם לפי דעתך לא יותר משניים–שלושה יתעניינו בתיבה אין ליצור אותה בצורה הרגילה"
תומך בדברי @נעם12. אפשר לראות דוגמאות לתבניות משתמש ייעודיות שפשוט כתובות ישירות בדף המשתמש אצל @Sapper-bot (למשל "בוט שומר שבת"). אפשר לחפש תיבות משתמש עם מופע אחד ולנקות אותן תוך כדי העברת הקוד לתוך דף המשתמש הרלוונטי.
נגד ההצעה. טבעי שיהיו התנגדויות לתוספת מידע ולניסוחים בשבועות הראשונים לאחר פתיחה של ערך, במיוחד אם הוא פוליטי, אקטואלי, או מעורר מחלוקת מאיזשהי סיבה. המחלוקות האלה נפתרות עם הזמן, ואין סיבה לעדיף את מי שרוצה להוסיף על פני מי שרוצה להסיר. למעשה, אני חושב שבהרבה מאוד מקרים תוספות שבמחלוקת בזמן שהנושא "חם" מורידות מהאיכות של הערך. מצביעים יודעים בדרך כלל על מה מדובר ולהעריך מה הפוטנציאל של הערך בעתיד לטוב ולרע; אם יש חשש שהערך בצורתו הנוכחית לא מייצג את הפוטנציאל, ניתן לכתוב על כך בפרק הדיון בהצבעה. בנוסף, אנחנו לא עיתון והמהירות שבה מידע מיוצג בערך לא צריכה להיות שיקול מרכזי. פתרון יותר טוב היה לתת לערכים אקטואלים זמן להתייצב בטיוטה (לפחות עד סיום דיון חשיבות ומחיקה), אבל זה כבר כנראה לא יקרה. פוליתיאורי • שיחה 22:15, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה
בעד.
אין לבלבל ערך זה . כדי להבחין בין האמן לבין האלבום.
בעד אפשרות א'. ❃✦ אני CRplayz7 • דברו איתי! ✦❃ 18:27, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה
איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 13:59, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה
Mertaro • שיחה 14:17, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה