ויקיפדיה:כיכר העיר – ויקיפדיה

שלום לכולם,

בחודשים האחרונים החלה יוזמה של ויקיפדים, המתנדבים בוויקימדיה ישראל ובליווי אדמיניסטרטיבי של העמותה, שנועדה לפעול באופן מעשי וממוקד לשיפור האקלים והשיח בוויקיפדיה העברית.

עד כה התקיימו שלושה מפגשים, והפרוטוקולים המלאים זמינים לקריאה:

לאחר דיונים והתלבטויות אחריהן ניתן לעקוב בפרוטוקולים של המפגש, בימים אלו היוזמה עוברת לשלבים מעשיים. לשם כך, הוקמו צוותי פעולה קטנים (4–5 משתתפים), שפועלים לקידום נושאים כגון:

1. תמיכה בעורכים חדשים
2. יצירת היכרות ומפגשים קהילתיים (זום / פיזי)
3. נוכחות מיטיבה, תיווך וגישור בדיונים
4. תמיכה במדיניות וביישומה ובהבהרת תהליכים

אנו מזמינים עורכות ועורכים המעוניינים:

• לקחת חלק פעיל בקידום היוזמה.
• לפעול במשותף עם צוות קטן וממוקד.
• לתרום לשיח ענייני, מכבד ומקדם.

למי זה מיועד?

בשלב זה מוזמנים:

• מי שיש להם זכות הצבעה, או שהייתה להם זכות כזו בשנה האחרונה (בקשות נוספות ישקלו) ומוכנים להזדהות בשמם.

איך אפשר להצטרף?

כיתבו ל- המקיסט בהודעה פרטית

יש לציין שוויקימדיה ישראל אינה מתערבת בתוכן, אינה מקבלת החלטות קהילתיות ואינה מובילה את הפעולות עצמן. היוזמה וההחלטות הן של הויקיפדים המשתתפים; העמותה מסייעת בריכוז, ליווי ותיאום בלבד.

*ההזמנה כתובה בלשון זכר אך מתייחסת לכל המינים. Noam-WMIL • שיחה 17:35, 18 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

זו הזדמנות לקחת חלק בשיח חשוב ורלוונטי ולקדם מהלכים שבתקווה ישפיעו לטווח הקצר והרחוק. ממליץ! המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 18:48, 18 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

הקישור לסיכום המפגש השני מפנה לסיכום המפגש הראשון. @Noam-WMIL האם תוכל לתקן את הלינק? TheStriker • שיחה 20:19, 18 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

יוזמה מבורכת Axinoo • שיחה 00:20, 19 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לגמרי! תודה לכל מי שמעורב בזה. תבורכו, ובהצלחה לכולנו. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 08:38, 19 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@TheStriker תודה רבה, תיקנתי :) Noam-WMIL • שיחה 10:04, 22 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כל הכבוד. איך מצטרפים? Mertaro • שיחה 00:09, 22 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

Mertaro, אפנה אלייך במייל, וכנל גם משתמשים נוספים שמעוניינים מוזמנים לפנות אליי במייל.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 11:21, 22 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

תודה. לדעתי אם ניתן יהיה להזדהות רק בשם פרטי, יותר עורכים יהיו מעוניינים להצטרף ליוזמה Mertaro • שיחה 11:32, 22 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

שלום לכולם,

אני מעדכן לגבי הפעילות של צוות הפעולה שמטפל בסעיף 2 למעלה:

נפגשנו פעמים וגיבשנו מספר המלצות. הנה קישור.

שתיים מההמלצות מיועדות לקהילה. אני חוזר עליהן כאן:

• מפגשים עם בירוקרטים בזום:

אנו ממליצים כי כל אחד מהבירוקרטים יקיים מפגשי זום סדירים עם חברי הקהילה. כל בירוקרט יפרסם מראש את לוח הזמנים של המפגשים ואת מספר המקומות הפנויים. כל ויקיפד יוכל להירשם למפגש עתידי על בסיס מקום פנוי.

• הוספת תמונת משתמש בחלונית המשתמש:

לאחרונה נוספה צלמית משתמש המופיעה בהיסטוריית העריכות של הדפים, בתחילת רשומת העריכה. לחיצה על הצלמית פותחת חלונית עם מידע כללי על המשתמש. אנו ממליצים לאפשר למשתמשים להעלות תמונה אישית שתוצג בחלונית זו.

בירוקרטיםמשתמשת:Funcsמשתמש:ארז האורז אשמח להיתיחסות לגבי ההמלצה הראשונה.

לגבי השניה, אני לא בידיוק יודע למי לפנות והאם זה אפשרי. מתייג בנתיים את עורכי ממשק@Amire80, Daryag, Guycn2, IKhitron, Kotz, Mod, Neriah, Uziel302, דגש, דוד שי, יונה בנדלאק, עלי, ערן, ו־שרדינגר:, קיפודנחש, ערן, מי שמכיר עוד ויקפדים עם ידע רלבנטי מוזמן להוסיף.

תודה רבה, רמי (Aizenr) • שיחה 12:24, 2 בינואר 2026 (IST)תגובה

מתייג את המקיסט ואת Avisadehh. רמי (Aizenr) • שיחה 12:27, 2 בינואר 2026 (IST)תגובה

ניכר כי הושקעה חשיבה במפגש. אהבתי את כל הרעיונות שבסיכום Mertaro • שיחה 13:38, 2 בינואר 2026 (IST)תגובה

בעניין השני, פתחתי בקשה כזו בפבריקטור phab:T413662, והסברתי בקצרה את הבקשה. אם רוצים לקדם את זה יותר, כדאי לפרט שם יותר את מהות הבקשה ובאילו מקרים זה יכול לתרום מעבר להסבר שלי. ערן • שיחה 17:19, 2 בינואר 2026 (IST)תגובה

תודה רבה! יש משהוא שהגיב שם ואמר שהוא מעוינין לעזור (אם הבנתי נכון). צריך להגיב לו? רמי (Aizenr) • שיחה 18:20, 2 בינואר 2026 (IST)תגובה

לגבי ההצעה הראשונה: אני מעריכה את הכוונה הטובה, אך מדובר בהצעה שלא תוכל לעבוד בשבילנו. קודם כל, לוח הזמנים שלנו מאוד דינמי וקשה לקבוע דברים כאלו מראש. אנחנו לא מתעסקים בעניינים ביורוקרטיים במועד ספציפי שנקבע מראש, אלא בזמן שנוח לנו. לפעמים לקיים פגישה הייתה החלטה של רגע שהזדמנה לנו במזל, ולפעמים זה היה מתוכנן מראש ימים לפני (וגם אז היא לא בהכרח יצאה לפועל, או לא נמשכה כפי שהיינו רוצים). כמו כן, אין לנו כוונה לתת פרטי קשר או לחשוף את זהותנו בפני אנשים שמעבר לכינויים בוויקיפדיה (ואולי עוד דברים נישתיים), אנחנו לא יודעים עליהם כלום.
מה אפשר לעשות במקום? לפנות אלינו בערוצי התקשורת המקובלים (רצוי במייל) ואנחנו נשתדל לענות בזמן הפנוי שלנו לכל מי שצריך מענה. ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה ♪ 12:17, 3 בינואר 2026 (IST)תגובה

מדוע שמות המשתתפים לא מוזכרים ? מה זה שמות המשתתפים ? קרי שמותם בויקיפדיה! אם לא כן מה זה משנה מה שמותם בדיוק ? יש לכתוב כינוי שם משתשמ מלא בויקיפדיה רוצים לציין שמם המלא בת.ז. זכותכם לא חובה. במקום זאת בסיכום השלישי השמות הפכו לשמות מקוצרים. מה שמות המשתתפים באותיות בו נכתב שם המשתמש שלהם. תודה. מי-נהר • שיחה 19:58, 4 במרץ 2026 (IST)תגובה

מי-נהר זו קצת צביעות לדרוש מהוועדה שקיפות כשתגובה אחת מעליך הבירוקרטית Funcs מסרבת לקבל פניות גלויות ומבקשת שהכל יעבור למייל שכידוע אינו שקוף כלל. ~2026-20614-93 • שיחה 18:05, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מי נהר, שם המשתמש של העורכים מופיע בדף המיזם Mertaro • שיחה 18:58, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה

תגובה לאנונימי: נראה שלא קראת את דברי כמו שהם כתובים. לא סרבתי לקבל שום פניה גלויה, רק הצעתי חלופה לפניה לא גלויה אחרת (במקום שעת קבלה אישית בזום, אימייל). אני מקבלת המון פניות גלויות ועונה על כולן ברצון. ה"רצוי במייל" היה כי אני מעדיפה פניות באימייל על פני פניות בווטסאפ או בפייסבוק או בכל מיני אמצעים אחרים, מאנשים שלא נתתי להם את פרטי הקשר שלי. ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה ♪ 20:25, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה

נראה לי שמדובר על אלמוני שמאוד רוצה להשאיר את הדיון בחיים ולא מאורכב, למרות שלא חלה בו התפתחות רצינית (כולל ההטרלה הזו). Tzafrir • שיחה 20:51, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה

חנה Hanay השיגה את הסכמתה של אוניברסיטת חיפה לארח את מפגש הקיץ שלנו ב-10 ביולי בקמפוס העיר של האוניברסיטה, השוכן בסמוך לתחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה שבסמוך לנמל חיפה. במפגש זה נחגוג 23 שנים לוויקיפדיה העברית ואי"ה גם 400,000 ערכים, כך שהשמחה תהיה רבה, ובוודאי ישמחו הוויקיפדים המתגוררים מחדרה צפונה, שיקבלו מפגש קל"ב. מי שמתגורר מדרום לחדרה יוכל להשתמש בשירותיה של רכבת ישראל, שתביא אותו בבטחה, בנוחות ובמהירות עד מקום הכנס, וגם תחזירו לביתו זמן מספיק לפני כניסת השבת. למעוניינים להרבות בשמחה יינתן בסוף המפגש סיור רגלי באתרים מעניינים באזור. בקטגוריה:קמפוס העיר של אוניברסיטת חיפה ניתן לראות תמונות של מקום המפגש. בואו בהמוניכם! דוד שי • שיחה 21:49, 24 בפברואר 2026 (IST)תגובה

רחוב הנמל בחיפה עבר שדרוג נרחב על ידי עיריית חיפה. רחוב מאד יפה עם קמפוסים שונים, מסעדות, מקומות בילוי והמון גרפיטי יפה. מקום שכיף להסתובב בו, גם לאחר המפגש. חנה Hanay • שיחה • דרך ארץ קדמה לתורה - 🌷 07:20, 25 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מקום ממש יפה. אבל יש רכבות מחיפה לתל אביב ביום שישי? Tzafrir • שיחה 22:00, 25 בפברואר 2026 (IST)תגובה

@Tzafrir יש רכבות בבוקר מתל אביב לחיפה. לגבי הצהריים בחזרה, עכשיו בחורף רכבת אחרונה היא בשעה 11:56 בדקתי באפליקציה. סביר שבקיץ יהיה בשעה מאוחרת יותר. ואולי יקרה נס וחשמול הרכבת בקטע הזה יסתיים. בנוסף יש אוטובוסים. כמו שהחיפאים נוסעים למרכז במפגשים, אפשר לעשות זאת הפוך. ייתכן גם שתאורגן הסעה בסיום המפגש למרכז, על ידי עמותת ויקימדיה ישראל. תלוי בביקוש. חנה Hanay • שיחה • דרך ארץ קדמה לתורה - 🌷 05:06, 26 בפברואר 2026 (IST)תגובה

שלום, בדרך כלל אני לא נוהג להתבטא כאן בפומבי בנושאים אקטואליים ופוליטיים, אבל היום החלטתי לחרוג ממנהגי. אומנם ראיתי שחנה כבר אמרה על זה דבר מה, אך הרגשתי צורך להגיד גם את דבריי שלי.

בזמן שהממשלה והמדינה מתעסקות דברים הכי לא חשובים, האלימות והפשיעה בחברה הערבית הולכות וגוברות. בן גביר הבטיח שתהיה משילות בנגב ושהמשטרה תנקוט יד חזקה יותר בכל הקשור לאלימות ולפשיעה בחברה הכללית. הסטטיסטיקות מוכיחות את ההפך הגמור: האלימות והפשיעה גוברות וחיי אדם נלקחים יום יום. במקום לטפל בבעיה, נטפלים ללוסי אהריש, שבסך הכל קראה לציבור הערבי להשמיע את קולו, כיאה למדינה דמוקרטית.

כדאי שנהיה ערים להתרחבות התופעה הזו ולא ניתן לה להחליק לנו בגרון. מתייג את בעלי הידע בחברה הערביתNizzan Cohen, ‏amikamraz, סיון_ל, Agmonsnir, שלו22, sofiblum. יודוקוליס • המכולת • אריק ושלום המלכים! 11:18, 27 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לפי מדד הייצוג של העין השביעית ועמותת סיכוי – אופוק (לדוגמה: ) התקשורת בארץ לא מייצגת מספיק את האזרחים הערביים: „חלקם של הערבים באוכלוסיית ישראל עומד על כ-18%, אך הם מיוצגים בכאחוז בודד בתקשורת הישראלית המרכזית”.

אז מה אצלנו? איך החברה הערבית מתועדת בוויקיפדיה העברית? לדוגמה, האם יש ערכים של כל ראשי הרשויות בעבר ובהווה? מה עוד חסר? (וכן, ויקיפדיה העברית איננה ויקיפדיה הישראלית. אבל נראה שזה משהו שמפריע לישראלים) Tzafrir • שיחה 11:51, 27 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לא הבאת בחשבון את העובדה שלוסי אמרה אינשאללה.. בר 👻 שיחה 15:08, 27 בפברואר 2026 (IST)תגובה

@בר אם אתה מדבר אליי, אז ה"אינשאללה" של אהריש היה רק הקזוס בלי לכל העליהום עליה. סביר להניח שאם היא לא הייתה אומרת את המילה הבודדת הזאת במונולוג שלה, אז כל העליהום עליה היה פחות נרחב ותוקפני, ואולי אף לא היה בכלל. יודוקוליס • המכולת • אריק ושלום המלכים! 16:24, 27 בפברואר 2026 (IST)תגובה

כן אבל אתה שוכח שזה היה עם מבטא מודגש. תנסה להיצמד למה שחשוב. בר 👻 שיחה 01:30, 28 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אה וגם טונציה. בר 👻 שיחה 01:30, 28 בפברואר 2026 (IST)תגובה

בקדנציה הנוכחית של הכנסת והממשלה, המדינה עוסקת בעיקר בטפל, והשרים מתחרים ביניהם מי יזיק יותר. הבעיה היא ממש לא רק האלימות בחברה הערבית, אלא גם האלימות בחברה היהודית (במיוחד זו שביהודה ושומרון, שהניע אנשי ימין מובהקים כדן מרידור ומאיר שטרית להאשים את ישראל בפשעי מלחמה ובטיהור אתני ) וחתירה עקבית להרס מוסדות המדינה. למרבה המזל רבים מהשרים שלומאלים, כך שגם במלאכת ההרס הם מתקדמים לאט. למרבה הצער, מחמת שלומיאליות זו גם מלאכת השיקום של מקומות שניזוקו קשה במלחמה מתקדמת לאט, אבל הממשלה נראית כששה אליי קרב נוסף, כי הניצחון המוחלט שהושג בסיבוב הקודם כנראה לא היה כל כך מוחלט. דוד שי • שיחה 21:01, 27 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מרידור ושטרית הם ממש לא אנשי ימין מובהקים. איש עיטי – הבה נשיחה 21:08, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

מי שמעלה האשמות שקריות כאלו הם לא אנשי ימין. במלחמה יש נזק רב ויש הרבה הרוגים, בייחוד כאשר האויב הופך כל מבנה - כולל בתי חולים ובתי ספר - לבסיסי טרור ומשתמש באזרחים כמגן אנושי בעידוד ארגוני "זכויות אדם". מי שהרס את עזה זה חמאס, והוא האשם שצריך לתת את הדין. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:12, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

האשמת ישראל בטיהור אתני ופשעי מלחמה מלמדת על המאשים, לא על מדינת ישראל. מי שבעיניו מריבות על מטעי זיתים הם טיהור אתני, אולי מוטב לו שיקח קורס קצר בתפיסת מציאות. שמש מרפא • שיחה 21:18, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

בשלוש השנים האחרונות פונו בכוח של „שבעים” נערי גבעות שניתנה להם יד חופשית וקרט בלנש מהמשטרה המוני פלסטינים ממקומות שונים בגדה. זהו טיהור אתני. Tzafrir • שיחה 22:28, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

אתה בעד לפנות התנחלויות? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:38, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

עוד לפני התנחלויות: פינוי כל החוות החדשות שיוצרות חיכוך בגדה. ולפני זה: להפסיק להתעלם מהפשעים של האנשים שנמצאים שם. Tzafrir • שיחה 22:42, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

וגם פינוי של הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C. שמש מרפא • שיחה 22:51, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

שאלתי לגבי התנחלויות. ולגבי חיכוכים בגדה: הפלסטינים גם יוצרים חיכוחים והרבה יותר רוצחים, אז אתה בעד לפנות אותם? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:52, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

מי שהגיע מבחוץ הם אנשי החוות. אז יש הבדל. חווה תופסת המון שטח עם מעט אנשים. ואם נסתכל על התמונה הגדולה: כן, אני רוצה שטח נפרד לפלסטינים ולא מדינה אחת איתם. ואני לא חושב שאפשר להגביל אותם לקנטונים. ואני לא חושב שאפשר לגרש אותם. אני חושב שמי שמתעקשים להתערבב בתוך שטח הגדה מביאים אסון על המדינה. וכמובן שמאשימים את כל העולם וטוענים שאנחנו בסדר. Tzafrir • שיחה 08:44, 15 במרץ 2026 (IST)תגובה

מי שהגיע מבחוץ הם הפלסטינים, שהיגרו ליהודה, שומרון ועזה ממדינות ערב בתחילת המאה ה-20. מבחינת הזכות והצדק שטחי יהודה ושומרון שייכים לעם ישראל. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:59, 19 במרץ 2026 (IST)תגובה

אביר המתמטיקה, "מי הגיע מבחוץ" הוא ויכוח עקר. מעטים משני הצדדים אכן נשארו בשטח ארץ ישראל במשך עשרות דורות (כמה דורות צריך לדעתך כדי שתגדיר את אותו צד כ"מקומי"?), האחרים היגרו לשם. רובם כנראה במאה העשרים - משני הצדדים. בין אם משפחתם מתגוררת שם מאה שנה או אלף - איך מעשי הסבים שלהם מצדיקים מעשי אלימות? החוק וההסכמים עליהם חתמו הצדדים צריכים להאכף, על כל הצדדים המעורבים. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 05:56, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

אני לא תומך באלימות, אבל מנגד אני מתנגד להאשמה רק של ישראל ולדרישה רק ממנה לתת, לוותר, לפנות, לגרש ולסכן את עצמה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:55, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

דווקא לשטחים הערביים בעיקרם הייתה פחות הגירה מבחוץ בתחילת המאה העשרים. בכל מקרה, אתה בעד שילובים של הפלסטינים שיושבים ביהודה ושומרון כאזרחים במדינת ישראל? בעד גירושם? אם אתה בעד גירושם, מעניינת אותי דעתך על מי שהלגיטימיות שלו היא קביעת עובדות בשטח לפני יותר ממאה שנים. Tzafrir • שיחה 10:59, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

אני לא שולל את זה שפתרון יכלול הפרדת אוכלוסיות ויש גם פתרונות שלא כוללים העברת אוכלוסיות אבל אני כופר בתזה שרק יהודים צריך ומותר לגרש מאדמתם בעוד שפינוי ערבים זה פשע שאסור לעשות. זה שאתה תומך בגירוש של יהודים במקום בגירוש של ערבים לא הופך אותך ליותר מוסרי ממי שתומך בטרנספר (בהסכמה או שלא). אם מותר לפנות יהודים מותר לפנות גם ערבים. ואם אתה טוען שזה השטח של הפלסטינים, אז אני טוען שלא, שהם פולשים לשטח של עם ישראל, וזה שגירשו אותנו משם בכוח במהלך ההיסטוריה לא שולל את זכותנו על ארץ אבותינו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:55, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

מעניין. כי כשמקימים חווה באמצע שטח ערבי, וממשיכים בגירוש הערבים שהיו באזור, מה זה בדיוק? ואגב, אתה מתעלם מהנתון שהבאתי למעלה שסותר את הטענה שלך כאן. Tzafrir • שיחה 18:06, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

אני כופר בטענה שזה שטח ערבי ששייך ל"עם הפלסטיני" או ל"מדינת פלסטין". יהודה ושומרון זה שטח ששייך לעם ישראל, וישבנו שם מאות שנים לפני שהיה אסלאם ולפני הכיבוש המוסלמי של הארץ וגם לפני אכלוס הארץ מחדש החל מסוף המאה ה-19. היטיב לומר זאת שמעון התרסי: "לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש נכרים משלנו; כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה; ואנחנו, כאשר הייתה לנו עת, השיבונו את נחלת אבותינו." אני כרגע לא מתייחס איזה פתרון כדאי או אפשרי ואיך לממש הפרדת אוכלוסיות, אלא מדבר רק בזכות המוסרית שלנו על הארץ ונגד התזה שמותר לגרש רק יהודים מאדמתם ולא פולשים ערבים. ועוד הערה: אני מתנגד לאלימות ואזרחים לא צריכים לקחת את החוק לידיים או לתקוף באלימות בני אדם אחרים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:19, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

מדובר על שטח שהיה שייך לפלסטין (המנדט הבריטי). לאחר מכן ממלכת ירדן סיפחה אותו. ומאז אף מדינה אחרת לא הצהירה שהוא שייך לה. יכול להיות שאתה טוען שאין דבר כזה „העם הפלסטיני”. רוב תושבי השטח הזה לא מסכימים איתך.

לעניין זכות אבות: זכות אבות איננה קלף מנצח יחיד. ר’ לדוגמה הסכסוך על קוסובו. עבור הסרבים זהו חלק ממולדתם ההיסטורית. שם ניטש קרב קוסובו. האזור הזה היה בגבול האימפריה העותמנית ולכן העותמנים חיזקו אותו במוסלמים. היום אותם מוסלמים הם הרוב בחבל, אבל נשאר בו מיעוט סרבי נוצרי. מוזמן לבדוק מה קורה שם. בכל מקרה, החבל לא נשאר חלק מסרביה. Tzafrir • שיחה 18:50, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

בתחילת המנדט הבריטי על פלשתינה-א"י (ולא "פלסטין") השטח היה מיועד כולו לבית לאומי לעם היהודי. אחרי כל הפרעות שביצעו הפלסטינים, הבריטים נסוגו מרעיון זה בניגוד להתחייבויות והעבירו את ההחלטה על גורל על השטח לאו"ם שאימץ את תוכנית החלוקה. הפלסטינים התנגדו ושללו את תוכנית החלוקה ובכך ויתרו על השטח שהוצע להם. הם העדיפו את לקחת את הכל בכוח ולהשמיד את היישוב היהודי. הם ניסו אבל נכשלו, ואיבדו גם פיזית את השטח. כאשר ירדן שלטה על השטח, הפלסטינים לא דרשו ממנה ריבונות ועצמאות על השטח. התביעה עכשיו זה לא כי הם רוצים עצמאות וחופש אלא כי הם רוצים להקים בסיס טרור קדמי כחלק מתוכנית השלבים שלהם להשמיד את ישראל. ברצועת עזה נסוגנו עד המילימטר האחרון ולא קיבלנו אפילו קורט של לגיטימציה בין-לאומית או תמיכה. להיפך, קיבלנו טבח שבעה באוקטובר שביצע חמאס בגיבוי ותמיכה של ממשלות השמאל בעולם (בעיקר ספרד אך גם אירלנד, נורווגיה, קולומביה, דרום אפריקה ועוד) והאו"ם, שגינו רק את ישראל והצדיקו את הטבח. במקום לגיטימציה להגן על עצמנו קיבלנו קמפיין השמדה אנטישמי נגדנו לצד הכחשת טבח שבעה באוקטובר מצד ארגוני זכויות אדם, האו"ם וממשלות השמאל בעולם. אם ניסוג מיהודה ושומרון נקבל טבח גדול פי כמה ואפילו לא בדל אחד של לגיטימציה בין-לאומית להגן על עצמנו. אז עדיף סכסוך מדמם מאשר טבח חד-צדדי ביהודים כדי לרצות את השמאל האנטישמי בעולם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:10, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

היה לנו דיון על התעתיק לא מזמן, והסכמנו שם שכיום ככלל מתעתקים מילים דומות למילה הזו עם ס’ ו־ט’, והמילה „פלשתינה” היא בסופו של דבר תעתיק מהמילה האנגלית (נכנסנו שם לדקויות של גלגולה של המילה מלטינית ויוונית). אבל בסופו של דבר מדובר על אותה מילה. יש כאן בידול מלאכותי אצלנו: אותה מילה מתועתקת אצלנו „פלשתינה” עד 1948 ו־„פלסטין” מאז 1948.

הבריטים לא התחייבו להפוך את כל שטח המנדט לבית לאומי (מונח עמום, כלומר: לא התחייבות אפילו למדינה), אלא ליצור בית לאומי בשטח המנדט. כזכור, אפילו הצהרת בלפור מנוסחת בזהירות כך.

להגיד שהפלסטינים לא דרשו ריבונות מהירדנים, זה מטעה. נתחיל במה שקרה בשנת 1948. הפלסטינים הקימו מדינה ערבית פלסטינית. אבל עם פיצול אישיות. אני חוזר לערך ממשלת כל פלסטין. בשנת 1948 היה עבדאללה מלך ירדן מסוכסך עם הוועד הערבי העליון ותבע לעצמו בעלות על הארץ. עד פרשת דיר יאסין הוא שמר על עמדה עצמאית, אבל אז החליט להצטרף לצד הערבי במלחמה. באופן כללי הוועד הערבי לא היה ביחסים מספיק טובים גם עם שאר מדינות הליגה הערבית, וצבא ההצלה לא היה תחת פיקודו, אבל זה סיפור אחר.

החל מכל ההפסדים הצורבים של חודש אפריל, ופלישת הצבאות בחודש מאי, הוועד הערבי העליון לא שלט על כלום בפועל. רק בסוף ספטמבר הוא הצליח להתארגן מחדש בעזה והחליט להצהיר שם על הקמת מדינה ערבית בפלסטין. הם השלימו את כל ההליכים, הקימו מדינה (לפחות עם מוסדות על הנייר), וכמה מדינות הכירו בה. ואז הם חטפו ברקס משני צדדים: ירדן ומצרים. ירדן הקימה ממשלה ערבית פלסטינית חלופית עוד יותר על הנייר תוך כמה ימים.והמצרים העיפו אותם מעזה חזרה לקהיר.

הפיקציה של „ממשלת כל פלסטין” והיורש שלה, הארגון לשחרור פלסטין המשיכו להתקיים. ברקע קבוצת פלסטינים צעירים וממורמרים, בראשות יאסר ערפאת, הקימו את ארגון פת"ח ורק בשנת 1967 השתלטו על אש״ף והפכו אותו לארגון שבאמת מייצג או אותו דור צעיר (אז) פלסטיני. וכמו שקל היה לראות, הם מאוד לא אהבו את הירדנים. עד שזה התפוצץ בספטמבר השחור. אגב, ירדן לא אהבה אפילו את הגלגול המקורי של אש״פ, ומנעה מכינוס ההקמה שלו להתקיים התחומי מזרח ירושלים. התביעה הירדנית על הגדה המערבית הייתה שנויה במחלוקת בעולם הערבי.

לעניין תוכנית השלבים: זה כבר כל כך מופרך, שאין טעם להתייחס לזה. Tzafrir • שיחה 19:56, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

נסכים שלא להסכים. שבת שלום. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:37, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

ועכשיו ברצינות. ברור שכל הפארסה האווילית הזאת לא עוסקת במילה "אינשאללה" או במבטא או בטונציה. זה לא העניין כמובן, אלא סיבות עמוקות יותר.

בעניין בן-גביר, עבור מצביעיו שאלת התוצאות בשטח פשוט לא רלוונטית. עצם העובדה ששר שמדבר בשפתם ומבטיח "אני בעל הבית", היא בעצמה מצטיירת כניצחון. כישלונותיו לעומת זאת לא נתפסים כאוזלת יד אישית, אלא מחזקים את נרטיב הרדיפה של ה"דיפ סטייט". הכוונה כמובן לבג"ץ/הפקידות/השמאל/התקשורת וכו'. למעשה, הכישלונות האלה הפכו לנכס. במקום שיבריחו מצביעים, הם מהווים תמריץ אלקטורלי: "תנו לי עוד כוח כדי להכניע את המערכת ש'בולמת' אותנו". יתר מצביעיו נתלים בהישגים סמליים: חלוקת נשקים והחמרת תנאי כליאה. אך יש דבר אחר שאי אפשר לקחת ממנו: תמרון התקשורת. כל מה שלא הושקע בעבודה מינסטארלית, מושקע בגימיקים ברשתות החברתיות. באמצעותם, הוא משדר תחושה של "עשייה", למרות שבפועל הביטחון האישי של כולנו רק מדרדר. בר 👻 שיחה 02:53, 28 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לא רק השר הוא הבעיה. משטרת ישראל נמצאת במשבר לא מהיום, ואף אם לא הייתה, תרבות המיעוט של ערביי ישראל היא גורם מכביד בכל התעסקות בפשיעה במזגר, למרות שברור שהם הנפגעים העיקריים מהתופעה. בעיני נדרשת יצירת סוכנות חקירות פליליות מעבר למשטרה, או פשוט תיקון חוק שירות הביטחון הכללי והוספת פשיעה פלילית לסדר היום של השב"כ – אפשר לצורך זה להגדיר אותה כטרור, כמו שטראמפ עשה עם נרקוטרוריזם. איש עיטי – הבה נשיחה 21:29, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

שורש הבעיה נמצא בחינוך. אולי לא פופולרי לומר את זה, אבל יש תרבויות שמושגים כמו רצח על כבוד המשפחה מושרש בהן שנים רבות, והן לא יהודיות. אכיפה זה חשוב, אבל אם רוצים לפתור את הבעיה מיסודה נדרש יותר מזה. שמש מרפא • שיחה 21:39, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

ומי אמר לך שמדובר ברצח על חילול כבוד המשפחה? בשנת 2022 היו 103 מעשי רצח בחברה ערבית, ואילו בשנת 2023 היו 210 מעשי רצח. עלייה של 103% (!). האם בשנה זו כבוד המשפחה חולל ביתר שאת? מה הביא אותך לנעוץ את "שורש הבעיה" דווקא במניע הזה, שמהווה רק מיעוט קטן ממעשי הרצח בחברה הערבית? בר 👻 שיחה 04:23, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

שיעור מקרי הרצח בגדה המערבית היו דומים בעבר למה שהיה אצל ערביי ישראל. שיעור מעשי הרצח אצל ערביי ישראל עלו בהדרגה מאז שנת 2000 בערך ועלו מהרבה בשלוש השנים האחרונות.. לא נרשמה עליה דומה בגדה המערבית. לכן מקובל להגיד שרק החינוך לא מסביר את זה מספיק טוב. ואגב, משטרת ישראל קיבלה תוספות תקציב בשנים האחרונות, אבל אפילו כמות תאונות הדרכים עלתה, ואולי זה קשור לכך שרמת האכיפה של משטרת התנועה ירדה. Tzafrir • שיחה 22:25, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

@שמש מרפא אולי אתה צודק, אבל עובדה היא שהתוכנית של בר לב למיגור הפשיעה בחברה הערבית התחילה להוכיח את עצמה: היא הורידה את אחוז הפשיעה בכ-16% ברציחות. זה לא רק החינוך, זו גם אוזלת יד מצד המשטרה והממשלה. יודוקוליס • המכולת • אריק ושלום המלכים! 21:32, 19 במרץ 2026 (IST)תגובה

לא רק המשטרה ואולי אפילו לא בעיקר המשטרה. חלק גדול זה גם הגישה הרחמנית של בתי המשפט והרשלנות של הפרקליטות. עד שעוצרים את העבריינים, בית המשפט משחרר אותם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:01, 19 במרץ 2026 (IST)תגובה

@MathKnight אל תעשה הנחות למשטרה. יש לי ביקורת רבה על מערכת המשפט, אך כל עוד המשטרה לא מטפלת בעניינים בחברה הערבית, אזי מערכת המשפט לא יכולה להתערב גם היא. יודוקוליס • המכולת • אריק ושלום המלכים! 22:25, 19 במרץ 2026 (IST)תגובה

קהילת ויקיפדיה שלום!

יש לכם רעיון שיכול לקדם את הידע החופשי או לחזק את קהילת ויקיפדיה העברית?

ויקימדיה ישראל שמחה לבשר על השקת תוכנית מענקי יוזמות קהילתיות, מסלול מהיר וגמיש שנועד לתת לכם, עורכים ומתנדבים, את המשאבים להוציא לפועל רעיונות יצירתיים במינימום בירוקרטיה.

מה זה אומר?

החל מחודש מרץ 2026, כל עורך או קבוצת עורכים (ותיקים וחדשים כאחד) יכולים להגיש בקשה למענק כספי וסיוע לוגיסטי עבור פרויקטים ממוקדים לקידום הידע החופשי וחיזוק הקהילה.

מה אפשר ליזום?

הכל פתוח! מסדנאות עריכה ומפגשים חברתיים, ועד מיזמי צילום, פיתוח כלים טכנולוגיים או כתיבת תוכן בנושאים ספציפיים.

למה כדאי?

✅ מסלול ירוק: ועדת המענקים מתחייבת לתשובה תוך 4 שבועות.

✅ מעטפת מלאה: העמותה מספקת מימון וגם עזרה לוגיסטית.

✅ פשטות ונגישות: המטרה היא להוריד חסמים ולאפשר לכל רעיון טוב לצאת לפועל.

מי מחליט על אישור המענק?

כדי להבטיח תהליך הוגן ושקוף, הבקשות ייבחנו על ידי ועדת מענקים המורכבת מנציגי העמותה והקהילה גם יחד:

• נציגות קהילתית: שלושה נציגים מתוך קהילת העורכים.
• נציגות העמותה: נציג מצוות העמותה וחבר ועד מנהל.

הוועדה תבחן את הבקשות על פי קריטריונים של תרומה לידע החופשי, היתכנות ביצועית וחיזוק הקהילה.

אז איך נרשמים?

ממלאים את הפרטים בטופס ההרשמה ונחזור אליכם בקרוב!

https://docs.google.com/forms/d/1wBMLmRLYR7kkeagt2KAtnfg-_m1wiG8IBJQzzc_WWcA/edit

מחכים לשמוע את הרעיונות שלכם! Noam-WMIL • שיחה 10:19, 17 במרץ 2026 (IST)תגובה

שלום לחברים.

בדף זה (ולא רק בו) מופיעות חדשות לבקרים תלונות וביקורת על ויקיפדיה באנגלית, איך היא "נחטפה" או נשלטת בידי אנטישמים, וכמה היא מוטה "נגדנו".

בדרך כלל לא לקחתי את רוב התלונות הללו ברצינות יתרה - בוודאי יש שם מאמרים עם הטיה נגד מדינת ישראל ואולי גם נגד היהדות, כמו שיש שם מאמרים עם הטיה פרו-ישראלית ואולי גם "לטובת" היהדות - ניטרליות של 100% זה אידיאל אליו אנו שואפים, אבל לא ראלי לצפות לו. נהגתי "להתנחם" בכך שוויקיפדיה בעברית מוטה הרבה יותר, בנושאים שקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי בפרט, ובנושאים שנוגעים במידה זו או אחרת בציונות בכלל.

תלונה אחת להטיה אנטי-ציונית בוויקיפדיה באנגלית כן נראתה לי רצינית ומשכנעת: בפתיח של הערך "ציונות" שם מופיע המשפט

"Zionists wanted to create a Jewish state in Palestine with as much land, as many Jews, and as few Palestinian Arabs as possible.

זו נראתה לי תמיד טענה בעייתית (יש כמה מקורות, אבל שניים מהשלושה נכתבו על ידי מחברים שלפי שמם אפשר לנחש שהם ערבים, ובנושא טעון כזה בוודאי אפשר למצוא "מקורות" גם לטענות הרבה יותר קיצוניות וגם לטענות הפוכות, אז לא התרגשתי). הטענה נראתה לי לכל הפחות "שנויה במחלוקת", וככזו, לא חשבתי שיש לה מקום בפתיח, ולא חשבתי שנכון להציג אותה כעובדה מקובלת - אם בכלל, אז בגוף הערך ובהסתייגות "יש היסטוריונים שטוענים ש". אם הערך הזה לא היה שדה קרב, הייתי אולי מנסה "לתקן את העיוות".

לצערי ולבושתי, הטענה ומיקומה בפתיח הערך כבר לא נראים לי בעייתיים. התנהגות המתנחלים (או אם רוצים לדקדק, "רבים מהמתנחלים") בגיבוי מלא של הצבא, המשטרה, וכוחות הביטחון הציונים בגדה המערבית, שכבר שנים רבות היא עוינת ואלימה כלפי האוכלוסייה המקומית, קפצה קפיצת מדרגה. פלסטינים נהרגים בהתנגשויות עם מתנחלים (כמעט תמיד ביוזמת המתנחלים) או עם כוחות הביטחון מעשה יום ביומו, רבים יותר נפצעים, הם מסולקים בשיטתיות ובהתמדה מאדמותיהם, כרמיהם נעקרים, עדריהם נבזזים, וחופש התנועה שלהם מוצר עוד ועוד. כשהפורעים עצמם הם מתנחלים הם כמעט מעולם לא נעצרים (כשהם "כוחות הבטחון" אז בלי "כמעט"), וכשהפורעים הם מתנחלים, כוחות הביטחון בדרך כלל משתפים אתם פעולה במקום להגן על האוכלוסייה, שברובה המכריע חסרת ישע. הפורעים מצהירים בריש גלי שמטרתם היא "לעודד הגירה מרצון", ולפעמים מודים שהחלק של "ברצון" לא חיוני. רבים לא מתביישים לדבר על גירוש, כשאליהם מצטרפים פוליטיקאים בכנסת ובממשלה.

המתנחלים, קל וחומר כוחות הביטחון, ועל אחת כמה וכמה הפוליטיקאים, הם נציגים בלתי מעורערים של "הציונות". כיום, אדם ישר שעיניו פקוחות ואינו מתעלם מהמתחולל סביבו נאלץ להודות שהמשפט שהטריד אותי בפתיח של הערך "ציונות" בוויקינגליש נכון, מבוסס, ותואם את המציאות לחלוטין, גם אם אינו תואם את מה שסיפרו לי בילדותי (במבט לאחור אפשר אולי לומר, "השקרים שהאכילו אותי בילדותי").

זה גורם לי עצב רב יותר מהחבלות המכוונות של הממשלה הנוכחית במה שנקרא "הדמוקרטיה בישראל", חבלות שמעציבות אותי מאד בפני עצמן. לפי ראות עיניי, הטענות החוזרות ל"הטיה" בוויקיפדיה באנגלית אינן יותר מפרופגנדה.

עד כאן הרהורי הנוגים. קיפודנחש 02:09, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

לעניות דעתי, המשפט הזה מוטה וגם לא נכון: ניתן להבין ממנו שזו הייתה אחת ממטרותיה הראשונות של הציונות, בשעה שבשלב ההוא עוד לא היתה בכלל מודעות לקיומם של תושבי הארץ הערבים.

אם היו שמים אותו בפסקה האחרונה של הפתיח בתור היגד כי נוצר גם זרם כזה בציונות, וכי הוא הולך ומתחזק בשנים האחרונות, זה היה נכון.

נדמה לי שהטענות להטיה בוויקיפדיה באנגלית הינן נרחבות הרבה יותר מהטענה בעניין זה, אך לא התעמקתי בדבר. מכל מקום בקונטקסט הנוכחי של המשפט שציטטת זוהי לדעתי טענה לא רק מוטה, אלא פשוט מופרכת בעליל.

כך נראה לי, לפחות. AviStav • שיחה 11:10, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

כותבי המשפט הזה (והמקורות שלהם) מן הסתם התבססו על אירועי הנכבה, בהם גורשו/נעקרו/עזבו מרצונם כשליש האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל המנדטורית. אכן, כמעט כל האוכלוסיה ברצועת עזה נעקרה ממקומה במהלך המלחמה האחרונה, וגם אם טרם הוברר איך יראה העתיד ברצועת עזה הרי שייתכן מאוד שרפיח ז"ל לא תשוב לקדמתה, ואפילו בשומרון עצמה צה"ל גירש לפני כשנה כ־20 עד 30 אלף מתושבי מ"פ ג'נין, טולכרם ונור א-שמס. בהשוואה לזה הציונים האלימים ביהודה ושומרון, שגירשו רק כמה אלפים בודדים ובאלימות מעטה יחסית, הם ממש נחמדים.

אין בכך להצדיק אלימות לא־מדינתית מצד אזרחים נגד פלסטינים, אך המסגור שלהם כשיא הראיה לרצון ציוני ברוב יהודי בכמה שיותר שטח וכמה שפחות ערבים הוא בריחה מהמציאות. איש עיטי – הבה נשיחה 14:07, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

אם הבנתי נכון את דבריך, אין זה נכון להדגיש "אלימות לא מדינתית" כלפי פלסטינים שמטרתה (או אחת ממטרותיה) היא "להיפטר מהם" משום ש"האלימות המדינתית" שמטרתה להיפטר מהם עולה עליה? קיבלתי. אם הכוונה היא שהמתנחלים ותנועת ההתנחלות אינם צד משמעותי באלימות, זה טיעון בעייתי יותר: הרושם הוא שרוב או כל הפוליטיקאים שדוחפים ומעודדים את "האלימות המדינתית" הם מתנחלים, שלוחיהם ואוהדיהם. גם לולי היה הדבר כך, כולם ציונים.

אביסתיו: מה כוונתך "בשלב ההוא עוד לא היתה בכלל מודעות לקיומם של תושבי הארץ הערבים"? על איזה שלב אתה מדבר? על יהודה הלוי שכתב לבי במזרח? אם שכחו לספר לך, מושבות הברון יועדו, תוכננו ונבנו בהתבסס על עבודת תושבי הארץ הערבים עם חוואים יהודים שהם בעלי האדמה ומעסיקיהם, וטענה שהתכנון והביצוע הזה נעשו "ללא מודעות לקיומם" חסרת שחר. השאלה אם הכוונה והרצון לעשות את השטח "עראב ריין" החלה ביומה הראשון, השלישי או העשירי של התנועה הציונית לא מהותית. כפי שציין עיטי, המגמה הזו שרירה וקיימת כבר שמונים שנה ויותר.

לגבי הטיות נוספות בוויקינגליש - ציינתי בראשית דברי שבוודאי קיימים שם מאמרים מוטים ומאמרים אחרים שמוטים דווקא "לטובתנו", דבר שקצת קשה לישראלים וציונים לראות משום שבעיניים שלהם מאמרים מהסוג השני נראים ניטרליים, כמו שוויקיפדיה בעברית נראית להם ניטרלית. קיפודנחש 14:57, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

במובלע בדבריך שפעולות גירוש אחרות על ידי הציונים (כגון הנכבה וגירוש ערביי רמת הגולן) לא גרמה לך לראות כעובדה את הטיעון שציטטת מאחותינו הגדולה, למרות שהגירושים הללו היו גדולים בהרבה. אני מניח שקיים בעיניך צידוק מסויים שמאפשר לך לא לראות את הנכבה באותה מסגרת של אלימות של ציונים ביהודה ושומרון, בעיקר ברקע של אכיפת החוק אותו ציינת לעומת היכולת של מדינה להפעיל כח, אך נראה לי שפרשנות כזו היא קשה מאוד להחלה מבחינת הצד הערבי של המפה.

כמובן, ניתן לקבל את ההנחה שהציונות היא גזענות ותנועה לטיהור אתני, וכך גם הנכבה היא ראיה לעניין.

כמו שציינתי, אני לא רוצה לטעון שהאלימות של ציוני יו"ש מוצדקת (נושא קצת מורכב שאני מעדיף לא לנקוט באפולוגטיקה אבל אין לי ברירה), אני פשוט חושב שזה לא רלוונטי לנושא הספציפי של מטרת הציונות אם היא כוללת גירוש ערבים, לה יש ראיות משכנעות יותר. איש עיטי – הבה נשיחה 15:11, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

מדינת ישראל מתיימרת להיות הנציגה הרשמית של הציונות. כיום לא ברורה לי המטרה של ממשלתה של מדינת ישראל. נראה שבשנים האחרונות מדובר על לחימה בלתי פוסקת וסיפוח שטחים כשאפשר (קצת בגבול סוריה, אם אפשר, אז בדרום לבנון). שרים וחברי כנסת פועלים לשם כך. כלומר: אנחנו לא מנסים לפתור את הבעיות הקיימות: אנחנו מחריפים אותן. Tzafrir • שיחה 16:11, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

למה אתה חושב שלמתנחלים (או אם רוצים לדקדק, לחלקם) ישנה סמכות כלשהי לקבוע מהם ערכי הציונות? כי הם ציונים? - הם גם אנשים, אז אלו ערכי האנושות? אני לא מבין את הקביעה כי הם "נציגים בלתי מעורערים של הציונות". אני ציוני וממש לא חושב כמותם, וכמוני אני מכיר עוד רבים. אני אכן מאוכזב מאוד מחוסר הטיפול בפורעים יהודים ומקווה שהמצב הזה ישתנה, אבל מכאן להשליך על ערכי הציונות?

אגב, על פי אותה הלוגיקה, לאומיות פלסטינית משמעה שאיפה להרג יהודים - טענה שגויה לחלוטין, כמובן. שמן תורק • שיחה 15:12, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

חורק: הדיבורים על "סמכות" לא רלוונטיים לשאלות הללו. אם לדייק, אמרתי "המתנחלים, קל וחומר כוחות הביטחון, ועל אחת כמה וכמה הפוליטיקאים, הם נציגים בלתי מעורערים של "הציונות" ". האם אתה מכחיש שנציגי המשטר של מה שאפשר לכנות "הישות הציונית" (קרי: מדינת ישראל) הם נציגים מובהקים של הציונות?

זה אולי לא אומר שכל מי שקורא לעצמו ציוני (כמוך) חושב כך ומסכים אתם - גם בציונות, כמו בכל אוסף גדול מספיק של אנשים (מדינה, חברה, קהילת ויקיפדיה וכן הלאה) לא כולם מסכימים על כל דבר.

לגבי השאלה מה משמעותה של "לאומיות פלסטינית" - זה נושא אחר ששווה דיון נפרד, אך אגיב בקליפת אגוז: מאז עמדתי על דעתי זכורה לי הקביעה הנחרצת ש"אין עם מי לדבר" בצד השני של המתרס. האמירה הזו נשברה עם הסכמי השלום עם מצריים ובהמשך עם ירדן, אבל היא ממשיכה לשלוט בכיפה כאשר מדובר על הפלסטינים. בהמשך נוכחתי במשהו שנראה במבט ראשון פרדוקסלי: באמת "אין עם מי לדבר", אבל מדיניות ישראל מכוונת באופן עקבי ומתמשך להנציח זאת ולהבטיח שלא יהיה עם מי לדבר גם להבא. זו הסיבה העיקרית לכך שהיה אינטרס ישראלי מוצק ומוכח לחזק את החמאס על חשבון יריביו הפוליטיים - עם החמאס באמת אי אפשר לדבר, והתמיכה בו נועדה להבטיח שלא יקום בצד השני מישהו שכן אפשר לדבר אתו, רחמנא לצלן. בעזרת ישראל (יחד עם איראן, קטאר ועוד כמה) החמאס השיג במידה לא מבוטלת את המעמד של נציג "הלאומיות הפלסטינית", ולכן כמעט אפשר לומר היום שכן, אולי השאיפה להרג יהודים אינה "משמעות" הלאומיות הזו, אבל היא כלולה וגלולה בה כמעט ללא הפרד. אפשר לשאול מה יקרה אם ישראל תהפוך את מדיניותה, תפסיק לטפח בצד השני את אלו ש"אי אפשר לדבר אתם" ותתחיל לטפח את אלו שאפשר - למרות שזו שאלה אקדמית גרידא וקשה להאמין שזה יקרה בפועל, זו עדיין שאלה מעניינת. קיפודנחש 19:10, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

@קיפודנחש המשפט שציטטת מויקיפדיה אנגלית נכון. יהיה זה תמים מצידינו לטעון שהציונות רצתה מדינה עם רוב ערבי.ואין בכך אסון, בעת מלחמע השניה פונו מיליוני אנשים על ידי בעלות הברית כנקמה וגם כדי ליישב קונפליקטים ארוכי טווח, ויהודי המזרח ביניהם כמו גם גרמנים אתניים במזרח.

הבעיה עם המעשים המדווחים בכותרות אודות המתנחלים אכן מאד מטרידה, ואני מאד מקווה שמה שנאמר בתקשורת אינו מדויק, כי זה רע מאד. Szazal • שיחה 11:13, 21 במרץ 2026 (IST)תגובה

תתפלאי, אבל גם לדעתי המשפט הזה במקומו. לא תמיד סברתי כך, ויש חברים בוויקיפדיה בעברית שבטוחים שהמשפט הזה הוא ראייה ניצחת להטיה של ויקיפדיה באנגלית ולטענה ש"אנטישמים השתלטו עליה". אין צורך להאמין לי. בסך הכל תחבתי את חוטמי לנושא הנפיץ הזה לאור הסופות בנגב שעוברות כעת על אוכלוסיית הגדה המערבית, וביתר שאת אחרי השביעי באוקטובר 2023. קיפודנחש 20:51, 21 במרץ 2026 (IST)תגובה

המיזם Abstract Wikipedia הוא יוזמה של Wikimedia Foundation שמטרתה ליצור שכבת ידע מופשטת, בלתי תלויה בשפה, שתאפשר הפקה אוטומטית של ערכי אנציקלופדיה בשפות שונות. הרעיון המרכזי מבוסס על ייצוג תוכן באמצעות מבנים פורמליים הנתמכים ב־Wikidata, לצד פיתוח שפה תכנותית ייעודית בשם Wikilambda, שבאמצעותה ניתן להגדיר פונקציות ליצירת טקסט טבעי מתוך נתונים מופשטים. המיזם שואף לצמצם פערי ידע בין שפות שונות, במיוחד עבור קהילות שבהן היקף הערכים מצומצם, ולאפשר הפקה עקבית, ניתנת לעדכון ואחידה של תוכן אנציקלופדי בקנה מידה עולמי. עדי בן אשר (נטעדי) • שיחה 13:25, 21 במרץ 2026 (IST)תגובה

אם תעקוב אחרי קצב ההתקדמות שלהם, תראה שמדובר בפרוייקט שלא הולך להיות מבצעי ביובל הקרוב. אלא אם הם ישנו יסודית את הנסיון הנאיבי שלהם לייצר פונקציות אוניברסליות לשפות טבעיות ויתחילו לשלב כלי בינה מלאכותית עם אנשים בלופ. Szazal • שיחה 13:59, 21 במרץ 2026 (IST)תגובה

במאמר המתפרסם באתר neutralpov מפורסם תחקיר המתמקד בטענה כי גורמים הקשורים למשרד התרבות וההכוונה האסלאמית של איראן הצליחו לחדור לקהילת העורכים של ויקיפדיה בפרסית ולהשפיע על תכניה מבפנים. לפי המתואר, לא מדובר רק בצנזורה חיצונית של גישה לאינטרנט בתוך איראן, אלא בניסיון פעיל לעצב את הידע עצמו בפלטפורמה גלובלית הנתפסת כאמינה ונייטרלית. המחבר מתאר כיצד מספר עורכים מרכזיים בוויקיפדיה הפרסית, שהחזיקו בעמדות השפעה כמו הרשאות ניהול, היו בעלי קשרים ישירים או עקיפים לגורמים ממשלתיים. קשרים אלה אפשרו להם להשפיע על מדיניות העריכה, לקבוע אילו ערכים יודגשו או יידחקו, ולהכווין את אופן הניסוח כך שישקף עמדות התואמות את קו המשטר. אחת הטענות המרכזיות היא שההשפעה אינה מתבצעת באמצעות תעמולה בוטה או השחתות גלויות, אלא דרך שימוש בכללי ויקיפדיה עצמם: הסתמכות סלקטיבית על מקורות, ניסוח זהיר תחת מעטה של “נקודת מבט נייטרלית”, והשתתפות בדיונים קהילתיים כדי לעצב קונצנזוס. כך נוצרת הטיה עדינה אך עקבית בתכנים, במיוחד בנושאים רגישים פוליטית והיסטורית. המאמר מצביע גם על כך שמנגנון זה מאפשר למשטר האיראני להשפיע לא רק על הקהל המקומי אלא גם על תפיסות בינלאומיות, משום שתכנים מוויקיפדיה בפרסית יכולים לחלחל לשפות אחרות או לשמש מקור עקיף. בכך, השליטה במידע חורגת מגבולות המדינה והופכת לכלי של השפעה בזירה הגלובלית. (תמצית המאמר נערכה על ידי ChatGPT). עדי בן אשר (נטעדי) • שיחה 10:04, 23 במרץ 2026 (IST)תגובה

דף מדיניות הויקיפדיה האנגלית בנוגע ליצירת ערכים באמצעות AI קובע כי:

" טקסט שנוצר על ידי מודלים לשוניים גדולים (LLMs) מפר לעיתים קרובות כמה מן המדיניות המרכזיות של ויקיפדיה בנוגע לתוכן. משום כך, השימוש ב-LLMs ליצירת תוכן ערכים או לשכתובו אסור, למעט החריגים המפורטים להלן.

לעורכים מותר להשתמש ב-LLMs כדי להציע תיקוני ניסוח בסיסיים לכתיבה שלהם עצמם, ולשלב חלק מן ההצעות לאחר בדיקה אנושית, ובלבד שהמודל אינו מוסיף תוכן חדש משלו. יש לנקוט משנה זהירות, שכן מודלים לשוניים עלולים לחרוג מן הבקשה ולשנות את משמעות הטקסט באופן שאינו נתמך במקורות המובאים.

השימוש ב-LLMs לתרגום ערכים מוויקיפדיה בשפה אחרת אל ויקיפדיה האנגלית חייב להיעשות בהתאם להנחיות המפורטות בדף “Wikipedia:LLM-assisted translation”.

ייתכן שחלק מן העורכים מפגינים סגנון כתיבה הדומה לזה של מודלים לשוניים. כדי להצדיק נקיטת סנקציות נדרשות ראיות מעבר לסימנים סגנוניים או לשוניים בלבד, ומוטב לבחון את מידת עמידת הטקסט במדיניות התוכן המרכזית וכן את עריכותיו האחרונות של העורך הנדון."

מטעמי נוחות השתמשתי בשרותי התרגום של ChatGPT, למרות האירוניה. עדי בן אשר (נטעדי) • שיחה 11:13, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

השדרנים הסופר פטריוטיים שלנו מציינים כל ישראלי, שנהרג מטיל איראני כ"נרצח". האם גם האיראנים או הלבנוניים שנהרגים מפצצות/טילים ישראלים הם בחזקת נרצחים? ומה זה אומר על הטייסים שלנו? בברכה. ליש • שיחה

אצלם אזרחים הם המטרה של הטילים. אצלנו המטרות הן תשתיות טרור והאזרחים שנהרגו היו מגן אנושי או נזק אגבי ולא מטרת הטילים. זה ההבדל, וזה הבדל גדול. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:47, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

אני לא חושבת שיש ספק בכך שיש אצל משטר האייתוללות כוונה לחרג'ע אזרחים ישראלים, אחרת הם לא היו יורים למרכזי אוכלוסין עם הטילים המדויקים שלהם. גם עד כמה שידוע לי אין איזה מטרה צבאית או לגיטימית במנרה, קריית שמונה או זרעית - כך שכשמטווחים אותם בלי הפסקה אני מניחה כוונה לפגוע באזרחים שמתגוררים שם. עד כמה שידוע לי במשפט הבינלאומי ובשפה המוסרית, פגיעה מכוונת באזרחים היא "רצח". אתה סבור אחרת? Tomyeru • שיחה 16:26, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

ואו, אז כשפגעו בכפר קאסם, ברופא הבדואי בנגב, בעיירה ליד חברון, הם התכוונו לרצוח פלסטינאים עם טילים מדויקים? איזה רשעים... ליש • שיחה 18:13, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

בהחלט כן. הם התכוונו לרצוח ישראלים באשר הם. אגב תושבי כפר קאסם לא היו הערבים היחידים שהם טיווחו. ראה את כל מדינות המפרץ שסבלו ממתקפות. Geagea • שיחה 18:20, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

אגב גם אלפי איראנים בתוך איראן. Geagea • שיחה 18:21, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

ראשית, אני באמת סבור שהם רשעים, שנית אני לא חושב שהטילים שלהם מדויקים. הם ללא ספק מכוונים למפעל הטקסטיל בדימונה ומגיעים לשכונות עוני בדימונה ובערד - זה לא דיוק. הם תומכים בחמאס ומנסים להרוג פלסטינאים בגדה? מי שמאמין לזה ודאי מאמין גם לכך שאליהו הנביא יבוא לליל הסדר. בברכה. ליש • שיחה 18:25, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

עד לא מזמן המילה "רצח" אצל רוב מוחלט של דוברי העברית, ובוודאי באמצעי התקשורת העבריים, לא התייחסה להרג סטטיסטי באמצעות פצצות טילים וכיוצא באלה אמצעי לחימה, גם אם הכוונה היתה להרוג אזרחים. המילה שימשה למקרה של אדם שהורג אחר מתוך מודעות מלאה לזהותו של האחר, לרוב בקרבה פיזית, ולא לפגיעה אקראית. כך לדוגמא - כל ההרוגים בפיגועים היו הרוגים ולא נרצחים, וכך בכל מיני מקרים אחרים. נראה שממש בשבועות האחרונים המינוח "נרצחים" החל לשמש כמה אמצעי תקשורת המונים לתיאור יהודים (ולרוב רק יהודים) שנהרגו מטילים או פצצות ואולי אפילו לחיילים שנפלו בקרב. נדמה לי שמקורו של המינוח הזה בקבוצות כהניסטיות. NilsHolgersson2 • שיחה 19:05, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

הרפובליקה האיסלמית יורים עליך טילים, לא רקטות. יש להם מערכת הנחיה שעובדת על קואורדינטות. אבל נזרום איתך ונניח שהם לא מדוייקים על המטר… הבית הכי קרוב בדימונה הוא בערך במרחק של 10 קילומטר ממפעל הטקסטיל, שלא נדבר על ערד. זאת לא סטייה סטנדרטית בטיל מודרני. ניתן להסיק מכך שמי שטווח פה היו הערים, שבהם מתגוררים במרחב אורבני ויחסית צפוף אזרחים (יהודים וערבים, שלא תאשים אותי בעמדה כהניסטית חלילה). זה פשע מלחמה.

אין לי בעיה לנהל דיון על סמנטיקה או אפילו על עוולות מוסריות כאלה ואחרות שאנחנו אחראיים עליהן - אבל הכלי הרטורי של יצור סימטריה או הכשרה של פשעי מלחמה מובהקים זה כשל לוגי במקרה הטוב וכשל מוסרי במקרה הרע. Tomyeru • שיחה 20:38, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

משתמשת:Tomyeru קראתי בדף שלך שאת קרובה לתרבות האמריקאית. במלחמה זו האמריקאים פגעו בבית ספר לבנות, שם נהרגו קרוב למאתיים בנות. האם לדעתך צריך לקרוא לזה רצח? לקרוא לטייסים האמריקאים רוצחים? אולי את חושבת שהטכנולוגיה האמריקאית פחות טובה מהאיראנית, לכן טעו הטייסים? ואולי תיזכרי בכלל היהודי העתיק: "לא תעשה לך איפה ואיפה" - תשפטי את כולם לפי אותם כללים. בברכה. ליש • שיחה 21:05, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

ההבדל בין הרג לרצח הוא הכוונה שבאקט. כבר הבהרתי את עמדתי לגבי הכוונה של משטר האייתולות כלפי אזרחי ישראל. לכן בוא נתקוף את השאלה הזאת מהפריזמה הזאת… האם האמריקאים פעלו בכוונה לרצוח את הבנות הללו…? אם המשימה שהוטלה על הטייסים הללו הייתה ״השמדת בית הספר לבנות והשוהות בו״ אז בוודאי - מדובר ברוצחים בזויים שראויים לכל גינוי. אבל אני לא משוכנעת בכלל שזה היה המצב… אני לא מצליחה לזהות את הרווח הטקטי והאסטרטגי של מקרה שכזה, אז אני מסיקה שמדובר בטעות מבצעית ומצערת. דבר לא נדיר במהלך לחימה אקטיבית. אני יודעת שמלחמה זה לא סביבה סטרילית, וישנן טעויות מבצעיות, שנוראיות ככל שיהיו - לא שקולות למעשים של טרור מכוון. אם אתה מאמין שטיל עם מערכת הנחיה מסוגל לסטות ב-10 קילומטר בטעות מהמטרה שלו, אני בטוחה שגם זה לא יהיה משהו שיפיל אותך מהכיסא…

אני לא עושה איפה ואיפה - זה לגמרי בחינת המקרים בקריטריונים זהים - מה הכוונה ומה המשימה. אני הגעתי למסקנה שאין סימטריה. ואתה? Tomyeru • שיחה 21:30, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

+1. ‏Virant‏ (שיחה) 10:18, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

הם התכוונו לרצוח יהודים ובטעות רצחו ערבים תושבי יו"ש מלאכי הלוי - העירו לי פה 09:52, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

הנה הסבר. הכנסו לערך פיגועי 11 בספטמבר. תוכלו לראות שבתיאורים הכלליים של הקרבנות מופעים בערך פעלים כמו "נהרגו" או "נספו". את השורש "רצח" שומרים אך ורק לקרבנות הישראלים, כך שלי הכלל די ברור. פרשנות שלי: מדובר בהיסטריה תקשורתית קורבנית שמשגשגת במחוזותינו לאחרונה. אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 19:22:24, 27 במרץ 2026 ולמנינם: י' בניסן ה'תשפ"ו

מסכים עם מה שכתב נילס הלוגרסון למעלה, מלבד המשפט האחרון. Liadmalone • שיחה 21:46, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

גמני. ומוסיף, לעומתם תוכלו לראות בערך פשיעה_לאומנית_של_ישראלים_ביהודה_ושומרון כי כתוצאה מהפוגרומים, ”פלסטיני אחד נהרג”, או ש”במהלך המהומות נהרגו ארבעה פלסטינים”, או ש”באוקטובר 2018 נהרגה עאישה א-ראבי, פלסטינית בת 47 תושבת בידיא לאחר שנפגעה בראשה מאבן שהושלכה לעבר כלי רכב בו נסעה עם בעלה וביתה” אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 22:18:42, 27 במרץ 2026 ולמנינם: י' בניסן ה'תשפ"ו

אני זוכר היטב את מלחמת ששת הימים והדיונים לאחר מכן. הייתה תמימות דעים שבמידה רבה תבוסת ארצות ערב נבעה מכך ששיקרו לעצמם והתחילו להאמין בשקרים שלהם. אני זוכר את השיחה בין נאצר ובין חוסיין, כשנאצר סיפר לו על התקדמות הצבא המצרי לכיוון תל אביב וחוסיין מיהר לפתוח במלחמה לפני שהמצרים יכבשו את כל מדינת ישראל ולא יישאר לו חלק. לשקר לעצמך זה לא רק על תנועות צבא, זה בתחומים רבים, כולל המוסריות. אנחנו עוצמים עיניים לנוכח פוגרומים בגדה, לנוכח חיילים המתעללים בעצירים, לנוכח נבחרי ציבור הקוראים לביצוע מעשים נתעבים ואז לא מבינים למה כל העולם ואשתו נגדנו. אולי אם נתחיל לדבר אמת גם בינינו, אולי לא נופתע, אולי גם נתעורר מהסיוט של הפיכת הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון למדינה בשלטון יחיד, אולי נבין שאנו אשמים במתרחש ולא האנטישמיות העולמית. בברכה. ליש • שיחה 10:04, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה

זכור לי הוויכוח בשאלה, האם יובל קסטלמן נהרג או נרצח, והאם אביעד פריג'ה הרג אותו בטעות. במקרה ההוא לא היו 10 ק"מ בין המטרה לנפגע, אלא מטרים בודדים בין היורה למטרה - אדם שכורע על ברכיו, משליך את האקדח, פותח את בגדיו העליונים להוכיח שאין עליו מטען נפץ, מרים ידיים וצועק בעברית - ועדיין היו מי שטענו שהיה כאן ירי בשוגג. כך גם לגבי שלושת החטופים שנמלטו מן השבי ונרצחו בידי חיילי צה"ל. אם זו איננה איפה ואיפה, אינני יודעת מה כן.שלומית קדם • שיחה 16:42, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה

אדוני מתיימר לדבר אמת, אבל לא מקדש את העובדות. אולי זה יפתיע אותך – אבל אין לי מחלוקת לגבי הביקורת על מדיניות האכיפה בנוגע לאלימות בשטחים. אני גם סבורה שישנם כשלים עמוקים בהתנהלות המוסרית בגדה המערבית. מקרה יובל קסטלמן ז"ל הוא בעיניי דוגמה לחייל סורר ולא מקצועי, שאף העיד על עצמו בראיון ש"כל חיילי צה"ל מתים לעשות איקס". אלו תהליכים מטרידים ומפחידים שחובה להוקיע, והם מעסיקים אותי מאוד כאזרחית. having said that..., הניסיון לייצר סימטריה מוסרית בין כשלי המערכת שלנו לבין מדיניות רצחנית מתוכננת של מדינת אויב הוא כשל לוגי מסוכן - ובדיוק הרטוריקה שמרחיקה את הפעולה של "לדבר אמת גם בינינו" ממשהו אפקטיבי.

המקרים המזעזעים שהזכרתם הם מקרים של חריגה מהפקודות, מהחוק ומהמשימה המקורית... עובדה שהם נחקרים ומובילים להליכים פליליים. אלו כשלים של יחידים בתוך מערכת שמתיימרת לפעול לפי דין. לעומת זאת, ירי של טיל מונחה לעבר מרכז אוכלוסייה אזרחי הוא המשימה עצמה. אין פה טעות בזיהוי או חייל ש"איבד את זה" – יש פה דרג מדיני וצבאי שהזין קואורדינטות של עיר למערכת הנחיה מדויקת. @שלומית קדם, האם את באמת משווה בין חייל שפעל בניגוד לכל נורמה לבין שימוש בנשק מדויק נגד מרכזי ערים? לדבר אמת זה גם להבחין בין פעולות של יחידים שחורגים מהחוק לבין מערכת שבוחרת באזרחים כמטרה מלכתחילה. Tomyeru • שיחה 21:20, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה

Tomyeru, העובדה בעינה עומדת - רבים, הן בציבור הרחב והן בויקיפדיה, ראו במעשי החיילים, הן במקרה של פריג'ה והן במקרה של היורים בשלושת החטופים, ירי בשוגג, ואף ניחמו ועודדו אותם. גם אלאור אזריה נחשב בעיני ציבור מסויים ל"גיבור ישראל", וכך גם נערי גבעות, הפורעים בתושבי הכפרים הפלסטינים. שריפת משפחה בביתה נחשבת למעשה גבורה בציבור מסויים, כמו גם שריפת ילד פלסטיני. כל אלה הם בעיני מעשי רצח נתעבים, בעוד שפגיעה מטיל או משברי יירוט איננה יכולה להיחשב לרצח. כמו שפגיעה במכונית עקב חוסר זהירות של הנהג או של הולך הרגל איננה רצח, אבל דריסה מכוונת של אנשים בתחנת אוטובוס או על מדרכה היא אכן פיגוע רצחני.שלומית קדם • שיחה 21:40, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה

כן, צריך לדבר אמת ולא להתיימר לדעת דברים שאינך יודעת. את "יודעת" שהאיראנים התכוונו לפגוע באזרחים ואת "יודעת" שזו לא טעות, כי יש להם נשק "מדויק". אז את לא יודעת דבר. יש לנו , לצערי, דוגמה מפורסמת של תאונה קטלנית עם נשק יותר "מדויק" מהנשק האיראני, תקראי את הערך אסון צאלים ב'. ואם לעסוק במשהו טרי יותר, ראי את מקרה "הריגתו" של מגדל אבוקדו בצפון בירי תותחים ישראלים. את מפעילה "שכל ישר" כדי לחשוף את כוונות האיראנים וברור לך שהם כיוונו לשכונה בדימונה ולא ל"מפעל הטקסטיל". זה שכל ישר? למה שיעדיפו להרוג כמה אנשים חסרי חשיבות במקום לנסות לפגוע במרכז אטומי ישראלי? איפה השכל הישר?

את גם מבלבלת בין החייל היורה ובין המדינה, קראת רוצח לחייל, לא דיברת על מדינה רצחנית. איפה השכל הישר? אין ספק שכוונותיה של איראן כלפינו הן רעות מאוד, אבל לא נגזר מכך שכוונות החיילים היורים את הטילים דומות. הם חיילים הממלאים הוראות והם עלולים לטעות, בדיוק כמו החיילים שלנו בדוגמאות שנתתי לך. כמו רבים אחרים לחמתי במלחמות ישראל נגד האויב ואם הייתי מסוגל, הייתי חוזר על כך. להשתמש בכינויי גנאי זו לא לחימה. לשבש את השפה, כדי להציג את עצמינו זכים ואת האויב שחור משחור, זו תעמולה, דמוניזציה של האויב וכל אדם בר דעת מבין זאת ומבחין בכך. מה התוצאה? תראי איך מתייחסים אלינו הידידים שלנו! הם סולדים ממעשי הפוגרומניקים וסולדים מהדמוניזציה, הם מסתייגים מאיתנו יותר ויותר. ליש • שיחה 22:14, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה

לדבר אמת פירושו להכיר בעובדות הפיזיקליות והאסטרטגיות של שדה הקרב המודרני, גם כשהן לא נוחות לרטוריקה שלך. ההשוואה לאסון צאלים ב' לא ברורה לי... שם קרתה טעות איומה בזיהוי מטרה בתוך מטווח צבאי סגור, בעוד שבמקרה של ירי טילים לעבר עיר, אין מטרה צבאית שניתן לטעות בינה לבין שכונת מגורים. כשמזינים למערכת הנחיה של טיל מונחה (שאת רמת הדיוק שלו האיראנים עצמם חוגגים בכל סרטון תעמולה) קואורדינטות של מרכז עירוני, אין פה טעות טכנית של עשרה קילומטרים, יש פה בחירה מודעת במיקום שבו יש רק אזרחים. התהייה שלך מתעלמת מההיגיון הבסיסי של הטרור המודרני, שבו שחיקת העורף וזריעת אימה הן אסטרטגיות משלימות להשמדת נכסים אסטרטגיים. ירי על "אנשים חסרי חשיבות", לדבריך, הוא כלי פוליטי ואסטרטגי אכזרי שנועד לשתק את המדינה. זהו רצח למטרות פוליטיות, וזו בדיוק ההגדרה של פשע מלחמה. בניגוד למה שכתבת, אני לא מבלבלת בין החייל למדינה! במשפט הבינלאומי (ובמוסר האנושי), חייל המבצע פקודה בלתי חוקית בעליל לירי נשק קטלני על מרכז אוכלוסייה ללא יעד צבאי מוגדר נושא באחריות. לדבר אמת זה לא לבצע "דמוניזציה" של האויב, אלא להכיר בכך שמי שמכוון אליך נשק מדויק ויורה ללב העיר שלך – מתכוון לרצוח אותך.

זה ממש מקומם איך אתה משתמש בחמת הספק בצורה כל כך קלילה כשזה נוגע לאויב שטווח אותנו בטילים, בעוד שכלפי הצבא שלנו אתה ממהר לקבוע שמדובר במדיניות רשמית. הניסיון הזה להציג עמדה מאוזנת לכאורה דרך ספקנות סלקטיבית הוא לא יותר מאיתות סגולה. השימוש במושג "הריגה" או "תאונה" כדי לתאר ירי מונחה ומתוכנן על אזרחים הוא הוא השיבוש של השפה. Tomyeru • שיחה 23:03, 28 במרץ 2026 (IDT)תגובה

למה אני לא מתפלא שאת מאשימה אותי בהאשמות מופרכות לגמרי. איפה טענתי שמדובר במדיניות רשמית? בדמיון הפורה שלך. לעצם העניין, את נאחזת בטענה שגויה או שקרית של דיוק רב של הטילים האיראניים. יש לי שאלה אליך, אם הטילים האיראניים כל כך מדויקים, איך הם מפספסים כל כך הרבה? הגיעו טילים למקומות שוממים ופוצצו חולות, זה היה בכוונה?

אני אתן לך דוגמה ממשית לרוצח: מי שירה בקסטלמן עשה זאת בכוונה להרוג. אני אפילו מוכן לתת לו להנות מההנחה שחשב אותו לערבי - אז מה? אם ערבי מרים ידיים, פותח את החולצה, כורע על ברכיים ומדבר עברית, צריך לירות בו? זה רצח בכוונה תחילה, כמו החייל שירה במחבל פצוע קשה השוכב על הקרקע וכמעט כל הצמרת כולל ראש הממשלה, יצאו להגנתו. ומה לגבי התפרצות של שרים וחברי כנסת למחנה צבאי, כדי להכשיל חקירת סדיסטים, שתקעו משהו בישבנו של עזתי, שלא עשה שום פשע? אם עושים דמוניזציה של האויב, הכל כשר ואז, בשלב כלשהו מגיעים למקבילה של משפטי נירנברג ולא מבינים איך. אז המוסדות הבינלאומיים כולם אנטישמיים, השמאל אנטישמי, הליברלים אנטישמיים, העיתונאים אנטישמיים ונערי הגבעות צדיקים וכך גם התומכים בהם בפועל או בשתיקה. ליש • שיחה 09:55, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

אדוני חשוף לנתוני הפגיעות של הטילים האיראניים? הטענה שהטילים "מפספסים" אינה נתמכת במקורות. זו ספקולציה. העברת את הנקודה שלך לגבי סלידתך מפוגרומיסטים ומהלבנתם התקשורתית. שמעתי. זאת לא המחלוקת שלנו. אפשר להעביר את הביקורת הזו גם מבלי להלבין אנשים שטווחו אותנו במשך חודש, הרגו ילדים בבית שמש ופצעו תינוקות בפזורה הבדואית. השתדלתי להסתמך בטיעוניי על עובדות ולהתרחק מספקולציות, תוך התמקדות בהיבט האסטרטגי ולא הרגשי ותוך שמירה על כבודך. זה לא היה הדדי. אני לא ממשיכה את הדיון עם מי שבוחר להתבטא בצורה פטרונית, מקטינה ומתנשאת שכזו. שלום ולא להתראות. Tomyeru • שיחה 14:45, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

ומה במקרה שישראל הורגת מישהו שמוקף על ידי אזרחים שלא רצינו להרוג? לדוגמה, מבצע סדר חדש#התקיפה: ישראל רצתה להרוג את חסן נסראללה. זה היה חלק מגל תקיפות שערער לחלוטין את חיזבאללה ככוח לוחם ומנע ממנו להציג התנגדות לכוחותינו (לפחות בשיקול הטקטי הצר. אני לא נכנס לשיקולים רחבים יותר). אבל המפקדה שכנה מתחת למבני מגורים. המבנים הללו היו מאוכלסים בחלקם. כמה בניינים נהרסו לחלוטין בתקיפה. איך אפשר להתייחס לאזרח שהיה שם? נהרג? נרצח? וזה לא היה המקרה היחיד במלחמה. Tzafrir • שיחה 12:22, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

שימוש באזרחים כמגן אנושי הוא פשע מלחמה מצד מי שמנצל אותם ככאלו והוא זה שנושא באשמה לכך שהם נהרגים בתקיפות לגיטימיות על מטרות צבאיות ותשתיות טרור, ולא הכוח התוקף. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:38, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

חיזבאללה רצח אותם? Tzafrir • שיחה 14:51, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

ואם איראן תזרוק פצצה גרעינית על הקריה או על קריית הממשלה? Tzafrir • שיחה 14:52, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

פצצה גרעינית היא נשק להשמדה המונית ולא לתקיפה ממוקדת. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:13, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

הריסת בניינים שלמים זו תקיפה ממוקדת (עבור הרג של אדם אחד)? Tzafrir • שיחה 19:27, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

עבור ארכי-מחבל כמו חסן נסראללה, בהחלט כן. וצה"ל לא הפציץ סתם בניינים אלא רק את הבניינים שכיסו את הבונקר של נסראללה שאותו היה צריך להפציץ בכבדות בפצצות חודרות בונקרים כדי לחדור ולבצע בהצלחה את המשימה, שהצילה חיים של מיליוני חפים מפשע. מי שאשם במותם של האזרחים שנהרגו באותה תקיפה (וממה שהבנתי נהרגו מעט יחסית) הוא מי שבנה בונקר מתחת לבית שלהם והשתמש בהם כמגן אנושי, כלומר: חזבאללה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:35, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

אגב, המטרה של הקריה היא להגן על מדינת ישראל ולא לפגוע באיש (אא"כ אין ברירה) ולכן אין להשוות אותה לבונקר של נסראללה שהמטרה שלו היא לפגוע במדינת ישראל ולא להגן על לבנון מלאכי הלוי - העירו לי פה 10:05, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

חיזבאללה מגדיר את עצמו כמגן לבנון. זו המטרה שלו. לשם כך הוא צריך להלחם גם בישראל. ולשם כך וכו’. זה מאוד נוח להאשים אחרים במותם. Tzafrir • שיחה 11:00, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

המטרה של חיזבאללה הוא לא להיות מגן לבנון. המטרה שלו כשהוא משתמש ברטוריקה הזאת, כלומר בנרטיב של קורבנות והגנה - היא לגייס את הציבור הלבנוני, להכשיר את הפשעים שלהם ולהשתיק ביקורת מבית. Tomyeru • שיחה 11:28, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מבחינת NPOV, אין הבדל בין הרטוריקה שלך לשלהם. את כמובן יודעת שהצדק עימך, ואת צודקת, אבל לא את ולא אני ניטרלים בנקודה הזו. ויקיפדיה מחויבת לניטרליות. קיפודנחש 00:00, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה

שוב, כדאי שנמקד את הדיון בוויקיפדיה או בתקשורת. אני חושש שאתם לא מדברים על אותו דבר. שמש מרפא • שיחה 00:03, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אנחנו בכיכר העיר. אני לא מחויבת לניטרליות במרחב הזה. Tomyeru • שיחה 13:17, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

יש טיעון די נפוץ שסבב המלחמות האחרון הוארך (ומספר הנפגעים בו עלה בהרבה) כדי לשמר את שלטונו של נתניהו. כמובן שזו אינה עמדתה המוצהרת של מדינת ישראל. עד כמה זה לגיטימי להתחיל לנחש את העמדות האמתיות של צדדים שונים לסכסוכים? Tzafrir • שיחה 13:52, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

יש הבדל בין ניתוח דפוסי התנהגות מתועדים לבין ייחוס מניע פנימי ספציפי. חיזבאללה הוכיח בהתנהגותו ב-8 באוקטובר 23 שאינטרס לבנון אינו קודם. לגבי נתניהו – יש טיעון, ואפילו מחזיק מים ברמה מסוימת, אבל הוא דורש אותו סטנדרט של הוכחה. Tomyeru • שיחה 15:46, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני לא רוצה להכנס לזה כאן, אבל אפשר בהחלט לנתח את התנהגות ממשלת ישראל בהתאם. די קל להציג טיעון שממשלת ישראל מאריכה במתכוון את המלחמה (מלחמה? מלחמות?). Tzafrir • שיחה 16:51, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

נכון. זו בדיוק הנקודה... מעשים, לא הצהרות ורטוריקה. Tomyeru • שיחה 16:57, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

טומיירו כתבה "יש הבדל בין ניתוח דפוסי התנהגות מתועדים לבין ייחוס מניע פנימי ספציפי" ואז ייחסה מניע פנימי ספציפי (ליתר דיוק, היעדר מניע כזה, בטענה שמניע מסוים "אינו קודם"), והציגה זאת כ"ניתוח דפוס התנהגות מתועד".

במילים אחרות טומיירו אומרת שיש הבדל בין שני דברים, ואז מדגימה שבעצם אין. אחרים יכולים "לנתח דפוס התנהגות מתועד" של נתניהו או של ממשלת ישראל ולקפוץ מכאן למסקנות על מניעיהם בדיוק כפי שהיא עושה עם חיזבאללה (ואחרים אכן עושים זאת, רק בלי להעמיד פנים ש"יש הבדל"). קיפודנחש 17:35, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אין סתירה. הצגתי מעשה קונקרטי... הצטרפות למלחמה ב-8 באוקטובר ללא התגרות ישירה, ומהמעשה הזה הסקתי מסקנה. מי שרוצה לערער על הקשר בין המעשה למסקנה - מוזמן. לגבי נתניהו, לא הוצג מעשה מקביל שממנו נגזרת המסקנה. הוצגה מסקנה. אגב, אני כנראה אסכים על רוב, אם לא כל הטענות כנגד נתניהו. אבל כדי להגיע לשם צריך לשחק את המשחק: להציג מעשה, ולגזור ממנו מסקנה. לא להכריז על המסקנה ולחכות שהיא תתקבל. Tomyeru • שיחה 16:32, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה

לא נראה שאת מבינה מה אמרו לך. הדוגמה שנתן צפריר באה להדגיש שבדיוק את מה שאת טוענת (בצדק) שלא נכון לעשות כשמדובר בנתניהו זה מה שאת עצמך עושה כשמדובר בצד השני. קיפודנחש 16:37, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה

נראה לי שיש כאן אי הבנה של מה שטענתי. לא סינגרתי על נתניהו, ובכלל, הדיון עבר להיות מתודולוגי יותר מאשר מהותי. העמדה שלי פשוטה: טיעון שנשען על הצהרות ורטוריקה הוא חלש. מה שארגון או מנהיג אומר הוא כקליפת השום. מה שהם עושים - מדיניות, מעשים, השלכות... זה האינדיקטור האמיתי. מה שהצגתי הוא מעשה קונקרטי שסותר את הרטוריקה של חיזבאללה. אם יש מעשים מקבילים לגבי נתניהו, אז אשמח לדון בהם. עד כה הוצג רק ציון שטיעונים כאלה קיימים. Tomyeru • שיחה 16:46, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה

כן, חזבאללה רצח אותם. בזה שהוא השתמש בהם כמגן אנושי הוא באופן מודע וזדוני הפקיר את חייהם, ולכן האשמה היא כולה עליו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:13, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

שואל בשביל חברה שגרה בתל אביב: באיזה רדיוס מסביב למחנה מטכ"ל תושבי תל אביב נחשבים למגן אנושי של המטכ"ל, כך שאשמת פגיעה בהם, חס וחלילה, לא תהיה על חזבאללה? דוד שי • שיחה 19:36, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

כבר עניתי לך על זה הרבה פעמים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:38, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

ועדיין אני מלא חרדה מהמחשבה שמותה של חברתי התל-אביבית יוגדר כ"נזק אגבי" ומותי שלי יוגדר כחיסול של רס"ר בדימוס. דוד שי • שיחה 07:53, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

חפש בארכיונים את התשובה שלי. בקצרה: יש הבדל בין בסיס צבאי מגודר ומתוחם לבין בית אזרחי שבתוכו או מתחתיו מאוחסנים טילים או מפקדת טרור. כדי לפגוע בקריה לא צריך להרוס שום מבנה אזרחי בדרך, בניגוד לבונקר של נסראללה. לומר שזה בסדר להחביא טילים בבתי חולים ולשגר רקטות מבתי ספר זה להצדיק ולתמוך בטקטיקת המגן האנושי, ולתת פרס למשתמשים בה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 10:03, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

בחירת מילים משקפת מטען רגשי ונרטיב, ובעיני השימוש ב"נהרגו" ו"נרצחו" לגבי מקרה שכזה לגיטימי באותה המידה. אנשים יתארו את מה שקרה במילים שמכבדות את הכאב שלהם. מבחינת המסגור התודעתי בתקשורת יש המון משתנים שקובעים את המסגור וזה לאו דווקא פוזיציה (למרות שזה דבר שקיים, משמעותי וכמו שציינו מעליי - יש גורמים שעובדים באופן שיטתי לייצור נרטיב שיטב עמם). זה יכול להיות אמביוולנטיות לגבי העובדות של המקרה (לא בטוחים בדיוק מה קרה), באיזה הקשר זה התרחש (בקרב אקטיבי או שהקורבן היה חסר ישע), מניע מצד התוקף ועוד הרבה. Tomyeru • שיחה 15:09, 29 במרץ 2026 (IDT)תגובה

כמדומני שהשאלה לא התייחסה ל"מיסגור" בעיתונות אלא למינוח בו אנו נוקטים בוויקיפדיה בעברית. לפני הרבה זמן הייתה כאן מחלוקת דומה: לזמן מה פשה בוויקיפדיה הנוהג לתאר חייל עברי שנהרג כ"נופל" לעומת כל חייל שאינו עברי לגביו לא נעשה שימוש בביטוי הזה, אלא "הרוג".

ההחלטה שהתקבלה אז הייתה ברוח NPOV: יש להשתמש במינוח דומה בלי תלות בלאומיותו של ההרוג. כיוון ש"לא יעלה על הדעת" לתאר חייל מצרי או מקסיקני כ"נופל", הפסקנו להשתמש במונח גם עבור חללי צה"ל (והפלמ"ח, ההגנה, אצ"ל ולח"י).

ימים רבים חלפו מאז, ונראה שהשרנו מעצמנו את מגבלות (או. אם תרצו. השתחררנו מחרצובות) ה-NPOV. קיפודנחש 00:57, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

מבלי להתייחס לדיון עצמו: השאלה כן התייחסה למיסגור בעיתונות. אנחנו בכיכר העיר, לא במזנון. שמש מרפא • שיחה 01:02, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

אריה אכן דיבר על "השדרנים הסופר פטריוטיים", אבל אני הבנתי את מטרת הדיון כ"האם אנחנו בוויקיפדיה צריכים לקבל את המינוח הזה". בהחלט יתכן שהבנתי לא נכון. נדמלי שגם חלק מהמשתתפים האחרים בדיון התייחסו לשאלה מהזווית הזו - אף אחד לא מצפה ממשהו כמו ינון מגל ורעיו הסופר פטריוטיים לשנות ממנהגם, לנו יש שליטה רק על מנהגינו שלנו קיפודנחש 01:20, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

בדף Public consultation about Wikinews נכתבה הודעה ביום 30.3.26 בזו הלשון: בעקבות דיונים ממושכים בתוך תנועת ויקימדיה בנוגע לקיימות לטווח ארוך של ויקיחדשות, רמות הפעילות בקהילה, והזמינות של סיקור חדשותי מהימן בפלטפורמות אחרות, חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה אישר את סגירת ויקיחדשות. בעקבות החלטה זו, כל מהדורות ויקיחדשות יעברו למצב קריאה בלבד חודש לאחר הודעה זו, ב-4 במאי. מתאריך זה ואילך, דפים בוויקיחדשות יישארו נגישים לציבור לקריאה, עיון והורדת עותקי נתונים (dumps), אך עריכה ויצירת תוכן חדש לא יתאפשרו עוד. מידע נוסף על המעבר הטכני למצב קריאה בלבד ושימור התוכן הקיים יפורסם בשבועות הקרובים. אנו מודים לכל התורמים שהשתתפו בוויקיחדשות לאורך השנים ועזרו לבנות ניסוי ייחודי בעיתונות שיתופית בתוך תנועת ויקימדיה, ומבינים שחלקם עשויים להתאכזב מהחלטה זו. לצעמנו, המיזם לא הצליח לממש את הבטחתו, ורבות מהפונקציות שלו הועמדו בצל על ידי הסיקור החדשותי הבולט בוויקיפדיות השונות.

שיהיה חג שמח לכולכם. עדי בן אשר (נטעדי) • שיחה 18:00, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

הגיע הזמן. אייל • שיחה 21:56, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

בוויקיניוז באנגלית אין הרבה ידיעות אנטי-ישראליות. האקטיביסטים האנטי-ישראלים משקיעים הרבה יותר בפורטל החדשות של ויקי-האנגלית. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 22:04, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

היי חברים, מצאתי תמונה נהדרת של בן גוריון מבקר בקיבוץ נען ופוגש בו את כסניה פמפילובה זילברברג ואת מנחם מנדל רוזנבוים. קל להבין מההקשר שמדובר בשני הסוציאל רבולוציונרים החביבים, שהיו שניהם הדמויות המבוגרות בקיבוץ הצעיר, שהוקם על ידי בוגרי הנוער העובד והלומד שהיו בני 20, צעירים מהם בכ-15-20 שנה. ההשערה הזו מאומתת גם על ידי פוסט של 'מוזיאון בית החמרה' בנען שהעלה את התמונה לפייסבוק. אלא שכותרת התמונה, ככל הנראה בטעות, היא 'דוד בן גוריון, סבא גרינבוים וכסניה פמפילובה זילברברג'. אני לא בטוח איך אפשר לתקן את הכותרת ל'סבא רוזנבוים' ולא חושב שאצליח להסביר את העניין באנגלית 😅. מישהו רוצה לעזור לי? ניצן צבי כהן • שיחה 09:21, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מתייג את מי שהעלתה את התמונה Hila Livne ואת המפעיל בוויקישיתוף גיאה. Mbkv717 • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשפ"ו • 09:35, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה

@Mbkv717 @Nizzan Cohen לא הסתכלתי לעומק אבל קודם כל אני מתנצלת על הטעות לא בטוחה מה מקורה. אני מבינה שאתה רוצה לשנות את השם גרינבוים לרוזנבוים? נראה לי פשוט לבקש בגלל טעות בכתיבה Hila Livne • שיחה 10:57, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני רואה ש@רדיומן כבר ביקש השינוי Hila Livne • שיחה 11:00, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בוצע Geagea • שיחה 15:48, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה

איך הצלחתי לפספס את זה. הייתי פונה אלייך ישירות 😅. זו תמונה מדהימה הילה!! ממש מרגשת. בדיוק כתבתי פוסט על שני הדמויות המרתקות הללו שיום השנה לפטירתם חל בדיוק בסוף השבוע הזה. ותודה רבה לחברים @רדיומן ו@Geagea על העזרה. שתהיה שבת שלום. 16:59, 10 באפריל 2026 (IDT) ניצן צבי כהן • שיחה 16:59, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני לא בטוח שפה המקום, אבל זה שוב קורה: רשת עושים היסטוריה התחדשה באתר חדש, וכל הקישורים לפודקאסטים שלהם במרחבי ויקיפדיה הפכו לקישבורים. לדוגמה: רומן שלוש הממלכות#קישורים חיצוניים, הקישור

אינו פעיל עוד. אם מישהו יכול לפנות לרשת שיואילו בטובם לדאוג לתיקון - הדבר יועיל מאד. יחיאל הלוי • שיחה 10:44, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אם הפנייה לא תועיל, אפשר לפנות לוק:בב כדי להחליף את כל הקישורים. בינתיים החלפתי את הקישור בתבנית:עושים היסטוריה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ו • 11:06, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אין פה עניין של פניה לבוט, הם שינו את הקישורים לגמרי בלי מבנה אחיד שניתן לסדר באופן אוטומטי. Mod - שיחה 13:28, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אה, חשבתי שרק השתנתה כתובת הבסיס של האתר. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ו • 13:41, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה

תיקנתי את תבנית:עושים היסטוריה כך שתפנה לגרסאות שבארכיון האינטרנט. הנזק לאתר "עושים היסטוריה" ברור: כל 190 ההפניות לאתר מוויקיפדיה הפכו להפניות לארכיון האינטרנט, כלומר פחות תעבורה לאתר, פחות הכנסה מפרסומות. כבר אמרתי זאת פעמים רבות, אבל אגיד זאת פעם נוספת: אני לא מסוגל להבין מנהלי אתרים שבבת אחת הורסים את כל הקישורים שמפנים לאתר שלהם. בעת שינוי מבנה האתר אין קושי טכני לתת הפניה מכל כתובת ישנה לכתובת החדשה, נחוץ רק רצון של מנהלי האתר (והשקעת עבודה לא רבה, בוודאי בהשוואה לנזק שנגרם). הקישורים הם סם החיים של כל אתר, ומקור חשוב ליצירת תעבורה אליו. מקור אחר הוא מנועי החיפוש, אך כרגע גם הקישורים מגוגל לאתר "עושים היסטוריה" שבורים (אם כי סביר שיתוקנו במרוצת הזמן). עיניכם הרואות שקישורים שבורים מכניסים אותי להיסטריה, לכן אני מציע לשנות את שם האתר ל"עושים היסטריה". בנוסף יצרתי את תבנית:עושים היסטוריה1, לקישור לאתר במבנהו החדש. דוד שי • שיחה 21:33, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בעיה: יש 449 קישורים לאתר שלא דרך התבנית, שכולם נשברו. אפשר לחפש באתר את הכתובת החדשה ולהעביר לתבנית:עושים היסטוריה1 (דוגמה ועוד דוגמה) ואפשר להדביק הפניה לארכיון האינטרנט (דוגמה), אבקש מבוט לעשות זאת, כתרופה מיידית. דוד שי • שיחה 07:29, 13 באפריל 2026 (IDT)תגובה

שלום רב,
אני משקיע מחשבה רבה בזמן האחרון בנושא הפוליטיקה הישראלית. לדעתי יש בעיות רבות במערכת הפוליטית שלנו, ואני סבור שהבעיה המרכזית בה נעוצה משיטת הבחירות והממשל הנהוגה אצלנו. לפי דעתי, יש לנו 2 בעיות מרכזיות:

• נתק בין הנבחר לבוחר – חברי הכנסת לא חייבים בדין וחשבון ישיר כלפי קהל הבוחרים שלהם
• סחטנות פוליטית רבה מדי, שמביאה להיווצרותן של ממשלות לא יציבות

אני סבור שאם נשנה את שיטת הבחירות והממשל שלנו, נוכל למזער את הבעיות, גם אם לא יעלה בידנו לפתור אותן במלואן. אין שיטה שהיא מושלמת, אך כל שיטה צריכה להתחשב בבעיות השוררות במדינה, ולנסות ולמזער אותן, עד כמה שניתן.

בעיקרון, חוק הבחירה הישירה שחל בישראל בשנים 2001-1996 היה, לטעמי, צעד טוב בכיוון הנכון, אך הייתה בו נקודת תורפה מרכזית שהייתה לו לרועץ: ראש הממשלה והמפלגה לכנסת נבחרו בנפרד. באורוגוואי, שהיא מדינה דמוקרטית ללא ספק, הבוחרים מצביעים באותו הפתק הן למפלגה והן למועמד לראשות הרשות המבצעת, ראו כאן. אם אף אחד מהמועמדים אינו מקבל לפחות 50% מקולות הבוחרים, ייערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. הבחירה הישירה בישראל בוצעה בשני פתקים נפרדים, האחד למפלגה והשני למועמד לראשות הממשלה. כתוצאה מכך החלו הבוחרים לפצל את הצבעתם, מה שהחליש את מעמדן של המפלגות הגדולות והוביל לבסוף לביטולה של הבחירה הישירה בישראל. אם תיערך בחירה ישירה בישראל כשם שהיא נערכת באורוגוואי, כלומר, פתק אחד הכולל בתוכו הן מועמד לראשות הממשלה והן מפלגה המתמודדת בבחירות לכנסת.
בה בעת, אפשר להעלות את אחוז החסימה מ-3.25%, כפי שהוא קיים היום, ל-10%, כדי לעודד יצירת מערכת דו-מפלגתית, מה שעשוי להעניק למערכת הפוליטית יציבות רבה. מפלגות תוכלנה להריץ למעלה ממועמד אחד בבחירות לראשות הממשלה, כך שהסיבוב הראשון יהיה מעיין פריימריז פתוח לכלל הציבור, ואילו הסיבוב השני ייערך בין שני המועמדים המובילים מכל אחת משתי המפלגות. במצב כזה לא תהיה סחטנות פוליטית, כיוון שהבחירה של העם בשאלה מי יהיה ראש הממשלה תהיה החלטית. בנוסף, הצבעה למפלגה ולמועמד לראשות הממשלה בפתק אחד, להבדיל מהבחירה הישירה, שדרשה שני פתקים, לא תגרום להחלשתן של המפלגות הקטנות, אלא נהפוך הוא – לחיזוקן.

חברי הכנסת בישראל מסודרים ברשימת מועמדים שנקבעת ב-2 דרכים:

• על ידי מנהיג המפלגה או קבוצה מצומצמת בתוך צמרת המפלגה
• בפריימריז שבהם משתתפים חברי המפלגה

במקרה הראשון, חברי הכנסת מטעם המפלגה יהיו חייבים דין וחשבון למנהיג המפלגה או לקבוצה המצומצמת בצמרת המפלגה. לפיכך, הם עשויים לתת דין וחשבון רק לאותם גורמים, ולא בהכרח לפעול למען רווחת כלל ציבור הבוחרים במדינה.
במקרה השני, המצביעים בפריימריז הם רק שבריר מתוך קהל הבוחרים של המפלגה בפועל. מה גם שבפריימריז קמות קבוצות לחץ רבות, מה שמוביל את חברי הכנסת הנבחרים מטעם המפלגות המקיימות פריימריז לפעול בעיקר למען אותן קבוצות הלחץ, ולאו דווקא למען רווחת כלל ציבור הבוחרים במדינה.
במדינות רבות, כגון צרפת, בריטניה, אוסטרליה וארצות הברית, כל אחד מחברי הבית התחתון נבחר במחוז בחירה ייעודי לו, ומספר מחוזות הבחירה הוא כמספר חברי הבית התחתון. לפיכך, אם ניישם את השיטה הזו בישראל, הרי שאמורים להיות לנו 120 מחוזות בחירה, שכל אחד מתוכם יבחר חבר כנסת אחד. מספר הבוחרים הרשומים בכל אחד ממחוזות הבחירה יהיה שווה עד כמה שניתן. במצב כזה חברי הכנסת הנבחרים יהיו חייבים בדין וחשבון במידה גבוהה כלפי קהל הבוחרים שלהם במחוז הבחירה שלהם, מה שמבטל את הבעיות הקיימות בשיטה הנוכחית של עיצוב רשימת מועמדים לכנסת. בבריטניה ובארצות הברית חברי הבית התחתון חוזרים בכל סוף שבוע למחוז הבחירה שלהם, כדי לשמוע את רגשותיהם ותחושותיהם, ולדעת כיצד לייצג אותם להבא בבית המחוקקים בצורה המיטבית. אם זה יקרה בישראל, זה עשוי להיות מצוין לטעמי.
שיטת בחירות מעין זו אף תבטיח ייצוג הולם לאזורים פריפריאלים במדינת ישראל, ייצוג שהשיטה הנוכחית אינה בהכרח מבטיחה. לראייה, מספר חברי הכנסת המתגוררים במרכז הארץ גבוה בהרבה על שיעורם באוכלוסייה. לכל אחד מהאזורים בארץ יש האינטרסים המקומיים של תושביו, וראוי לטעמי להביא אינטרסים אלו בשלמותם לבית המחוקקים שלנו. מצאתי במרשתת שתי הצעות לכינון בחירות אזוריות בישראל: א', ב'.
ניתן לשלב את השיטה הזו עם השיטה לבחירת ראש הממשלה שציינתי לעיל: אחוז חסימה של 10%, מפלגה יכולה להציב יותר ממועמד אחד לכנסת בכל אחד מ-120 מחוזות הבחירה, אם שום מועמד אינו זוכה בלמעלה מ-50% מהקולות ייערך סיבוב שני בין המועמד שצבר את מירב הקולות ממפלגה א' לבין זה שצבר את מירב הקולות ממפלגה ב'. הבחירות לכנסת בסיבוב השני תיערכנה ביחד עם הבחירות לראשות הממשלה, כך שהבוחר יצביע בפתק אחד הן למועמד לכנסת והן למועמד לראשות הממשלה.
עם זאת, בשיטה מעין זו עלולות להתגלע 2 בעיות מרכזיות:

בכל הקשור לביטול התוצאות היחסיות של הבחירות, הרי שיש לי הצעה לפתרון. אם מפלגה א' זכתה ב-80 מחוזות בחירה חד-נציגיים, ומפלגה ב' זכתה ב-40 מחוזות, אבל בשיטה היחסית מפלגה א' הייתה זוכה ב-70 מנדטים, ואילו מפלגה ב' – ב-50, הרי שב-10 מחוזות הבחירה שבהם זכו מועמדיה של מפלגה א', וההפרש הזכייה שלהם על פני מועמדיה של מפלגה ב' הוא הקטן ביותר, יוענק הניצחון למועמדיה של מפלגה ב', חרף העובדה שמועמדיה של מפלגה א' זכו למספר קולות גבוה יותר. זאת, כדי לשמור על תוצאותיהן היחסיות של הבחירות. כך גם ניתן לצמצם את הסכנה שבהטיה בקביעת מחוזות בחירה. אם התוצאות תישארנה יחסיות בלאו הכי, הרי שאין חשש מפני הטיה מעין זו. בנוסף, באוסטרליה מחוזות הבחירה בבחירות לבית התחתון נקבעים על ידי ועדה א-פוליטית, שיוצרת חלוקה הוגנת. אני סבור שכך ניתן לעשות גם בישראל.

אני מפרסם את ההצעה שלי כאן כיוון שאני לא פעיל יותר מדי ברשתות חברתיות למיניהן, ואני רוצה שאנשים יוכלו להיחשף לאותה ההצעה. אני אשמח כמובן לשמוע את דעתכם על ההצעה שלי. אני סבור שהיא רלוונטית לזמן הנוכחי, שכן בעוד כחצי שנה תיערכנה בחירות לכנסת. כובש המלפפונים • שיחה 23:26, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

יש כל מיני הצעות לשינוי שיטת ממשל. באופן כללי, לדעתי (ולא רק) זה מסוג הדברים שבהם יש פתרון קל, ברור ושגוי. יש לנו ערך על שיטות בחירות ובפרט גם על בחירות בשיטה הרובנית. יש להן חסרונות משלהן. אבל אחד הדברים שאפשר להגיד שגם במדינות שונות הן לא בהכרח הועילו. מעבר לכך, חוק הבחירה הישירה שנחקק אצלנו היה אמור להיות חלק מרפורמה שלמה. אבל מה שהצליח לעבור ממנה היה כמעט רק החוק לבחירה ישירה. כששינויים מגיעים למערכת הפוליטית, לא ברור איך הם יעברו בסופו של דבר.

ובכל מקרה, בחצי השנה הקרובה לא משנים את השיטה. במקרה הטוב מכניסים את זה למצעים של מפלגות כדי שזה יהיה חלק ממה שישנו לקראת הבחירות הבאות. שינוי שיטת בחירות הוא תהליך מסובך.

ממליץ לקרוא חומרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא. יש להם גם הצעות משלהם, אבל חשוב מזה, רקע רב על כל הנושא. Tzafrir • שיחה 11:39, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה

לדעתי העלאת אחוז החסימה לרמות של טורקיה היא רעיון רע, שעשויה להביא ליציבות פוליטית במחיר של דחיקת חצי מהמפלגות הפוליטיות במערכת, לא דבר שיתרום ליציבות המערכת כשיטה או אימון הציבור והמצביע. אם כבר, הורדת אחוז החסימה והקלה על כניסת שחקנים חדשים ולא לגמרי מחוייבים תתרום להגברת היציבות הפוליטית כי היא מעניקה מרחב תמרון גדול יותר (כניסה של בל"ד, מרצ והבית היהודי לכנסת הנוכחית כנראה לא הייתה משנה כל כך את התמונה הכוללת, אך זהות והימין החדש אי־שם ב-2019 היו כנראה מונעות את המשבר הפוליטי הגדול שעבר אלינו). איש עיטי – הבה נשיחה 12:50, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מביאה לידיעת כל מי שרוצה להצביע, שימו לב במיוחד לאחת התמונות שם והצביעו https://commons.wikimedia.org/wiki/Commons:Picture_of_the_Year/2025/Gallery/Finalists

Hila Livne • שיחה 08:34, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה

+1 באסה שתמונה בעלת משמעות פוליטית, שבבירור היא לא הכי יפה שם, תזכה. לא בדקתי את כל התמונות אבל מאלו שלדעתי הכי יפות ושבדקתי היא מובילה כרגע בפער. אז מי שבעל זכות הצבעה (הוא צריך להיות פעיל באחת הוויקיפדיות, נראה לי משהו כמו 75 עריכות בשנה האחרונה. כך שהרוב המוחלט של הקהילה כאן עומדים ברף) מוזמן להצביע לתמונות שנראות לו הכי יפות. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:54, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אם התמונה איננה מזויפת והיא משקפת מציאות, איזה משמעות פוליטית יש לה? טוב שלצד תמונות שמציגות את נפלאות מעשי הבורא (חרגולים, דגים וכדומה) יש גם תמונה שמציגה את מעשי האדם. חבל שאין בתחרות תמונה שמציגה את מה שקרה בכפר עזה או בבארי. דוד שי • שיחה 07:38, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

@דוד שי הנקודה לטעמי, שבתמונה הזו אין שום דבר ייחודי ויפה היא פוליטית מובהק, אני מניח שיש תמונות "יפות" יותר ממה שהלך שם. אייל • שיחה 15:11, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

זה מה שמדאיג אתכם? שחס וחלילה תמונה המתעדת שמץ מהחורבן שמדינת ישראל המיטה על עזה עלולה רחמנא לצלן לזכות באיזו תחרות שולית בויקימדיה?

אותי מטרידה הרבה יותר שלוות הנפש (שלא לומר שביעות הרצון) שרבים כל כך מאזרחי מדינת ישראל מפגינים נוכח הזוועות שמדינתם חוללה ומחוללת. קיפודנחש 17:22, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

ישראל נלחמת נגד הנאצים בדיוק כפי שבעלות הברית נלחמו נגד הנאצים, ולזכותנו אפשר לומר שכמעט כל המבנים שנהרסו שימשו גם כתשתיות טרור, כך שגם על פי החוק הבין-לאומי הם מטרה לגיטימית להריסה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:16, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

כפי שכתבתי, שלוות הנפש/שביעות הרצון שמתבטאת בתגובתו של אביר המתמטיקה ומשותפת לרבים מאזרחי ישראל מטרידה אותי הרבה יותר מהשתתפות של תמונה אקראית שמתעדת טפח קטן מהחורבן באיזו תחרות של קרן ויקימדיה. קיפודנחש 19:20, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני לא סיימתי להתאבל על זוועות שבעה באוקטובר, שהתקבלו בצהלה מצד אלו שהעלו את אותה תמונה לוויקישיתוף. בעוד הם טבחו חפים מפשע, ישראל התמקדה בפעילי טרור, והסיבה להרס הרב היא שכמעט כל המבנים ברצועה היו נגועים בתשתיות טרור ושימשו כמגן אנושי למחבלים ימ"ש. חיי אדם עדיפים על "חיי" מבנים ובוודאי על "חיי" מבני טרור. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:13, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אולי כדאי שאעצור כאן. אני נזכר שוב בזוועות שביצעו הפלסטינים בשבעה באוקטובר, כולל חטיפת קרובת משפחה רחוקה שלי, ובכל הרשע שלהם שזכה לתמיכה רחבה בקרב כל הפלסטינים ותומכיהם בעולם; הכאב והזעם מציפים אותי ולכן אעצור פה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:29, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

האמירה שלך שזוועות שבעה באוקטובר "התקבלו בצהלה" על ידי אלו שהעלו את התמונה מבוססת על מה בדיוק? אתה יודע מי העלה את התמונה וידוע לך שהם שמחו? משום מה, קצת קשה לי להאמין.

לגבי חורבן עזה - לא מדובר רק על מבנים, למרות שזה מה שרואים בתמונה המסוימת הזו. אם באמת חיי אדם חשובים לך, קשה להבין את שוויון הנפש בו אתה מקבל את ההרג של רבבות בני אדם ברצועה (ופציעת של רבבות נוספים, לצד הענקת מעמד "חסרי בית" למאות אלפים), אלא אם כן עבורך הם לא נחשבים בני אדם. אמרתי כבר יותר ממה שרציתי בדיון הזה, ואשתדל לא להגיב כאן יותר. קיפודנחש 20:25, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

@קיפודנחש השאלה היא פשוטה, את חושבת שהתמונה הבאה יפה בצורה כלשהי? אייל • שיחה 20:29, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

(למרות הבטחתי, כיוון שנשאלתי שאלה ישירה אענה)

לשאלתך: לא, לדעתי התמונה הזו מסמלת זוועה. יש עוד תמונות שמסמלות זוועות והיו לאיקוניות, רובן ממלחמות (ציורים של גויה, התמונה המפורסמת של קאפה ממלחמת האזרחים בספרד, תמונות איקוניות ממלחמת העולם השנייה ומהשואה, תמונות מוויאטנם וקמבודיה וכנראה גם מ"חרבות ברזל", גם אם לא בטוח שדווקא זו אחת מהן), אבל נראה שרבים בישראל חושבים שזו תמונה מקסימה.

לגבי השתתפותה בתחרות - יופי אינו הקריטריון היחיד לבחירת "תמונת השנה", למרות שהוא קריטריון חשוב. קיפודנחש 20:45, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

הבהרה, הבעיה שלי היא שההצבעה היא פוליטית לא שהתמונה אינה יפה (לדעתי היא לא יפה יותר מתמונות אחרות שם, אבל זה כבר קשור לטעם אישי) או חשובה.

בלי קשר למה שנכתב עד עכשיו, קצת מוזר שתמונה שצולמה והועלתה לוויקישיתוף ב-2023 תהיה תמונת השנה של 2025. אבל זה כבר קשור לקריטריונים של התחרות. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 21:06, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

נכון, יונה, גם לי זה מוזר. אבל גם תמונה מלפני 50~ שנה נמצאת בתחרות. היא לפחות הועלתה ב-2025. מעניין מה חוקי התחרות. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 17:22, 23 באפריל 2026 (IDT)תגובה

יש שם גם תמונה בת יותר משמונים, ועוד אחת בת יותר ממאה. רבות מהתמונות בתחרות הועלו לשיתוף ב-2023 או לפני כן. קיפודנחש 19:37, 23 באפריל 2026 (IDT)תגובה

התמונה כשלעצמה מסמלת חורבן. אין בה זוועה. לשם השוואה לתמונות אחרות שם: יש עוד שתי תמונות אחרות שקשורות למלחמה: שמחת משפחתו של חייל שחוזר, ולעומת זאת את הזעזוע של חייל אחר מלחימה. יש תמונה של קטקומבה מלאה גולגלות. האם זה אוטומטית נחשב לזוועה? יש תמונה של נחש. האם זה אוטומטית מפחיד? התמונה נחשבת בעיניך לזוועה (ואני מאמין לך) כי אתה מקשר אותה למשהו שמזעזע אותך. תמונת הקטקומבות לא גורמת לי לרגשות דמים כי מדובר על מי שמתו מזמן. Tzafrir • שיחה 14:34, 26 באפריל 2026 (IDT)תגובה

תמונה שמתארת "בניין שנחרב על ידי צה"ל" היא אמיתית. הבניין אכן נחרב על ידי צה"ל. אבל היא גם פוליטית ושקרית, כי אינה מספרת למה צה"ל הרס אותו. היא משדרת תוקפנות נטו, וזהו בדיוק כוחה של תעמולה. לכן היו מי שאמרו שחצי אמת גרועה משקר. קיפודנחש לא מבין אנו לא נחרדים ממנה. אבל לדעתי הסיבה היא ברורה. אנחנו לא בחרנו לפלוש לעזה. עזה פלשה אלינו. ביצע טבח רצחני ואיום. פשעים שקשה לי אפילו לכתוב. ובדרכם חזרה חטפו את אנשינו. נשים, תינוקות תמימים וזקנים ניצולים שואה. ובכך עזה כפתה עלינו לפלוש בתגובה. שלוות נפש זה הדבר האחרון שהיה לעם ישראל במלחמה הזו. כל תגובותינו הן לא רק טראומה, אלא כורח אמיתי להגן על עצמנו. אין לנו שום עניין בחורבנה של עזה. הדבר היחיד שאנחנו רוצים הוא שעזה תניח לנו לנפשנו. כל הפשעים האלה שאתה מייחס לישראל, הרעבה, סגרים, הפצצות, כל אלה לא היו קורים לולא הרצון העז שיש ברצועת עזה לרצוח אותנו. אילו פשוט היו מניחים לנו לנפשנו. בר 👻 שיחה 18:13, 23 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מה שמעניין זה שהתמונה לא משתמשת בהרבה אמצעים. היא לא משתמשת באמצעי הבדוק להבעת רגשות: אנשים (יש שם שמונה נהדרת של אנשים מביעים שמחה, בלי כמעט כלום ברקע). אין, להבנתי, יותר מדי העמדה אומנותית (חוץ מהתמקדות: רואים בניינים אחרים ברקע). לשם השוואה: תמונות מתערוכת עדות מקומית לשנת 2024. ומכיוון שאני בטוח שגם שם יש צלמים מוכשרים, ברור לי שגם שם מפיקים תמונות מוצלחות יותר. אולי מדובר על בחירה מכוונת, אבל לי זה צורם. כי יש הרבה תמונות מוצלחות לבחירה השנה. Tzafrir • שיחה 18:46, 23 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בר: (לא קשור ישירות לתמונה, אבל כאן כיכר העיר...)

לית מאן דפליג ש"הם התחילו", וזוועות ה-7 באוקטובר עדיין מהדהדות ואין כל כוונה להקטין אותן או להבליע אותן, אבל מתגובתך משתמע כאילו אין לישראל כל שיקול דעת בתגובתה לזוועות הללו. לישראל בהחלט היה שיקול דעת, והתגובה שננקטה לא הייתה היחידה האפשרית. לדעת רבים מאד תגובה זו הייתה גרועה, ונכשלה הן במבחן התוצאה והן במבחן המוסרי. התמונה משקפת פינה קטנה וזווית מסוימת על אותה תגובה. קיפודנחש 19:45, 23 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אז זהו, שבחו"ל יש דפליג ש"הם התחילו" ורווחת הכחשת טבח שבעה באוקטובר, בין השאר באמצעות התמונה הזו שמתעלמת לחלוטין מהטבח שהתרחש מספר ימים לפני. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:53, 26 באפריל 2026 (IDT)תגובה

לתמונה הזו יש נתונים: היא צולמה במקום ידוע, בתאריך ידוע. כלומר: זה בניין בעיר עזה שבעשירי לאוקטובר כבר היה הרוס. הסיפור הפלסטיני הוא שבעקבות תחילת הלחימה הגיע גל הפצצות עם יד די קלה על ההדק. התמונה הזו הולכת להתפרסם בסבירות רבה. אם לדעתך התיאור שלה מטעה, אתה מוזמן לספק תיאור חליפי: לדוגמה: לפנות ליחידת דובר צה״ל שתברר למה בדיוק הוחרב הבניין הזה. בהצלחה. Tzafrir • שיחה 14:42, 26 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מישהו יודע מה קורה עם הענף החשוב הזה של מיזמי ויקימדיה? ~2026-16327-56 • שיחה 19:20, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני יודע שמשתמש:WikiJunkie היה הרוח החיה שם, אבל קרוב לשנה שהוא לא פעיל שם, וגם כאן הוא כבר שנה לא פעיל ולא ענה לאימיילים. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:13, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

לא לגמרי ברור אם השאלה מתייחסת למיזם ויקימסע באופן כללי או לויקימסע בעברית (אבהיר גם שאין לי מושג "מה קורה שם" לא במיזם הכללי ולא זה שבעברית).

אם האלמונימית צודקת בשאלתה ואכן זה "ענף חשוב", אפשר לפחות לקוות שהמיזם הכללי בקו הבריאות. קיפודנחש 17:43, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בניגוד לוויקיפדיה העברית, בוויקימסע העברי אין בירוקרטים ומפעילי מערכת מתמנים על פי החלטת הדיילים— כך כתוב שם. מי הם מפעילי המערכת בוויקימסע? ―~2026-16327-56 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

voy:מיוחד:רשימת משתמשים. בחרי "מפעילי מערכת" ולחצי על "הצגה". קיפודנחש 20:31, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מפעילי מערכת מתמנים על ידי הדיילים - אין הכוונה שהדיילים מחליטים את מי למנות, אלא רק מעניקים את ההרשאה בפועל, לאחר הצבעת הקהילה. נריה - 💬 - 20:32, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

תודה. פניתי למפעיל היחידי שמצאתי. נקווה לישועות ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

רוב התחזוקה והשיפור לא דורשים מפעילים. אם ברצונך לשמר ולשפר את האתר, צריך להשקיע בזה עבודה לאורך זמן, וכדאי גם לראות איך מגייסים אחרים. מומלץ ליצור משתמש (אין צורך לחשוף את הזהות האמיתית, אין לי מושג עד היום מיהו ויקיג’אנקי). בכל מקרה, המקום לתיאום הוא דף הדיונים של ויקימסע העברי. בהצלחה! Tzafrir • שיחה 10:12, 23 באפריל 2026 (IDT)תגובה

החברה להגנת הטבע יצאה בעצומה להצלת ערכי טבע מוגנים חלקם מאד נדירים בפארק האגמים, נשר. זה מה שנכתב כששלחו את העצומה בווטסאפ. עזרו לנו להציל את אגמי נשר!
במרחק כמה דקות נסיעה מנשר וחיפה שוכנים שני מאגרי מים בעלי עושר טבע אדיר. במקום נמצאים מאות מיני ציפורים, צמחים ודו חיים, חלקם בסכנת הכחדה ארצית ועולמית, ומדובר באחד מאתרי הטבע העשירים באזור.
לאחרונה עיריית נשר החלה בפיתוח האתר לפארק שעל הנייר אמור להנגיש את הטבע השופע במקום לציבור, אך בפועל בתכנון הפרוייקט יש התעלמות מערכי טבע רבים ורמיסה שלהם.
במצבו הנוכחי הפרוייקט יוביל להיעלמותם של רבים מהמינים היחודיים במקום, כולל כל אלו שבסכנת הכחדה.
אם חשוב לכם להציל את האתר הזה שאין כמותו באזור חתמו על העצומה והפיצו את ההודעה!
כל אדם שמצטרף מגדיל את הסיכויים שלנו ושל הטבע להצליח!
לחתימה על העצומה: ראן קישור מצילים את אגמי נשר!

פורסמה גם כתבה בנושא במקומון כלבו ראו החברה להגנת הטבע נגד פארק האגמים בנשר מה-25 במרץ 2026

אשמח מאד אם תחתמו ותפיצו הלאה. תודה חנה Hanay • שיחה • דרך ארץ קדמה לתורה - 🌷 14:04, 23 באפריל 2026 (IDT)תגובה

חברים וחברות,

לקראת תחרות הצילום הקרובה של ויקימדיה ישראל (החי והצומח של ארץ ישראל), אנחנו מחפשים עורכים ועורכות בעלי מומחיות בתחום לצורך הצטרפות לצוות השיפוט. כמי שמכירים את העבודה בוויקישיתוף ובמרחב הערכים, אתם יודעים כמה הדיוק המדעי קריטי.

אנו מחפשים מישהו/י שיוכלו לעזור בשיפוט המקצועי:

סיווג וזיהוי: וידוא זיהוי נכון של המינים ותתי המין (צמחים ובעלי חיים).

דירוג איכות: בחירת התמונות המצטיינות מבחינה תיעודית ואנציקלופדית.

זה התחום שלכם/ן? מכירים/ות עורך/ת שמתאימים למשימה? הפנייה מיועדת לנשים ולגברים כאחד. אם אתם בעלי ידע בבוטניקה או בזואולוגיה של ארץ ישראל ורוצים לקחת חלק בבחירת התמונות המובילות של השנה – אנא פנו אליי (במייל או בדף השיחה).

תודה על שיתוף הפעולה! Noam-WMIL • שיחה 11:00, 26 באפריל 2026 (IDT)תגובה