ויקיפדיה – ויקיפדיה

ויקיפדיה – ויקיפדיה
לדלג לתוכן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק במיזם של אנציקלופדיית אינטרנט רב-לשונית. אם התכוונתם למיזם הספציפי של ויקיפדיה בשפה ה
עברית
, ראו
ויקיפדיה העברית
. למשמעויות אחרות ראו
ויקיפדיה (פירושונים)
וִיקִיפֶּדְיָה
Wikipedia
סוג
אנציקלופדיית
אינטרנט
סלוגן
L'enciclopèdia de contingut lliure que tothom pot millorar
תקופת הפעילות
15 בינואר
2001
(אנגלית)
(לפני 25 שנים,
3 חודשים
ו־9 ימים)
– הווה
מייסדים
ג'ימי ויילס
לארי סנגר
בעלות
קרן ויקימדיה
עריכה
קהילת ויקיפדיה
הרשמה
לא חובה
שפות תכנות
PHP
Wikipedia.org
וִיקִיפֶּדְיָה
(ב
אנגלית
Wikipedia
) היא
אנציקלופדיה מקוונת
רב-לשונית
, המבוססת על
תוכן חופשי
ומשתמשת ב
טכנולוגיית
ויקי
. ויקיפדיה היא ה
אנציקלופדיה
הכללית הגדולה וה
פופולרית
ביותר ב
אינטרנט
מאחורי
האתר
עומדת
קרן ויקימדיה
מוסד ללא כוונת רווח
שמרכזו ב
ארצות הברית
. הקרן נותנת את שירותי המעטפת לקיום האתר, כגון תחזוקת
שרתים
, אך היא אינה מתערבת בניהול האתר, ומאפשרת
לקהילת הוויקיפדים
לקבל החלטות עצמאיות בנושאי התוכן.
מוטו
האתר הוא "ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית", כאשר "חופשי" פירושו חופשי לעיון ללא כל מגבלה, חופשי לעריכה וחופשי להעתקה ולהפצה. תוכן האתר מוגש תחת הרישיון החופשי
CC-BY-SA
ויקיפדיה הושקה ב-
15 בינואר
2001
מיזם
מיקור המונים
על ידי
ג'ימי ויילס
לארי סנגר
. סנגר בחר את שם האתר אשר הוא שילוב של המילה "ויקי" (אשר פירושה בהוואית "מהיר") ו"אנציקלופדיה". בתחילת הדרך הייתה קיימת רק
אנציקלופדיה בשפה האנגלית
, אך לאורך השנים פותחו מהדורות בשפות רבות אחרות לוויקיפדיה. הוויקיפדיה האנגלית היא המהדורה הגדולה ביותר מבין כל 301 המהדורות של ויקיפדיה. נכון לדצמבר
2024
, יש בוויקיפדיה למעלה מ-64
מיליון
ערכים, אם מסכמים את הערכים בכל השפות שבהן היא כתובה.
למעלה מ-6.9 מיליון ערכים כתובים בוויקיפדיה האנגלית, ואלה מהווים כ-11.1% ממספר הערכים הכללי
מספר פעולות העריכה שנעשו בכל הדפים והערכים יחדיו עולה על 3.6 מיליארד. באתר רשומים למעלה מ-117 מיליון משתמשים ויש בו למעלה מ-2.8 מיליון תמונות.
לאורך השנים הופנתה ביקורת כלפי ויקיפדיה, המתייחסת בעיקר לשתי טענות מרכזיות – הטענה הראשונה נוגעת לעובדה שהאנציקלופדיה ניתנת לעריכה על ידי כל אדם, ורבים טוענים שבשל כך ויקיפדיה מתקשה להיות
אנציקלופדיה
אמינה
וכי הדבר מפחית את חשיבותה כמקור שעליו אפשר להסתמך ולהפנות. הטענה השנייה היא כי ויקיפדיה עשויה להיות מושפעת מ
הטיה מערכתית
, ועלולה להיות כפופה למניפולציה ול
ספינים
בנושאים שנויים במחלוקת. יש הטוענים כי הדינמיקה בין עורכי האתר איננה תמיד מוצלחת, ומערערת על המטרות של ה
אתר
כמוקד מידע חופשי, אמין, מאוזן ואובייקטיבי, המשוחרר, ככל האפשר, מהטיות אידאולוגיות מסוגים שונים.
אטימולוגיה
שמה של ויקיפדיה הוא
הלחם
של המילה ה
הוואית
ויקי (wiki – מהיר) ושל המילה ה
יוונית
פדיה (παιδεία –
חינוך
או
הדרכה
), הלקוחה מההלחם היווני "
אנציקלופדיה
". ויקי היא שיטה שפותחה על ידי
וורד קנינגהם
לבנייה מהירה יחסית של
מאגרי מידע
ואתרי אינטרנט, והוויקיפדיות הן רק חלק מכלל האתרים העושים שימוש בשיטה זו. באתרי ויקי התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, בשיטת
מיקור המונים
. אתרים רבים פרט לוויקיפדיה הבנויים בשיטה זו כוללים את המילה "ויקי" בשמם (כמו אתר הוויקי הראשון – "
Ward's Wiki
").
אבות רוחניים
הרעיון לאסוף את כל הידע שבעולם, כך שיהיה בהישג יד ותחת קורת גג אחת, היה ב
עת העתיקה
אחד מהרעיונות המנחים של
הספרייה של אלכסנדריה
ספריית פרגמון
קיסר
סיני
שנגזו השגיח על חיבורה של
אנציקלופדיית יונגל
, אחת מהגדולות בהיסטוריה, שהושלמה ב-
1408
והכילה מעל 11,000 כרכים כתובים ב
כתב-יד
, שמהם שרדו עד ימינו רק כ-400.
אסופת הידע המוסלמית הקדומה
ימי הביניים
כללה עבודות מקיפות רבות ופיתוח רב של מה שכיום נקרא
שיטה מדעית
שיטה היסטורית
ציטוט
. ראויים לציון אנציקלופדיית המדע של
אבו בכר אלראזי
, ה
מועתזילי
, תפוקתו מאריכת החיים של 270 ספרים של
אל-קינדי
, והאנציקלופדיה הרפואית של
אבן סינא
, שהייתה מקור תקני במשך מאות שנים. כמו כן ראוי להזכיר את עבודות ההיסטוריה האוניברסלית או ה
סוציולוגיה
של ה
אשורים
אל-טברי
אל מסודי
אל-את'יר
אבן חלדון
, שה
מוקדימה
שלו מכילה השגות ביחס לאמינות תעודות כתובות שנשארות ישימות לגמרי גם בימינו. לאנשים הללו הייתה השפעה עצומה על שיטות
מחקר
ועריכה, שנובעת בין השאר הודות לנוהג ה
אסלאמי
של
איסנד
, שהדגיש את הנאמנות למקור רשום, בדיקת מקורות וחקירה
ספקנית
עם זאת, עבודות אלו היו זמינות בקושי למי שאינו מומחה: הן היו יקרות וכתובות עבור אלו המרחיבים ידע ולאו דווקא המשתמשים בו, חוץ מאשר בתחומי ה
רפואה
. ראשיתו של הרעיון המודרני, של אנציקלופדיה מודפסת למטרה כללית בתפוצה רחבה, החל קצת לפני
דני דידרו
ואסכולת ה
אנציקלופדיסטים
של
המאה ה-18
– יוזמי כתיבת
האנציקלופדיה הגדולה
. ספריות של
אוניברסיטאות
גדולות יכולות להיחשב כ
מוזיאונים
של מיזמים אנציקלופדיים אדירים בארצות שונות. לדוגמה, "
אנציקלופדיה בריטניקה
" האנגלית, "
אנסיקלופדיה אספאסה
" הספרדית, "
מילון השיחה של מאייר
אנ'
" ו"
אנציקלופדיית ברוקהאוס
" הגרמניים.
את הרעיון להשתמש במיכון, מעבר ל
דפוס
, על מנת ליצור אנציקלופדיה שימושית יותר, ניתן למצוא כבר בסיפור קצר מאת
ה' ג' וולס
, "מוח עולמי" (
1937
) ובמאמר "As We May Think" (פורסם ב-
1945
) מאת
ונבר בוש
, שם מופיע חזון עתידי של
היפרטקסט
מבוסס
מיקרופילם
, "ממקס". אבן דרך חשובה נוספת הוא "מיזם זאנאדו" של
טד נלסון
1960
). גם מדריך הכיס האלקטרוני הבדיוני "
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה
", מתוך תסכיתי הרדיו של
דאגלס אדמס
(1978), הקדים את רעיון מאגר המידע המקוון הזמין לכול.
עם התפתחות האינטרנט, אנשים רבים ניסו לפתח מיזמים של
אנציקלופדיה מקוונת
. חלוץ
התוכנה החופשית
ריצ'רד סטולמן
ביטא את התועלת של "אנציקלופדיה ומקור
למידה
חופשי עולמי" ב-
1999
. הוא תיאר את ייסוד ויקיפדיה כ"חדשות מרגשות", ו
המוסד לתוכנה חופשית
שלו מעודד אנשים "לבקר ולתרום לאתר".
היסטוריה
ערך מורחב –
ההיסטוריה של ויקיפדיה
נופדיה
מייסדי ויקיפדיה
ג'ימי ויילס
לארי סנגר
לפני הקמתה של ויקיפדיה היו מספר מיזמים בהם נעשו ניסיונות ליצירת אנציקלופדיות מקוונות אך אף אחת מהן לא זכתה להצלחה. ויקיפדיה החלה כמיזם משלים עבור האתר
נופדיה
, אתר אנציקלופדיה מקוון חופשי באנגלית שאת הערכים בו כתבו מומחים כאשר התוכן פותח בתהליך
ביקורת עמיתים
קפדני וממושך. נופדיה נוסדה ב-9 במרץ
2000
, תחת הבעלות של חברת הפרסום
בומיס
. בעלי החברה היו המנכ"ל ג'ימי ויילס והעורך הראשי של נופדיה
לארי סנגר
(אשר בהמשך הפך לעורך הראשי הראשון של ויקיפדיה). במשך חודשים אחדים, דנו סנגר וויילס בדרכים שונות להוסיף ל"נופדיה" מיזם משלים, פתוח יותר. ב-
2 בינואר
2001 שוחח סנגר עם בן קוביץ,
מהנדס מחשבים
איש אשכולות
, ב
סן דייגו
שב
קליפורניה
. קוביץ היה בזמנו משתתף קבוע באתר
תבניות העיצוב
של וורד קנינגהם, ממציא הוויקי. כאשר קוביץ הסביר לסנגר את מושג הוויקי הבסיסי בארוחת ערב, סנגר ראה מיד שוויקי עשוי להיות פורמט מצוין שבאמצעותו ניתן ליצור בשיתוף פעולה טיוטות לנופדיה.
ב-
10 בינואר
2001 הציע סנגר לראשונה ברשימת הדיוור של נופדיה ליצור אתר ויקי שישמש ליצירת טיוטות עבור נופדיה. למיזם החדש ניתן השם "ויקיפדיה".
השקת ויקיפדיה וצמיחתה
שמות התחום
wikipedia.com ו-wikipedia.org נרשמו ב-
12 בינואר
2001 וב-
13 בינואר
2001. ויקיפדיה הושקה ב-
15 בינואר
2001 כמהדורה בודדת בשפה האנגלית בשם התחום www.wikipedia.com והדבר הוכרז בעקבות כן על ידי סנגר ברשימת הדיוור של נופדיה. המדיניות של ויקיפדיה בדבר שמירה על נקודת מבט נייטרלית נקבעה עוד בחודשים הראשונים להשקתה של ויקיפדיה. מלבד כלל זה היו מעט מאוד כללים בראשית הדרך. ויקיפדיה פעלה באופן עצמאי מנופדיה. במקור היו לחברת "בומיס" כוונות להפוך את ויקיפדיה לעסק רווחי.
בתחילת הדרך עיקר התורמים בוויקיפדיה הגיעו מנופדיה, מ-
Slashdot
, וממנועי חיפוש. המיזם הכיל 1,000 ערכים בסביבות
12 בפברואר
ו-10,000 ערכים בסביבות
7 בספטמבר
. בשנה הראשונה לקיומו נוצרו מעל 20,000 ערכים חדשים לאנציקלופדיה – קצב של כ-1,500 ערכים לחודש. ב-
30 באוגוסט
2002
הגיע המספר ל-40,000 ערכים. קצב הצמיחה גבר ביציבות מאז תחילת המיזם, מלבד כמה האטות שנגרמו מ
תוכנה
שיוסברו להלן.
בהמשך נוצרו גם מהדורות של ויקיפדיה בשפות נוספות כאשר עד 2004 נוצרו בסך הכל 161 מהדורות שונות לוויקיפדיה. נופדיה המשיכה לפעול עד 2003 כאשר הוחלט לסגור אותה והערכים המעטים שפותחו בה שולבו בוויקיפדיה. ויקיפדיה האנגלית חצתה את הרף של שני מיליון ערכים ב-9 בספטמבר 2007, מה שהפך אותה לאנציקלופדיה הגדולה ביותר שנוצרה אי פעם.
בעקבות חששות על כך שוויקיפדיה תהפוך לאתר מסחרי ועל כך שלא תהיה להם שליטה באתר, החליטה קהילת עורכי הוויקיפדיה הספרדית על יצירת "
פיצול
" לאתר בפברואר 2002 – ובעקבות כן הושק האתר אנציקלופדיית ליברה (Enciclopedia Libre). מהלכים אלה הובילו לכך שוויילס הצהיר שוויקיפדיה לא תציג לעולם פרסומות, ולכך ששם המתחם של האתר שונה מ-wikipedia.com ל-wikipedia.org.
איך ויקיפדיה תורמת לידע החופשי
אף על פי שוויקיפדיה האנגלית הגיעה ל-3 מיליון ערכים באוגוסט 2009, הצמיחה של ויקיפדיה האנגלית, במונחים של יצירת ערכים חדשים ועורכים פעילים, הגיעה לשיא בתחילת 2007. בעוד שבמהלך 2006 נוצרו מדי יום בוויקיפדיה האנגלית בסביבות 1,800 ערכים חדשים, ב-2013 הממוצע היה בערך 800 ערכים חדשים ביום. צוות מחקר במרכז המחקר של פאלו אלטו ייחס את ההאטה הזו לכך שעם השנים הפך האתר בהדרגה ליותר ייחודי. אחרים סבורים שהצמיחה צפויה תמיד לדעוך בשלב מסוים לאחר שמרבית הנושאים העיקריים זכו לערכים.
מאמר שפורסם ב-Technology Review של
MIT
ב-2013 תחת הכותרת "The Decline of Wikipedia" ציין שמאז 2007 ויקיפדיה האנגלית איבדה שליש מהעורכים הפעילים.
ויקיפדיה האנגלית היא המהדורה הגדולה ביותר של ויקיפדיה, כאשר יש בה
7,172,444
ערכים ו-
276,294
משתמשים פעילים.
התפתחות הלוגו
השקת האתר – סוף 2001
סוף 2001 – 12 באוקטובר 2003
13 באוקטובר 2003 – 13 במאי 2010
החל מ-13 במאי 2010
כתיבת הערכים
ויקיפדיה נכתבת ומשופרת מִדֵּי יום בידי
רבבות
מתנדבים
, ומסתמכת על רעיון
חוכמת ההמונים
. המתנדבים כותבים את הערכים, יוצרים את ה
גרפיקה
המעטרת את האנציקלופדיה, וכן מסייעים ב
הגהה
ובניטור התוכן מפני
השחתות
. ויקיפדיה נכתבת ב-342
שפות
פעילות, ובהן גם
עברית
גרסאות ויקיפדיה בכל השפות מהוות המשך לתנועת ה
תוכנה החופשית
ולעיתים מתייחסים אליהן גם כחלק מתנועה הנקראת "
תרבות חופשית
".
בנוסף לערכים הנכתבים בהתנדבות, קיימים בוויקיפדיה כותבים הפועלים ממניעים אחרים:
כותבים המקבלים
שכר טרחה
ממי שהזמין את כתיבת הערך.
כותבי ערכים במסגרת לימודית. הערכים נכתבים כעבודה עליה הכותב מקבל
ציון
כתיבה במסגרת תפקיד, בדרך כלל כחלק ממערך
יחסי ציבור
בארגון.
פתיחות
ויקיפדיה - פלטפורמה רב שפתית המבוססת על קוד פתוח, נוסדה מתוך מטרה נעלה לאפשר לציבור הרחב להשתתף באופן פעיל ביצירת מידע נגיש וחופשי.
לכן בשונה מהאנציקלופדיות המסורתיות, ויקיפדיה מאפשרת לכל אחד ליצור ערכים חדשים, ולערוך כמעט כל ערך בוויקיפדיה, ללא צורך בהרשמה. השינויים שמבוצעים בערכים מפורסמים באופן מיידי. כתוצאה מכך כל ערך באתר יכול באופן תאורטי להכיל אי דיוקים שונים כגון טעויות, הטיות אידאולוגיות, טקסט שטותי, או טקסט לא ישים.
הגבלות
בשל הפופולריות ההולכת וגוברת של חלק ממהדורות ויקיפדיה, כולל המהדורה ה
אנגלית
, לאורך השנים בחרו קהילות ויקיפדיה מסוימות להתחיל להציב הגבלות שונות במקרים מסוימים. לדוגמה, בוויקיפדיה האנגלית ובעוד מספר מהדורות של ויקיפדיה רק משתמשים רשומים רשאים ליצור ערכים חדשים. בוויקיפדיה האנגלית ערכים מסוימים בנושאים שנויים במחלוקת או רגישים מוגנים כך שרק עורכים ותיקים יכולים לערוך אותם. בדרך כלל ערכים שמושחתים רבות בתקופות מסוימות הופכים להיות ערכים מוגנים. ערך שנוי במיוחד במחלוקת עשוי להינעל כך שרק מפעילי מערכת יוכלו לבצע בו שינויים.
מעקב אחר השינויים האחרונים
אף על פי שכל השינויים בוויקיפדיה אינם נבדקים באופן שיטתי, פלטפורמת הוויקי שבה פועלת ויקיפדיה מכילה כלים מסוימים המאפשרים לכל אחד לעבור על השינויים שביצעו עורכים אחרים באתר. באמצעות דף ה"גרסאות קודמות" של כל ערך ניתן לראות את כל הגרסאות הקודמות של הערך. ברוב הערכים כל אחד יכול לבטל שינויים של אחרים על ידי לחיצה על קישור בדף הגרסאות הקודמות של הערך. כל אחד יכול להציג את השינויים האחרונים בערכים, וכל אחד יכול לעקוב אחר "רשימת מעקב" של ערכים שמעניינים אותם על מנת שיוכלו לקבל ידיעה על כך שבוצעו שינויים בערכים שאחריהם אתם עוקבים.
השחתה ואמינות
נושא מתמיד בוויקיפדיה הוא השחתה ("ונדליזם"): עריכות פוגעות, הטעיות מכוונות או הוספת הבל בערכי האנציקלופדיה. כך קרה, למשל, כאשר
סטיבן קולבר
מנחה
תוכנית טלוויזיה
בארצות הברית, השחית עמוד בוויקיפדיה ב
שידור חי
, ודחק בצופים אחרים להשחית.
עם
תופעה
זו מתמודדים הוויקיפדים בעזרת בדיקת הערכים החשובים להם והשינויים האחרונים, וכך רובם המוחלט של הערכים המושחתים מוחזרים למצבם המקורי תוך שניות או דקות בודדות.
בעיה אחרת היא אמינות המידע, גם כזה שנראה שייך לנושא וכשר, וזו בעיה סבוכה יותר. כתב העת "
Nature
" בדק את הנושא ב-2005 והגיע למסקנה לפיה מספר הטעויות בוויקיפדיה (האנגלית) גדול בכ-30% מזה שב
בריטניקה
מחיקה והכללה
ערך מורחב –
ויקיפדיה:מחיקה והכללה
סוגיה המרכזת תשומת לב בוויקיפדיה היא שאלת גבולותיה של האנציקלופדיה, כלומר מהם הערכים שצריכים להיכלל באנציקלופדיה. בדרך כלל אין ספק אלו ערכים ראויים להיכלל בוויקיפדיה ואלו אינם ראויים להיכלל, אך הגבול בין שתי קטגוריות אלה אינו חד, ומקרי הגבול מצריכים עיון.
בוויקיפדיה ניכרות שתי עמדות בולטות בסוגיה זו, מחיקה והכללה, אשר כל אחת מייצגת גישה שונה לייעוד האנציקלופדיה. העמדה המחקנית – שנציגיה מכונים
מחקנים
– תומכת בגישה של כתיבה בררנית ומחיקת ערכים שאינם בעלי חשיבות או כתובים בתקנים נמוכים. על פי עמדה זו, ויקיפדיה עוסקת בערכים בעלי חשיבות ואינה כוללת ערכים שנכתבו למטרות
יחסי ציבור
, מידע
טריוויה
או מעשיות, חסרי עניין כללי, חסרי מקורות מידע אמינים או קצרים מדי. העמדה המכלילנית – שנציגיה מכונים
מכלילנים
– תומכת בגישה של כתיבה רחבה הרואה ערכים כבלתי מזיקים וכניתנים לשיפור עתידי. על פי עמדה זו ויקיפדיה עוסקת בכל נושא וסבורה שלא ניתן לומר איזה ידע הוא שימושי או בעל ערך. על פי עמדה זו, ערך יכול להיות בתחילה בעל חשיבות נמוכה אולם בהמשך היא יכולה לעלות. הנחותיה הם שבוויקיפדיה אין מגבלה של מקום (בשונה מהאנציקלופדיות הכתובות) ושמחיקת עבודות של אחרים היא מעשה חסר רגישות שעלול לפגוע בהנעה של משתמשים חדשים להמשיך לתרום. כמו כן,
בלוגים
ואתרי אינטרנט הם מקורות ראויים. העמדה הרשמית של ויקיפדיה העברית בנושא מפורטת בדף "
ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה
". לפיה, אין גבול מעשי למספר הנושאים שניתן לכתוב עליהם, אולם מבחינה בין מה שניתן לכתוב עליו למה שצריך להיכתב. עמדה זו מגדירה עקרונות שניתנים לפירושים שונים על ידי קהילת העורכים.
לאור החשיבות הגוברת של ויקיפדיה עצמה, ל
מחיקת ערכים
באנציקלופדיה המקוונת יש משמעות. פעולות אלה זוכות לסיקור ב
כלי תקשורת
שונים וכן, משמשות נושא למחקר אקדמי אודות הערכים הנמחקים, או המועמדים למחיקה, מלבד מחקרים על עורכי ויקיפדיה והסביבה בה הם חיים.
10
11
מדיניות המיזם
התורמים למיזמי ויקיפדיה עוקבים אחר מספר
קווי מדיניות בסיסיים
ואוכפים אותם.
מאחר שיש מגוון עצום של משתתפים בעלי
אידאולוגיות
שונות, ומכל העולם, ויקיפדיה מחויבת ל
יצירת ערכים נייטרלית
ככל האפשר. היעד אינו לכתוב ערכים מנקודת מבט
אובייקטיבית
– זוהי אי-הבנה נפוצה של המדיניות – אלא להציג באופן הוגן את כל ההשקפות בנושא, וליחסן לדוגלים בהן.
ידע חופשי והקפדה על
זכויות יוצרים
– המידע הנתרם לוויקיפדיה צריך להיות זמין לשימוש חופשי כך שכל אחד יוכל לעשות בו שימוש כרצונו ומאידך, המשתמשים במידע נדרשים לכבד את התורמים למיזם באמצעות אזכור המקור. באופן דומה, מאחר שהתוכן בוויקיפדיה אמור להיות זמין לשימוש חופשי, ויקיפדיה יכולה לעשות שימוש רק בתוכן כזה ונמנעת משימוש בחומר המוגן ב
זכויות יוצרים
(ועל כן תרומת תמונות או טקסט מוגן דורשת אישור מפורש, משום שהמשמעות של כך היא ויתור מסוים על זכויות היוצרים).
ישנן מספר מוסכמות ל
מתן שמות לערך
; לדוגמה, כאשר מספר שמות קיימים, נוהגים להשתמש בנפוץ מביניהם.
משתתפים רשומים בוויקיפדיה (המכונים "ויקיפדים") משתמשים ב"
דפי שיחה
" לדיון בשינויים בטקסט, ולא דנים בשינויים במרחב הטקסט עצמו. עניינים הנוגעים למספר רב של ערכים יכולים לדרוש טיפול רחב יותר ב
מזנון
או ב"מטה-ויקיפדיה" או ברשימות הדיוור.
ישנם מספר סוגי ערכים אשר מומלץ שלא לכותבם, מפני שאינם מהווים ערכים אנציקלופדיים, במובן המדויק. למשל, ערכים בוויקיפדיה אינם הגדרות מילוניות, והוספה מלאה של קטעי מקור, כגון תוכן
חוקים
נאומים
, אינה מתקבלת בעין יפה.
מדיניות הקהילות
הכללים הבסיסיים משותפים לכלל הוויקיפדיות. בנוסף קיימים גם
כללים, עקרונות, הנחיות ומנהגים
רבים שהוצעו ושהתקבלו בכל מיזם בנפרד, לאחר שכל קהילת העורכים בחרה מהם הכללים שצריכים להתקבל כמדיניות הרשמית של אותה המהדורה. כך למשל, בוויקיפדיה הפולנית והערבית כל אחד יכול לערוך אך הגרסה המפורסמת היא רק הגרסה האחרונה שאושרה לפרסום, וכל מיזם יכול להחליט בעצמו אם להשתמש בכלי טכני חדש או לא.
ניהול
מפעילי מערכת
האנרכיה הראשונית של ויקיפדיה שילבה אלמנטים דמוקרטיים והיררכיים לאורך זמן. הרעיון הכללי לפיו הערכים אינם בבעלות יוצריהם או אף אחד אחר, וכי כל אחד רשאי לערוך ולהרחיב כל נושא היה חדשני ופורץ דרך כאשר ויקיפדיה הייתה בתחילת דרכה.
עורכים ותיקים
שהוכיחו לאורך זמן שקהילת העורכים יכולה לסמוך עליהם עשויים לקבל הרשאות משתמש רגישות כגון מפעילי מערכת. הרשאה טכנית זו מאפשרת
למחוק דפים
להגן על ערכים
במקרים של
השחתות
או
מלחמות עריכה
, או
לחסום משתמשים מזיקים
כצעד הגנתי. דעתם של מפעילי המערכת לא גוברת בקבלת החלטות בוויקיפדיה, ועליהם להגביל את עצמם ל
שימוש זהיר ומדוד בהרשאותיהם
, במיוחד וביתר שאת במחלוקות שהם צד להן. פעולותיהם מוגבלות בעיקר לעריכת שינויים שהשפעתם על תוכן האתר רחבת היקף או בעלת פוטנציאל לנזק גדול, ולכן יכולות טכניות אלו אינן נגישות לכל.
ביורוקרטים
מעניקים למפעילי המערכת את ההרשאה לתקופה קצובה, רק כאשר
הקהילה מחליטה ברוב קולות
להעניק את ההרשאה לעורך מסוים. הקהילה אף רשאית לפתוח ב
הליך ביטול של הרשאה שניתנה
יישוב סכסוכים
בוויקיפדיה ישנם לעיתים קרובות מחלוקות לגבי תוכן, שכאשר הן מסלימות, עלולות להוביל למצב בו עורכים משחזרים זה את עריכותיו של זה פעמים רבות, מצב המכונה "
מלחמת עריכה
". עם הזמן התפתחו בוויקיפדיה
מנגנונים ליישוב מחלוקות
המסייעים במקרים מהסוג הזה. על מנת לחתור ל
קונצנזוס
במקרי מחלוקת, העורכים יכולים להעלות את הנושאים ב
דפי השיחה
של ערכים, או בדפי דיון רלוונטיים אחרים.
קהילת העורכים
ערך מורחב –
קהילת ויקיפדיה
ויקיפדיה הוא מיזם בינלאומי בו לוקחים חלק עורכים מכל רחבי העולם
ויקיפדיה נערכה ונערכת בידי אלפי מתנדבים, המכונים "ויקיפדים". אתר OxfordDictionaries.com הוסיף את המילה "Wikipedian" למילון ב
אוגוסט
2012
12
מספר העריכות ליום נמצא במגמת עלייה מתמדת. מחקרים על
קהילות
ויקיפדיות בשנותיו הראשונות של המיזם, מצביעים על עליה
מעריכית
קצב גידול
התורמים לה.
לוויקיפדיה אין
עורך ראשי
ממונה. שני האנשים אשר ייסדו את ויקיפדיה הם ג'ימי ויילס (נכון לשנת
2013
מנכ"ל "ויקיה") ולארי סנגר. במשך שלושת החודשים הראשונים, סנגר קיבל מ"בומיס" תשלום עבור עבודה על ויקיפדיה. נאמר שהיה לו תפקיד של בורר המקבל החלטות בוויכוחים החמים אשר התנהלו, אך לא מתוקף סמכות רשמית אלא מתוך דרישות מרבית המשתמשים. המימון למשרתו אזל ויחד עם העובדה שהוא לא הסכים עם ויילס על הכיוון העתידי של המיזם הובילו ל
התפטרותו
בפברואר 2002.
קיימים בוויקיפדיה מינויים המעניקים אפשרויות טכניות נרחבות יותר בהתאם למינוי. המינוי בעל האפשרויות הרבות ביותר הוא
ביורוקרט
. ההרשאה מעניקה אפשרויות טכניות מרובות (מינוי מפעילי מערכת ובוטים, ושינוי שמות משתמשים). לצידם פועלים "מפעילי מערכת" – מינוי המעניק אפשרויות טכניות רבות יותר מאשר משתמש רשום (בעיקר מחיקת ערכים וחסימת משתמשים מזיקים). מינויים אלה אינם קובעים מעמד או סמכות מבחינת התוכן. עקרונית, דעת משתמש רשום שוות ערך לדעת משתמש לא-רשום. המטרה העיקרית במינויים הללו היא לא יצירת
היררכיה
ניהולית או עריכתית, אלא טיפול בהשחתה ובמשתמשים מפירי סדר.
למשתמש חדש (שלא עברו ארבעה ימים מעת הרשמתו) יש סמכות לערוך כל ערך ולכתוב ערכים חדשים, ללא הבדל בינו ובין משתמש ותיק. עם זאת, הוחלט בוויקיפדיה העברית כי בהצבעה על מחיקת ערך או נושא שנוי במחלוקת רשאי להצביע רק משתמש שצבר ותק של חודש ומאה עריכות בתשעים הימים שלפני תחילת ה
הצבעה
כמעט כל הוויקיפדים הם
מתנדבים
. עם ההתפתחות של ויקיפדיה וצמיחת הנראות שלה, התפתחו קטגוריות אחרות של ויקיפדים, כגון
סטודנטים
עם משימות הקשורות לעריכת ויקיפדיה.
פער מגדרי
ערך מורחב –
הפער המגדרי בוויקיפדיה
ההתפלגות המגדרית של הכותבים בוויקיפדיה, לפי סקר ויקימדיה (2011): 90%
גברים
, 9%
נשים
, 1%
טרנסג'נדרים
או
טרנסקסואלים
13
המחקר בפער המגדרי בוויקיפדיה מצביע על פערים
מגדריים
בוויקיפדיה הן מבחינת
התפלגות
דמוגרפית
של
עורכי ויקיפדיה
והן מבחינת איכות התוכן, קיומו או חסרונו. שיעור הנשים שעורכות בוויקיפדיה, בקנה מידה עולמי, הוא בין 8.5%–16%. הספרות המחקרית מצביעה על כך ש
פער מגדרי
דמוגרפי זה מוביל להטיה מגדרית בתוכן שבאה לידי ביטוי בסיקור לקוי של נושאים שונים, בתיאור מוטה של המידע הקיים ובחוסר במגוון גישות הנוגעות להגדרה של ידע ולאופן יצירתו. הגורמים לפער המגדרי בוויקיפדיה עשויים להיות חיצוניים (פער טכנולוגי, פער תרבותי, העדפות שימוש, ביטחון עצמי וחוסר פנאי) או פנימיים (ממשק, תרבות קונפליקט, הטרדות, אמון הקהילה ואווירה תחרותית וביקורתית).
קרן ויקימדיה, המפעילה את ויקיפדיה, מודעת לפער המגדרי ולהשלכותיו והציבה בראש סדר עדיפויותיה את הצורך לצמצם אותו. ב-
2011
, ויקימדיה קבעה לה למטרה להגדיל את שיעור הנשים העורכות בוויקיפדיה בעולם לכ-25% אחוז עד 2015 אולם באוגוסט
2014
הודה מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, כי ויקימדיה נכשלה בכך וכי בכוונתה להכפיל את מאמציה לצמצום הפער. באפריל
2015
החליטה ויקימדיה להשקיע 250,000 דולר במיזם שנועד לצמצם את הפער המגדרי. במאמצים לצמצום הפער נכללים סדנאות עריכה לנשים, שיתופי פעולה עם מוסדות לימוד ותרבות, תחרויות כתיבה ייעודיות, כינון כנסים והרצאות והעלאת מודעות לנושא בקרב הציבור.
מהדורות בשפות נוספות
נכון לדצמבר 2024 ישנן 340 מהדורות בשפות שונות לוויקיפדיה. שש הוויקיפדיות הגדולות, לפי כמות הערכים הן:
ויקיפדיה האנגלית
ויקיפדיה בסבואנו
ויקיפדיה הגרמנית
ויקיפדיה הצרפתית
ויקיפדיה השוודית
, ו
ויקיפדיה ההולנדית
. הוויקיפדיה השנייה בגודלה והוויקיפדיה החמישית בגודלה כה גדולות משום שקהילות העורכים שלהם מסתייעות ב
בוט
Lsjbot
", אשר במהלך שנת 2013 בלבד יצר כמחצית מהערכים בוויקיפדיה השוודית, ואת רוב הערכים בוויקיפדיה בסבואנו וב
וויקיפדיה בשפת ואריי-ואריי
(שתי שפות אשר נמצאות בשימוש בפיליפינים).
בנוסף לשש מהדורות ויקיפדיה הגדולות ביותר, 13 הבאות בתור מבחינת כמות הערכים כוללות למעלה ממיליון ערכים כל אחת:
ויקיפדיה הרוסית
ויקיפדיה הספרדית
ויקיפדיה האיטלקית
ויקיפדיה הפולנית
ויקיפדיה בערבית מצרית
ויקיפדיה הסינית
ויקיפדיה היפנית
ויקיפדיה האוקראינית
ויקיפדיה הווייטנאמית
ויקיפדיה בשפת ואריי-ואריי
ויקיפדיה הערבית
ויקיפדיה הפורטוגזית
ויקיפדיה הפרסית
. 12 המהדורות הבאות בתור מכילות מעל ל־500,000 ערכים:
ויקיפדיה הקטלאנית
ויקיפדיה האינדונזית
ויקיפדיה הסרבית
ויקיפדיה הקוריאנית
ויקיפדיה הנורווגית
ויקיפדיה הטורקית
ויקיפדיה הצ'צ'נית
ויקיפדיה הפינית
ויקיפדיה הצ'כית
ויקיפדיה ההונגרית
ויקיפדיה הטטרית
ויקיפדיה הרומנית
. ל־42 המהדורות הבאות ישנם מעל ל־100,000 ערכים, ול־101 המהדורות הבאות לאחר מכן יש מעל ל־10,000 ערכים. ויקיפדיה האנגלית היא המהדורה הגדולה ביותר עם מעל 6.9 מיליון ערכים נכון לדצמבר 2024. החל מינואר 2019, על פי
אלכסה
, כ־57% מתנועת הרשת המצטברת באתרי ויקיפדיה מתקיימת בוויקיפדיה האנגלית, כאשר יתר תנועת הרשת מתבצעת בעיקר במהדורות הבאות של ויקיפדיה: הוויקיפדיה הרוסית (9%), הוויקיפדיה הסינית (6%), הוויקיפדיה היפנית (6%), והוויקיפדיה הספרדית (5%).
גרף
לוגריתמי
של 20 מהדורות ויקיפדיה הגדולות ביותר
(נכון ל-6 בפברואר 2024)
14
ויקיפדיה האנגלית
7,172,444
ויקיפדיה בסבואנו
6,115,190
ויקיפדיה הגרמנית
3,115,845
ויקיפדיה הצרפתית
2,753,538
ויקיפדיה השוודית
2,624,067
ויקיפדיה ההולנדית
2,217,557
ויקיפדיה הספרדית
2,108,880
ויקיפדיה הרוסית
2,097,095
ויקיפדיה האיטלקית
1,966,534
ויקיפדיה הפולנית
1,692,497
ויקיפדיה בערבית מצרית
1,631,377
ויקיפדיה הסינית
1,532,571
ויקיפדיה היפנית
1,499,208
ויקיפדיה האוקראינית
1,418,538
ויקיפדיה הערבית
1,309,954
ויקיפדיה הווייטנאמית
1,299,832
ויקיפדיה בשפת ואריי-ואריי
1,266,898
ויקיפדיה הפורטוגזית
1,169,965
ויקיפדיה הפרסית
1,073,698
[[|]] 864,525
הערה –
המספרים בתיבות הם מספר הערכים בכל מהדורת ויקיפדיה.
משום שוויקיפדיה מפותחת דרך האינטרנט היא זמינה ברחבי העולם ולכן העורכים בכל מהדורה של ויקיפדיה יכולים בפועל להיות בעלי דיאלקטים שונים או לבוא ממדינות שונות (כמו במקרה של המהדורה האנגלית). הבדלים אלה עשויים להוביל במקרים מסוימים לחילוקי דעות לגבי הבדלי איות או נקודות מבט שונות.
אף על פי שבכל מהדורות ויקיפדיה ישנן כללים מסוימים שהם זהים לחלוטין, בפועל כל מהדורת ויקיפדיה פועלת פחות או יותר באופן עצמאי זה מזה.
ג'ימי ויילס תיאר את ויקיפדיה כ"מאמץ ליצור ולהפיץ אנציקלופדיה חופשית באיכות הגבוהה ביותר האפשרית לכל האנשים בכדור הארץ ובשפתם". הפעילות של כל מהדורות ויקיפדיה מתואמת בחלקה על ידי
מטא-ויקי
, אתר הוויקי של קרן ויקימדיה שהוקם לצורך ניהול דיונים, קביעת מדיניות וקבלת החלטות הנוגעות למיזמי קרן ויקימדיה בכל השפות. לדוגמה, האתר מספק סטטיסטיקות חשובות על כל מהדורות ויקיפדיה, ומכיל גם רשימת ערכים שצריכים להיות קיימים בכל מהדורת ויקיפדיה. במקרים רבים ערכים עם קשר חזק לשפה מסוימת נמצא רק במהדורת ויקיפדיה באותה השפה. לדוגמה, ערכים שעוסקים ביישובים קטנים בארצות הברית עשויים להיות זמינים בוויקיפדיה האנגלית בלבד, זאת על אף שאין שום סיבה שהם לא יהיו קיימים גם בוויקיפדיות בשפות אחרות.
הערכה לשיעור העריכות מאזורים שונים בעולם בתשע מהדורות שונות של ויקיפדיה, כולל המהדורה העברית של ויקיפדיה בה מוערך שכ-20% מהעריכות מבוצעות מאירופה וכ-10% מהתרומות מבוצעות מאמריקה הצפונית
ערכים מתורגמים מהווים רק חלק קטן מסך הערכים הקיימים ברוב המהדורות. ערכים הזמינים ביותר משפה אחת עשויים להכיל קישורי בינוויקי אשר מקשרים את הערך עם הערכים המקבילים במהדורות האחרות של ויקיפדיה.
מחקר שפורסם על ידי כתב העת המדעי "PLOS One"
אנ'
בשנת 2012 ניסה להעריך את שיעור העריכות שמבוצעות בוויקיפדיה לפי האזורים השונים בעולם מהם מגיעים העורכים. לפי המחקר שיעור העריכות מ
אמריקה הצפונית
היה 51% ב
וויקיפדיה האנגלית
ו־25% ב
וויקיפדיה באנגלית פשוטה
תגובות וביקורת
ראו גם –
ביקורת על ויקיפדיה
דיוק התוכן
בעוד שערכים באנציקלופדיות המסורתיות, כמו
בריטניקה
, נכתבים בקפידה על ידי מומחים שונים אשר תורמים לכך שהאנציקלופדיות הללו כמקור מידע מדויק. עם זאת, בהשוואה שנערכה על ידי כתב העת המדעי "Nature" ב-
2005
ל-42 ערכים מדעיים שונים בוויקיפדיה האנגלית וב"בריטניקה" התגלה שאין פערים מהותיים מבחינת דיוק. הבדיקה הגיעה למסקנה שבוויקיפדיה היו בממוצע כ-4 אי-דיוקים בכל ערך מדעי, בעוד שב"בריטניקה" היו בערך שלושה אי-דיוקים.
כתוצאה מן המבנה הפתוח של ויקיפדיה, ויקיפדיה אינה מעניקה שום ערובה לכך שכל התוכן שקיים בה אכן מדויק, שכן איש אינו אחראי בסופו של דבר לכל הטענות שמוצגות בערכי ויקיפדיה. בכתבה של "PC World" משנת 2009 הועלו חששות מכך שבסופו של דבר אף אחד לא נושא באחריות על כך שחלק ניכר מהמידע נכתב על ידי אנשים אנונימיים, על כך שישנם אנשים שמשלבים בוויקיפדיה מידע כוזב, על כך שישנם מקרים של השחתות, ועל בעיות דומות.
לאורך השנים נמתחה ביקורת על כך שה
מחסור
במקורות מהימנים שמגבים חלק ניכר מהתוכן הופכים את ויקיפדיה למקור מידע בלתי אמין. מנגד ישנם הסבורים כי ויקיפדיה יכולה להיות מהימנה, אך האמינות של כל ערך אינה תמיד ברורה. עורכים באנציקלופדיות מסורתיות כמו "בריטניקה" הטילו לאורך השנים ספק בכך שוויקיפדיה מתיימרת להיות אנציקלופדיה. מייסד ויקיפדיה ג'ימי ויילס טען מנגד שוויקיפדיה נמנעה במידה רבה לאורך השנים מבעיית "
חדשות כזב
" הודות לכך שעורכי ויקיפדיה מקיימים דיונים רבים אודות איכות המקורות בערכים.
המבנה הפתוח של ויקיפדיה הופך את האתר למטרה קלה עבור
טרולים
באינטרנט, אנשים שמעוניינים להפיץ מידע מוטעה, ואנשים שעוסקים בכתיבת ערכים בתשלום – דבר אשר נחשב בעיני רבים כפוגעים בנייטרליות ובאמיתות התוכן. בתגובה למקרים של כתיבה בתשלום צוין כי ויקיפדיה הקשיחה את הכללים הנוגעים לעריכות בתשלום שהעורך לא ציין בשום מקום שהוא/היא מבצעים את העריכות בתשלום. לפי כתבה ב"וול סטריט ג'ורנל", אשר עסקה בנושא, צוין כי "החל מיום שני, [16 ביוני 2014], ייכנסו לתוקף שינויים בתנאי השימוש של ויקיפדיה אשר יחייבו את כל מי שעורך ערכים בתשלום לחשוף זאת, לטענת קתרין מאהר, מנהלת התקשורת הראשית של קרן ויקימדיה, השינויים מתייחסים לסברה הקיימת בקרב עורכים רבים כי "איננו שירות פרסום, אנחנו אנציקלופדיה".
הספר של
אוניברסיטת הרווארד
"Legal Research in a Nutshell" משנת 2011 מציין שוויקיפדיה הוא "מקור כללי" ש"יכול להיות ברכה אמיתית" ולסייע "להבין במהירות את החוקים הרלוונטיים לסיטואציה", ו"בעוד שהוא אינו מהווה מקור סמכותי, יכול לספק עובדות בסיסיות וכן להוביל למשאבים מעמיקים יותר".
סוגיות שעלו במוסדות לימוד
רוב המרצים באוניברסיטאות ובמכללות נוהגים להרתיע את הסטודנטים מלהשתמש בכל סוג של אנציקלופדיה בעבודות אקדמיות, וקוראים לסטודנטים להסתמך רק על
מקורות ראשוניים
. חלקם אף אוסרים במפורש על שילוב ציטוטים מוויקיפדיה. ויילס הדגיש לא פעם שאין להסתמך על אנציקלופדיות מכל סוג שהוא בעבודות אקדמיות. במאמר של ויילס הוא ציין שהוא מקבל כ-10 הודעות דוא"ל מדי שבוע מסטודנטים שונים שמציינים בפניו שהם קיבלו ציון נכשל בעבודות שהגישו משום שבעבודתם הסתמכו על מידע אותו מצאו בוויקיפדיה.
בפברואר 2007 מאמר בעיתון "הרווארד קרימסון" דיווח כי מספר פרופסורים ב
אוניברסיטת הרווארד
כללו ערכי ויקיפדיה ב
סילבוסים
שלהם, ככל הנראה מבלי שלקחו בחשבון שהערכים עשויים להשתנות. ביוני 2007 הנשיא לשעבר של איגוד הספריות האמריקני, מייקל גורמן, ציין כי אקדמאים אשר תומכים בשימוש בוויקיפדיה הם "המקבילה האינטלקטואלית של דיאטנית שממליצה על דיאטה קבועה של ביג מק עם הכל".
מידע רפואי
ב-5 במרץ 2014 פורסם מאמר במגזין "אטלנטיק" מאת ג'ולי בק שכותרתו הייתה "מקור הרופאים מספר 1 למידע על בריאות: ויקיפדיה".
15
המאמר ציין בין היתר כי "חמישים אחוז מהרופאים משתמשים בוויקיפדיה, וחלקם עורכים אף בעצמם את הערכים על מנת לשפר את איכות המידע הזמין." בק ציינה במאמר גם שבאוניברסיטת סן פרנסיסקו ישנם קורסים בבית הספר לרפואה אשר מסייעים לסטודנטים לרפואה ללמוד כיצד לערוך ולשפר ערכים בוויקיפדיה העוסקים בבריאות.
איכות הכתיבה
לאורך השנים נמתחה ביקורת על כך שבמקרים מסוימים ערכים בוויקיפדיה יכולים להיות מדויקים מבחינה עובדתית, אך מנוסחים בצורה אשר כמעט בלתי קריאה.
על מנת להעריך את האיכות של ערך בוויקיפדיה נהוג לבדוק את אמינות, שלמות, אובייקטיביות וישימות המידע, וכן האם הטקסט קריא, ואם סגנון הכתיבה מוצלח.
היקף כיסוי התוכן וקיומה של הטיה מערכתית
ויקיפדיה חותרת להציג סיכומים של כלל הידע האנושי בצורה של אנציקלופדיה מקוונת, כאשר כל הנושאים שנמצא שיש להם חשיבות אנציקלופדית מכוסים בערכים נפרדים. מאחר שוויקיפדיה נכתבת על שרתים עם שטח דיסק גדול במיוחד ויקיפדיה יכולה לעסוק בנושאים רבים בהרבה ממה שניתן לכסות בכל האנציקלופדיות המודפסות. האופן שבו מוחלט לכסות נושאים מסוימים בוויקיפדיה נמצא בביקורת מתמדת מצד עורכי ויקיפדיה, ומחלוקות על כך שכיחות למדי. ויקיפדיה מכילה מידע שעשוי להיחשב בעיני אנשים מסוימים כשנוי במחלוקת, פוגעני, או בוטה וזאת משום שלא נהוג לצנזר מידע אנציקלופדי מוויקיפדיה רק משום שהוא אינו נוח לאנשים מסוימים או לקבוצת אוכלוסייה מסוימת. מדיניות זו גרמה לא אחת למחלוקת – בשנת 2008 דחתה ויקיפדיה עצומה מקוונת נגד הכללת ציורים של
מוחמד
במהדורה האנגלית של ויקיפדיה בערך שעוסק במוחמד, בהסתמך על מדיניות זו. נוכחותם של חומרים רגישים מבחינה פוליטית או דתית בוויקיפדיה הובילה לאורך השנים לכך שהרשויות בסין,
פקיסטן
ובמדינות נוספות עסקו בצנזור של תוכן בוויקיפדיה.
תרשים עוגה המציג את חלוקת התוכן בוויקיפדיה לפי נושאים נכון לינואר 2008
מחקר שנערך בשנת 2008 על ידי חוקרים מ
אוניברסיטת קרנגי מלון
ומרכז המחקר של פאלו אלטו העריך כי התפלגות הנושאים בוויקיפדיה באותה העת הייתה כדלהלן:
תרבות ואמנות: 30%
ביוגרפיות ואישים: 15%
גאוגרפיה ומקומות: 14%
חברה ומדעי החברה: 12%
היסטוריה ואירועים בולטים: 11%
מדעי הטבע והפיזיקה: 9%
טכנולוגיה ומדעים יישומיים: 4%
דתות ומערכות אמונה: 2%
בריאות: 2%
מתמטיקה ולוגיקה: 1%
פילוסופיה: 1%
מספרים אלה מתייחסים רק לכמות הערכים. במקרים רבים נושא מסוים עשוי להיות מכוסה במספר רב של ערכים קצרים במיוחד, ונושא אחר עשוי להכיל מספר קטן של ערכים גדולים במיוחד.
מחקר שנערך בשנת 2011 על ידי חוקרים מ
אוניברסיטת מינסוטה
הראה כי עורכים ועורכות נוהגים להתמקד בנושאים שונים. מהמחקר עלה שעורכות נוטות להתמקד יותר בפיתוח ערכים בקטגוריה 'אישים ואמנויות' בעוד שעורכים נוטים יותר להתמקד בפיתוח ערכים בנושאים גאוגרפיה ומדע.
ממחקר שנערך בשנת 2009 על ידי מארק גרהם מ
המכון לחקר האינטרנט של אוניברסיטת אוקספורד
עלה שהתוכן בוויקיפדיה מאוד ממוקד בעולם המערבי ובאירועים העכשוויים וכי ישנו מחסור מהותי במידע על נושאים הקשורים לדוגמה לאפריקה.
ב-2025 פתחה ועדת הפיקוח של
בית הנבחרים של ארצות הברית
בחקירה נגד
קרן ויקימדיה
בנוגע להתמודדותה עם עריכות מתואמות של עורכים כדי להכניס נרטיבים פוליטיים.
16
הטיה מערכתית
מכתב לקרן ויקימדיה מטעם התובע הפדרלי
אד מרטין
אנ'
ב-24 באפריל 2025, אשר מתאר פעולות מצד הקרן שעלולות להפר את תנאי הטבות המס שלה כעמותה אמריקאית. למשל: מתן אפשרות לגורמים זרים לתמרן מידע בוויקיפדיה ולהפיץ תעמולה לציבור האמריקאי, באופן שמנוגד למטרה החינוכית המוצהרת של הקרן
כאשר עורכים מרובים תורמים לנושא אחד או לנושאים מסוימים עשויה במקרים רבים להיווצר
הטיה מערכתית
כתוצאה מהרקע הדמוגרפי של העורכים. בשנת 2011 ציין ויילס כי העובדה שהנושאים השונים מכוסים באופן לא מאוזן בוויקיפדיה נובעת מהדמוגרפיה של העורכים, אשר מורכבת בעיקר מגברים צעירים משכילים במדינות מפותחות.
ההטיה המערכתית בוויקיפדיה עשויה לשקף את התרבות הקיימת בקרב העורכים הבולטים בכל מהדורה של ויקיפדיה – לדוגמה, העדפה לכתוב על לאומים מסוימים, קבוצות אתניות מסוימות, או דתות מסוימות. ההטיה המערכתית בוויקיפדיה יכולה גם לשקף את ההטיות של תרבות האינטרנט, בה לעיתים רבות המשתמשים הפעילים ברחבי העולם נוטים להיות צעירים, זכרים, דוברי אנגלית, משכילים, בעלי מיומנויות טכנולוגיות, ואמידים מספיק בשביל להקדיש זמן לעריכת ערכים בוויקיפדיה. הטיות מערכתיות נוספות יכולות לכלול גם את ההעדפה של עורכים רבים לשים דגש רב יותר על כתיבת ועריכת ערכים בנושאים כמו תרבות פופולרית, טכנולוגיה ואירועים אקטואליים.
שילוב תוכן ויזואלי שנוי במחלוקת
לאורך השנים הועלתה ביקורת על כך שבמקרים רבים משולבים בערכי ויקיפדיה תמונות בעייתיות. בוויקיפדיה האנגלית, ובמספר מהדורות אחרות של ויקיפדיה ערכים העוסקים בנושאים כגון
צואה
גופה
פין
פות
עירום
מוצגות תמונות פוגעניות אשר זמינות לכל מי שיש לו גישה לאינטרנט, כולל ילדים.
בשרתי ויקיפדיה מאוחסנים גם תמונות וקטעי וידאו בעלי
תוכן מיני
, כגון תמונות וקטעי וידאו של
אוננות
שפיכה
, איורים של
זואופיליה
, ותמונות מסרטים פורנוגרפיים. בנוסף לכך ישנם מספר ערכים בוויקיפדיה האנגלית בהם מוצגות תמונות לא מיניות של ילדים עירומים.
בערך בוויקיפדיה האנגלית העוסק באלבום של להקת הרוק הגרמנית "סקורפיונס" "
Virgin Killer
" מוצגת העטיפה המקורית של האלבום, המציג ילדה ערומה. העטיפה המקורית של האלבום הייתה שנויה במחלוקת ולכן לא נעשה בה שימוש במספר מדינות בהן יצא האלבום לשווקים. בדצמבר 2008 הגישה לערך של האלבום "Virgin Killer" בוויקיפדיה האנגלית נחסמה במשך ארבעה ימים על ידי רוב ספקי האינטרנט בבריטניה לאחר שהארגון Watch Watch Foundation החליט שעטיפת האלבום עלולה להיות בלתי חוקית ועל כן הוסיף את כתובת הערך ל"רשימה שחורה" שהוא מספק לספקי האינטרנט הבריטים.
17
באפריל 2010
לארי סנגר
, מהמייסדים המקוריים של ויקיפדיה, כתב מכתב ל-
FBI
ובו תיאר את חששותיו מכך שישנם בשרתי ויקיפדיה תמונות של פורנוגרפית ילדים, בניגוד לחוק הפדרלי בארצות הברית.
18
19
סנגר הבהיר מאוחר יותר כי התמונות לא היו של ילדים אמיתיים, אך אמר כי הם מהווים "ייצוג ויזואלי של התעללות מינית בילדים". סנגר גם הביע חששות לגבי גישה לתמונות הללו בשרתי ויקיפדיה מבתי הספר.
20
דובר קרן ויקימדיה ג'יי וולש דחה בתוקף את ההאשמה של סנגר, ואמר שלוויקיפדיה אין "חומר שנראה לנו בלתי חוקי. אם היה לנו, היינו פועלים להסיר אותו".
21
בעקבות ה
תלונה
של סנגר, ג'יימי ויילס מחק תמונות שונות משרתי ויקיפדיה מבלי להתייעץ על כך קודם עם הקהילה. לאחר שהועלתה הטענה כי התמונות נמחקו בחופזה, ויילס ויתר מרצון על כמה מהסמכויות בהן הוא החזיק עד אז כחלק מהסטטוס שלו כמייסד של ויקיפדיה. הוא כתב בהודעה ברשימת הדיוור של קרן ויקימדיה כי הוא החליט לוותר על הסמכויות המסוימות אשר בהן הוא החזיק "כדי לעודד דיון זה על נושאים פילוסופיים / תוכן אמיתי, במקום שהדיון יתמקד בי ועל כך שפעלתי בחופזה".
22
חלק מהתמונות שנמחקו בתקרית זו במהלך 2010 הועלו מאז שוב לשרתי ויקיפדיה.
23
ויקיפדיה העברית נחשבת כמחמירה בתחום ה
פורנוגרפיה
, כאשר ככלל
אוסרת
על כתיבת ערכים על
סרטי פורנו
ועל שחקני פורנוגרפיה. כן אוסרת הקהילה על הצגת תמונות גוף של הדמות וכן מתן קישורים חיצוניים לאתרי סקס.
סקסיזם
בשנת 2011 ערכה קרן ויקימדיה סקר שביעות רצון בקרב העורכות הפעילות בוויקיפדיה. מהסקר עלה ש-22% מעורכות ויקיפדיה טענו שחוו הטרדות באופנים שונים: קיבלו הודעה לא נאותה בדף שיחה, כתבו עליהן הודעה לא נאותה, ניסו ליצור איתן קשר מחוץ למרחב ויקיפדיה, ניסו לפלרטט איתן, עקבו אחריהן ברשת, ניסו לפגוש אותן במציאות, קיבלו יותר מדי תשומת לב או שנעשה שימוש בתמונתן ללא רשותן. בסביבה אנונימית כמו ויקיפדיה, נורמות מעין אלו עשויות להחריף משום שבעולם הווירטואלי גוברת התנהגות
חסרת עכבות
דיסאינהיבציה
) שמובילה להתנהגות אנטי חברתית. לפי אותו הסקר, נמצא כי נשים פחות שבעות רצון מהיחס שהן מקבלות מהקהילה. בין הסיבות לחוסר שביעות הרצון, נשים ציינו התנהגות תוקפנית, מאבקי כוח, חילופי מילים מרושעות, תגובות
סקסיסטיות
והטרדות מוחלטות. במקרים מסוימים היו נשים שציינו שהן בחרו בשם משתמש נייטרלי מבחינה מגדרית על מנת להימנע מתשומת לב לא רצויה או מהטרדות.
לטענת מנכ"לית ויקימדיה לשעבר
סו גרדנר
חלק מהעורכות בוויקיפדיה אכן חוות את ויקיפדיה כסביבה סקסיסטית.
24
לדבריה, יהיה זה אבסורד לטעון כי אין
מיזוגניה
בוויקיפדיה משום שכל מי שיש לו
גישה לאינטרנט
יכול לערוך בוויקיפדיה. עוד היא טוענת כי בוויקיפדיה נמצאים עורכים בעלי כוונות טובות מבחינה מגדרית אבל הם נוהגים באופן לא מכוון בסקסיזם.
פעילות
קרן ויקימדיה ומיזמי הבת של קרן ויקימדיה
ויקיפדיה מתארחת וממומנת על ידי
קרן ויקימדיה
עמותה
ללא מטרות רווח המפעילה גם מיזמים שונים הקשורים לוויקיפדיה כמו
ויקימילון
ויקיספר
. הקרן מסתמכת על תרומות ציבוריות ומענקים שונים לניהול השותף של פעילותה.
ויקיפדיה נתמכת גם על ידי ארגונים וקבוצות רבים אשר מזוהים עם קרן ויקימדיה, אך מנוהלים באופן עצמאי. ארגונים אלו כוללים בין היתר את עמותות ויקימדיה
אנ'
(שהם הסניפים המקומיים של ויקימדיה במדינות שונות – כגון
ויקימדיה ישראל
ויקימדיה גרמניה
ויקימדיה צרפת
), ארגונים שמתמחים בתמה מסוימת (כגון הארגון Amical Wikimedia עבור קהילת ויקיפדיה הקטלאנית) וקבוצות משתמשים שונות. הארגונים והקבוצות הללו שותפים לקידום, לפיתוח ולמימון של ויקיפדיה.
תוכנה וחומרה
חוות השרתים
של
קרן ויקימדיה
, בה מאוחסנת בין השאר ויקיפדיה – יולי 2012
הגרסה המקורית של תוכנת ויקי שהריצה את ויקיפדיה הייתה
UseModWiki
, שכתב
קליפורד אדמס
ומכונה "שלב I".
בינואר 2002 ויקיפדיה החלה לרוץ על תוכנת
PHP
שהשתמשה ב
מסד הנתונים
MySQL
. התוכנה החדשה שהוסיפה תכונות רבות, אשר נכתבה במיוחד למיזם ויקיפדיה בידי
מגנוס מנסק
ומכונה "שלב II". זמן מה לאחר מכן, האתר הואט עד כדי כמעט חוסר אפשרות לערוך; שדרוגים לתוכנה נערכו וסיפקו הקלה זמנית.
בעקבות זאת, שִׁכתב
דניאל קרוקר
את התוכנה מאפס. התוכנה החדשה היוותה שיפור רציני ורצה מאז יולי 2002. היא מכונה "שלב III" או מדיה-ויקי.
בריון ויבר
לקח את ההובלה מאז בתיקון
באגים
וכוונון מאגר הנתונים לפעילות.
בשלהי 2003, הזדקנות השרת הפכה לבעיה חמורה לכותבים בוויקיפדיה. רבים דיווחו על קושי לערוך בשל איטיות וחוסר תגובה של המערכת. דבר זה נגרם מעומס על השרת היחיד שהריץ את כל הוויקיפדיות באותו הזמן.
עקב הגדילה המסיבית בפעילות מיזמי ויקימדיה גדלה גם חוות השרתים ונכון ל-2007 היא מורכבת מ
אשכול מחשבים
שכולל 250 שרתי
לינוקס
הממוקמים ב
פלורידה
, ב
אמסטרדם
, ב
סיאטל
וב
סיאול
. בשעות העומס מטפל כל שרת ב-27 אלף בקשות לשנייה.
החל ממרץ
2016
גיבוי
של
מסד הנתונים
מאוחסן בחוות שרתים ב
דאלאס
ממשק המשתמש
ערך מורחב –
מדיה-ויקי
לוויקיפדיה יכולת
הרחבה של תכונות
, באמצעות
תוספים
סקריפטים
. בתמונה,
חלון
תצוגה מקדימה, שניתן להוסיף באמצעות התקנת סקריפט.
ממשק המשתמש
של ויקיפדיה בנוי מ
סרגל כלים
צדדי וחלון עיקרי בו מוצגים הערכים. מעל כל ערך ישנן אוסף תוויות המאפשרות לבצע פעולות על הערך: לקרוא אותו,
לערוך אותו
, לראות את ההיסטוריה שלו או לסמנו למעקב. אף על פי שכל משתמש יכול לערוך ערכים, חלק מהפונקציות המיוחדות (כגון מעקב אחרי דפים מסוימים) פתוחות רק למשתמשים רשומים (ההרשמה נעשית בחינם).
חלון העריכה של ויקיפדיה מציג את ה"
קוד
" של הערך שמורכב מטקסט הערך וכן
תגיות שונות
(הן של ויקיפדיה והן של
HTML
) המאפשרות לשלב בו תמונות,
טבלאות
ואף
נוסחאות מתמטיות
. הקלדת הנוסחאות המתמטיות נעשה בפשטות רבה יחסית, עקב שימוש בעורך
המשוואות
של LaTex הממיר טקסט (שנכתב בהתאם לכללי התחביר של התוכנה) למשוואות המוצגות בצורה גרפית. יישום זה מקל מאוד על כתיבת ערכים בנושאי
מדעים מדויקים
(בייחוד
מתמטיקה
) ומאפשר להציג נוסחאות מגוונות באופן קל לכתיבה.
ויקיפדיה מאפשרת גם שימוש ב
תבניות
מוכנות מראש, וכן מאפשרת יצירת תבניות כאלה. תבניות שכאלה ניתן למצוא בשפע: החל מהודעות שגרתיות החיוניות לתחזוקה השוטפת (תבנית של ערך בעבודה, או תבנית
קצרמר
), עבור בתבניות המאפשרות ניווט בין סדרה של ערכים (למשל: תבנית סדרת הערכים על ה
טנק
ועל
קיסרי רומא
) וכלה בתבניות המפרטות מידע טכני על
מטוסי קרב
, טנקים ו
כלי רכב
אחרים. ישנן בוויקיפדיה אפילו תבניות המאפשרות לכתוב טקסט ב
כתב חרטומים
שימוש בבוטים
לעיתים רבות נעשה שימוש בתוכנות מחשב המכונות "
בוטים
" לביצוע משימות פשוטות יחסית בקנה מידה גדול כגון תיקון
שגיאות כתיב
נפוצות וטיפול בסוגיות סגנוניות, או על מנת לייצר ערכים התחלתיים בפורמט תקני על סמך
מאגר נתונים
. הפעלת בוטים היא עניין מורכב כאשר לרוב נדרש ידע ב
תכנות
על מנת ליצור בוט שיבצע פעולה מותאמת אישית. כמו כן לשם קבלת
הרשאה
המאפשרת להפעיל בוט המשתמשים צריכים להגיש בקשה לשם כך כאשר רק העורכים שהוכיחו שהם ראויים לכך מקבלים את ההרשאה. בשל כך מרבית המשתמשים אינם מפעילים בוטים בוויקיפדיה.
היו מקרים נדירים בעבר בהם משתמשים מסוימים באתרי ויקיפדיה פיתחו בוטים שנויים במחלוקת שמסוגלים לייצר אלפי ערכים התחלתיים סבירים בשעות ספורות על סמך מאגרי מידע שונים. בנוסף, ישנם בוטים שמשמשים ליידע עורכים באופן אוטומטי כאשר הם מבצעים שגיאות עריכה נפוצות. ישנם גם בוטים שמסוגלים לזהות מקרים של
השחתות
לשחזר
אותם במהירות.
לטענת חוקר ה
ניו מדיה
אנדרו לי
אנ'
בעקבות הצמיחה המאסיבית של ויקיפדיה אשר מכילה מיליוני ערכים יהיה קשה לדמיין כיצד ניתן יהיה לתחזק את הערכים ללא שימוש בבוטים.
פעולות ותמיכה בחומרה
פרק זה לוקה בחסר. אנא
תרמו
לוויקיפדיה ו
השלימו אותו
. ייתכן שתמצאו פירוט ב
דף השיחה
שרתי ויקיפדיה מקבלים בין 25,000 ל-60,000 בקשות לצפייה בדפים בכל שנייה – בהתאם לשעת היום.
נכון למאי 2019, ויקיפדיה פועלת על
אשכולות מחשבים
הנמצאים ב
פלורידה
, ב
אמסטרדם
, ב
ווירג'יניה
וב
סינגפור
מחקר ופיתוח
פרק זה לוקה בחסר. אנא
תרמו
לוויקיפדיה ו
השלימו אותו
. ייתכן שתמצאו פירוט ב
דף השיחה
בזכות הכמות ההולכת וגדלה של התרומות שמתקבלות מדי שנה, קרן ויקימדיה משקיעה חלק מכספי התרומות במחקר ופיתוח פנימי של מאפיינים שונים. מאפיינים בולטים שפותחו על ידי קרן ויקימדיה באופן זה כוללים בין היתר את היצירה של העורך החזותי.
גישה לתוכן
פרק זה לוקה בחסר. אנא
תרמו
לוויקיפדיה ו
השלימו אותו
. ייתכן שתמצאו פירוט ב
דף השיחה
רישוי התוכן
הסמל של רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0
כאשר ויקיפדיה הושקה ב-
2001
כל הטקסט שפותח בוויקיפדיה יצא תחת רישיון
הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו
(GFDL) מבית היוצר של
GNU
, המאפשר הפצה מחדש, יצירת עבודות נגזרות ושימוש מסחרי בתוכן, בעוד שהמחברים שומרים על
זכויות היוצרים
של עבודתם. רישיון GFDL נוצר במקור עבור מדריכי תוכנה שמגיעים עם תוכנות חינמיות ולכן לא היה מוצלח לפרסום מדיה באתרי אינטרנט. ב-16 בדצמבר 2002 פורסמה הקבוצה הראשונית של רישיונות
Creative Commons
אשר תוכננו במיוחד עבור מדיה ולא רק עבור מדריכי תוכנה.
ביוני 2009 הוחלט שכל הטקסט באתרי ויקיפדיה יוגש מעתה ואילך בכפוף ל
רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0
. הרישיונות של קובצי המדיה (למשל קובצי תמונות) בערכי ויקיפדיה משתנה ממהדורה למהדורה.
הצורות בהן מפורסם התוכן
ספר עם תוכן מוויקיפדיה בהוצאת
PediaPress
מכיוון שהתוכן בוויקיפדיה מופץ תחת רישיון פתוח, כל אחד רשאי לעשות בו שימוש או להפיצו מחדש ללא תשלום. התוכן בוויקיפדיה מפורסם בצורות רבות, הן באינטרנט והן במצב לא מקוון מחוץ לוויקיפדיה.
באתרי אינטרנט
– קיימים אלפי אתרי
מראה
בהם מופץ מחדש תוכן שמועתק מוויקיפדיה. שניים מאתרי המראה הבולטים ביותר הם Reference.com ו-Answers.com. דוגמה נוספת היא Wapedia, אשר הציגה תוכן מוויקיפדיה בפורמט ידידותי למכשירים ניידים עוד לפני שוויקיפדיה עצמה החלה לעשות זאת.
ביישומים למכשירים ניידים
– ישנם מגוון יישומים למכשירים הניידים אשר מספקים גישה לוויקיפדיה ממכשירי Android ו-iOS.
במנועי חיפוש
– חלק ממנועי החיפוש באינטרנט עושים שימוש בתוכן של ויקיפדיה בעת הצגת תוצאות חיפוש. דוגמאות בולטות כוללות את "גוגל", "בינג", ו-"DuckDuckGo".
בתקליטורי CD ו-
DVD
– אוספים של כתבות נבחרות מוויקיפדיה פורסמו לאורך השנים על גבי תקליטורים אופטיים. ב-2006 נוצר תקליטור שהכיל כ-2,000 ערכים נבחרים מוויקיפדיה האנגלית אשר זמין להורדה בחינם. ניתן גם להוריד תקליטורים שמכילים ערכים נבחרים מוויקיפדיה הגרמנית ומוויקיפדיה הספרדית. כמו כן, במהלך השנים פותח גם
תקליטור
המכונה "ויקיפדיה לבתי ספר" בשיתוף פעולה בין ויקימדיה והארגון הבריטי SOS Children אשר כולל ערכים נבחרים שמסתמכים על תוכנית הלימודים הלאומית הבריטית ונועדו לשמש ילדים במדינות מתפתחות דוברות אנגלית.
בספרים מודפסים
– לאורך השנים הודפסו עשרות אלפי ספרים על פי דרישה, אשר מכילים ערכים מוויקיפדיה האנגלית, וממהדורות אחרות של ויקיפדיה על ידי החברה הגרמנית
PediaPress
. על פי ההסכמה עם קרן ויקימדיה, הקרן מקבלת 10 אחוזים ברוטו מההכנסות של מכירת הספרים.
25
רשתות סמנטיות
– אתר האינטרנט
DBpedia
החל בשנת 2007 לחלץ מתיבות הנתונים והקטגוריות השונות בוויקיפדיה האנגלית נתונים שונים על מנת ליצור
מסד נתונים רשתי
שמכיל את הקשרים ה
סמנטיים
בין מרכיביו. ב-2012 יצרה ויקימדיה את
ויקינתונים
במטרה לאחסן את העובדות הבסיסיות מכל הערכים בוויקיפדיה ובמיזמי האחות של ויקימדיה.
בנוסף לכך קרן ויקימדיה יוצרת גם מדי חודש קובץ "data dump" עם כל תוכן האתר אותו ניתן להוריד משרתי ויקימדיה.
השפעה תרבותית
פסל ויקיפדיה ב
סלוביצה
שבפולין
אסטרואיד
ויקיפדיה
" נקרא על שמה של ויקיפדיה, כהוקרה למיזם על תרומתו לאנושות.
26
בשנת
2014
נחנך
פסל ויקיפדיה
סלוביצה
שב
פולין
. הפסל עוצב על ידי ה
פסל
ארמני
מירן חקוביאן
כאות הוקרה ל
קהילת ויקיפדיה
. הפסל, העשוי מ
פיברגלס
ומ
שרף סינתטי
, מציג ארבע דמויות התומכות יחדיו ב
גלובוס ויקיפדיה
בשנת
2017
יצא לאור השיר "
ויקיפדיה
" שנכתב על ידי הזמר
חנן בן ארי
וה
זמרת
קרן פלס
, והולחן ומבוצע על ידי בן ארי. השיר, היוצא נגד
סטראוטיפים
דעות קדומות
הקיימים בציבור כנגד קבוצות באוכלוסייה, כולל ב
פזמון החוזר
את המשפט "אל תכלאוני בשום כלוב / אל תסכמו אותי בוויקיפדיה".
ב-2023 בעונה השנייה של הסדרה
האחיין שלי בנץ
, הפרק "תיבת תומי" עוסק באופן קומי בכתיבת ערכים בוויקיפדיה בו 'יוני' (
דניאל קורן
) מנסה לשנות ערך בוויקיפדיה ומתעמת לצורך כך עם
ויקיפדים
קהל הקוראים
באמצע 2017 ויקיפדיה הפכה לאתר החמישי הנצפה ביותר בעולם לפי
אלכסה
. כ-50% מתנועת הרשת בוויקיפדיה מגיעה אל האתר ממנוע החיפוש של "
גוגל
", וחלק גדול מתנועת רשת זו קשורה למחקר אקדמי. מספר הקוראים הייחודיים בוויקיפדיה בעולם הגיע בסוף 2009 ל-365 מיליון.
על פי סקר שנערך ב-2011 נמצא שהגיל הממוצע של קוראי ויקיפדיה הוא 36 וכי כמעט מחצית מקוראי ויקיפדיה מבקרים באתר יותר מחמש פעמים בחודש, ומספר דומה של קוראים מוסיפים את המחרוזת ויקיפדיה בתוצאות של מנוע החיפוש.
מיזמי אחות
ראו גם –
ויקימדיה#מיזמי ויקימדיה
בעקבות ההצלחה של ויקיפדיה יצירה קרן ויקימדיה מיזמי אחות נוספים מבוססי ויקי. מיזמי ויקימדיה הנוספים כוללים בין היתר את
ויקימילון
שמטרתו יצרת מילון חופשי אשר הושק בדצמבר 2002,
ויקיציטוט
אשר מטרתו לבסס מאגר רחב של ציטוטים חופשיים שכל אחד יכול לערוך אשר הושק ביוני 2003,
ויקיטקסט
אשר מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים אשר הושק בדצמבר 2003,
ויקיספר
אשר ממוקד ביצירת ספרי לימוד ומדריכים חופשיים, שיתופיים ומהימנים שכל אחד יכול לתרום ליצירתם ופיתוחם אשר הושק ביולי 2004,
ויקישיתוף
אשר הוא מאגר של תמונות, צלילים וקובצי מולטימדיה אחרים חופשיים אשר הושק בספטמבר 2004,
ויקיחדשות
אשר ממוקד בדיווח על חדשות ואקטואליה והושק בנובמבר 2004,
ויקיברסיטה
הנועד להיות מקור לחומרים ופעילויות ללימוד אשר הוקם באוגוסט 2006,
ויקימינים
אשר הוא מדריך חופשי המתמחה בתחום מיון עולם הטבע אשר הושק בספטמבר 2004,
ויקינתונים
אשר משמש כמאגר נתונים מרכזי לכל המיזמים של קרן ויקימדיה אשר הושק באוקטובר 2012, ו
ויקימסע
אשר ממוקד ביצירת מדריך טיולים חופשי אשר הושק בינואר 2013.
ההשפעה על הוצאות לאור
ההשפעה הבולטת ביותר להצלחתה של ויקיפדיה היא הדעיכה של האנציקלופדיות המסחריות, ובמיוחד האנציקלופדיות המודפסות, כגון
אנציקלופדיה בריטניקה
, אשר לא היו מסוגלות להתחרות במוצר עדכני שניתן בחינם. הכתב האמריקני ניקולס קאר פרסם ב-2005 מאמר שכותרתו "Amorality of Web 2.0" בו הוא ביקר אתרי אינטרנט שמכילים תוכן מבוסס משתמשים, כמו ויקיפדיה, על כך שקיומם מוביל לכך שחברות וארגונים מקצועיים הממוקדים ביצירת תוכן הופכים לא ישימים כתוצאה מכך משום שלטענתו "תוכן חופשי תמיד יהיה מועדף על פני איכות". לטענת קאר "אחד מהדברים שמשתמעים מהחזון האקסטטי של הווב 2.0 הוא ההגמוניה של החובבים, ואני לא יכול לדמיין דבר מפחיד יותר". ישנם חילוקי דעות לגבי התפיסה לפיה ויקיפדיה, או מאמצים דומים, יגרמו להיעלמות של פרסומים מסורתיים. לדוגמה, כריס אנדרסון, העורך הראשי של
מגזין Wired
כתב בכתב העת "Nature" שגישת "
חוכמת ההמונים
" של ויקיפדיה לא תחליף את
כתבי העת המדעיים
המובילים, אשר מאופיינים בתהליך
ביקורת העמיתים
מדוקדק.
צנזורה ממשלתית וחסימה
ערך מורחב –
צנזורה על ויקיפדיה
בדומה לאתרים רבים בעלי שיעור קוראים ומשתמשים גבוה, כך גם הוויקיפדיות השונות או עמודים ספציפיים בהן נחסמים לעיתים בידי
ממשלות
מסיבות שונות, לרוב בידי ממשלות
טוליטריות
דיקטטוריות
אך לעיתים גם בידי ממשלות
דמוקרטיות
. בין הדוגמאות לצנזורה מלאה או חלקית של ויקיפדיה:
הרפובליקה העממית של סין
סין
מוגדרת על ידי הארגון "
עיתונאים ללא גבולות
" כאחת מ
אויבי האינטרנט
, כלומר, היא מצנזרת באופן תדיר תכנים ברשת האינטרנט שאינם לרוחה והיא חשה שהם עלולים להוות סיכון ליציבות משטרה. הגישה לוויקיפדיה הסינית נחסמה לראשונה ב-
3 ביוני
2004 ביום השנה ה-15 ל
הפגנות בכיכר טיאננמן
ב-
1989
. הצעות של הממשלה כלפי קהילת העורכים לבצע צנזורה עצמית במטרה להחזיר את האתר נדחו על ידה. לבסוף, האתר שוחזר ללא הסבר ב-
22 ביוני
של אותה שנה. מאז ויקיפדיה הסינית וויקיפדיות בשפות השונות נחסמו עוד מספר פעמים.
מאז יוני
2015
, כל הוויקיפדיות מפנות בקשות
HTTP
לכתובות ה-
HTTPS
המתאימות, ובכך הופכות את ה
הצפנה
לחובה לכל המשתמשים. כתוצאה מכך, הצנזורה הסינית אינה יכולה לראות אילו דפים ספציפיים הוא מציג, ולכן לא ניתן לחסום קבוצת משנה מסוימת של דפים (כגון
איי וייוויי
או
אירועי כיכר טיין-אן-מן (1989)
) כפי שעשו בעבר. כתוצאה מכך, השלטונות בחרו לחסום את
ויקיפדיה הסינית
כולה; נכון ליוני 2015, גם הגרסה המוצפנת וגם הגרסה הלא מוצפנת חסומות לחלוטין בסין. מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, הצהיר כי הוא יטוס לסין כדי לשדל את ממשלת סין לפתוח את האתר בתוך שבועיים, במסגרת כנס בשם Energy Leadership Summit 2015 (פסגת הנהגה אנרגטית 2015) ב
קואלה לומפור
ב-2 בדצמבר 2015. נראה כי הצהרתו של ויילס הזכירה ל
ממשלת סין
כי חסמה רק את הגרסה הסינית של ויקיפדיה, ולכן כל הגרסאות של ויקיפדיה נחסמו לחלוטין בסין שוב ב-4 בדצמבר. מספר גדול של משתמשי אינטרנט
סינים
התלוננו על חסימה זו ברשתות החברתיות, אם כי רוב התלונות נמחקו לאחר זמן קצר.
ג'ימי ויילס פגש את לו ווי, יושב ראש מינהל
המרחב הקיברנטי
של סין ב-17 בדצמבר 2015 במהלך
כנס האינטרנט העולמי
שנערך ב
ווז'ן
ג'ג'יאנג
. ויילס אמר כי זו הפעם הראשונה שהם נפגשו, וכי אין הסכמה על נושאים ספציפיים. ויילס אמר ללו ויי כיצד ויקיפדיה וויקימדיה עובדות בעולם, והביע תקווה להקים מנגנון מפגש קבוע עם ווי ו
מנהל המרחב הקיברנטי של סין
בעתיד. ויילס הצהיר שלעולם לא יורה על
צנזורה פנימית
של ערכים בוויקיפדיה הסינית.
טורקיה
ערך מורחב –
חסימת הגישה לוויקיפדיה בטורקיה
בבוקר
29 באפריל
2017 נחסמה הגישה בטורקיה לוויקיפדיה בכל השפות על ידי השלטונות הטורקיים.
27
28
ההגבלות התרחשו בעקבות
ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה
, כמה שבועות לאחר שהתקיים
משאל העם בטורקיה
, והיוו המשך לחסימות של תכנים בוויקיפדיה הטורקית בשנים קודמות.
ב־26 בדצמבר 2019 קבע
בית המשפט לחוקה של טורקיה
כי החסימה אינה חוקתית וכי היא פוגעת ב
חופש הביטוי
29
ב־15 בינואר 2020 הוסרה החסימה.
30
מחקרים מדעיים
עם התפתחותה של ויקיפדיה והפיכתה לפופולרית החלו להתרבות גם המחקרים המדעיים על אודותיה.
מחקרים ממדעי הרפואה
גריסן ועמיתיו (
2010
) טוענים שאתרי
תוכן גולשים
, כמו ויקיפדיה, עשויים להנחיל
תפיסות שגויות
לציבור צרכני הרפואה ולעובדי המערכת הרפואית. הם טוענים שיש ללמד
רופאים
כיצד לתת מידע באופן שלא יערכו אותו, בטעות, למידע שגוי ומזיק.
31
סימיני (2010) טוענת שוויקיפדיה נותנת לקהילות של אנשים עם
לקות
כלי חזק להסברת קשייהם והסרת ה
דעות הקדומות
מהם. היא סוקרת את פעולתם של ויקיפדים המנהלים דיון סביב המושג
תסמונת דאון
32
ליתנר ועמיתיו (2010) ערכו סקר איכות של מידע מוויקיפדיה האנגלית על אחד מסוגי
מחלת הסרטן
. הם מצאו את המידע שם כאיכותי אך פחות טוב מזה שנכתב על ידי רופאים. אולם, משום שמחקרים קודמים גילו שאת המידע שנמצא בוויקיפדיה קל יותר למטופלים למצוא, הם ממליצים לממסד הרפואי להשקיע בשיפור המידע שבוויקיפדיה. בנוסף, הם נותנים המלצות ספציפיות לשיפורים כמו בירור הקישורים החיצוניים.
33
יונגר (2010) סוקר את התפתחות מדיית ויקי כחלק מהתפתחות האינטרנט ומייעץ ל
אחיות סעודיות
על הדרך הנכונה להשתמש בוויקיפדיה כמקור מידע מקצועי.
34
פרידלין ומקדונלד (2010) מציעים להשתמש בוויקיפדיה כבמאגר נתונים להגדרות ותיאורים המשמשים תוכנות
בינה מלאכותית
הקשורות ב
ציוד מעבדה
35
מחקרים מתחום החינוך
פרטש (2010) ממליצה להשתמש בוויקיפדיה ככלי חינוכי
במכללות
, למטרות שיפור הניסוח וההנמקה.
36
מחקר שערכה חברת המחקר
Pew Research
בקרב 2,462 מורים ומורות מ
בתי ספר תיכון
וחטיבות ביניים בארצות הברית מצא כי המורים משתמשים בוויקיפדיה יותר מאשר הממוצע בקרב הציבור המבוגר בארצות הברית (87% בקרב המורים מול 53% בקרב המבוגרים).
37
מחקרים מתחום התקשורת
סטוארט גייגר (R. Stuart Geiger) חקר את פעילותם של בוטים באתר ויקיפדיה. במאמרו טבע גייגר את המונח "bespoke code" המתייחס לתוספות תוכנה ייעודיות שנועדו כתוספות לתוכנה קיימת (במקרה זה ויקיפדיה), ושאינן רצות על שרת או
מחשוב ענן
אלא על מחשבים מקומיים של
משתמשי קצה
תבניות עיצוב
, בוטים וכלים חצי-אוטומטיים הם כולם דוגמאות ל-bespoke code. גייגר טוען כי טעות להתייחס לתוכנה כאלמנט בלתי-חומרי בחיינו כיוון שהתוכנה נוצרת על ידי משתמשים במצבים מסוימים ועל מנת לשרת תפקיד שהוא
חברתי
במהותו. התוספות המקומיות לקוד של ויקיפדיה הן דוגמה לכיצד מושג ה
ריבונות
בעולם
פיתוח התוכנה
מתערפל ומסתבך. בנוסף, בדומה ל
תאוריית השחקן-רשת
מדגים גייגר את תלות הגומלין בין בני-אדם לשחקנים לא אנושיים בוויקיפדיה.
38
ראו גם
ספר: ויקיפדיה
אוסף
של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
ביקורת על ויקיפדיה
ג'ימי ויילס
ויקיפדיה העברית
ויקיפדיה:מחיקה והכללה
ויקיפדיה בשפות השונות
קטגוריה
Kiwix
תוכנה חופשית
המשמשת לצורך הצגת תוכן מוויקיפדיה בסביבה בה אין חיבור ל
אינטרנט
, או שישנה צנזורה על האתר.
QRPedia
– מערכת המבוססת על אינטרנט סלולרי, אשר מציגה לגולשים תוכן מוויקיפדיה על גבי צג המכשיר הסלולרי שלהם בשפת אליה הוגדר המכשיר.
לקריאה נוספת
דרור קמיר,
כיצד נעשיתי עורך בוויקיפדיה בערבית
ארץ אחרת
, 1 ביוני 2007
John Broughton,
Wikipedia Readers Guide: The Missing Manual
, O'Reilly Media, 2008
Joseph M. Reagle Jr.
Good Faith Collaboration
, 2010
קישורים חיצוניים
מיזמי
קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון:
ויקיפדיה
ציטוטים בוויקיציטוט:
ויקיפדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
ויקיפדיה
ויקיפדיה
, באתר
אנציקלופדיה בריטניקה
(באנגלית)
ויקיפדיה
, ברשת החברתית
פייסבוק
ויקיפדיה
, ברשת החברתית
אקס (טוויטר)
ויקיפדיה
, ברשת החברתית
אינסטגרם
ויקיפדיה
, ברשת החברתית
טיקטוק
ויקיפדיה
, ברשת החברתית
VK
ויקיפדיה
, ברשת החברתית
ויקיפדיה
, סרטונים ב
ערוץ היוטיוב
ויקיפדיה
, באתר
פינטרסט
אתר האינטרנט הרשמי
של ויקיפדיה
(בשפות מרובות)
ויקיפדיה
, באתר
OCLC
(באנגלית)
ויקיפדיה
ויקיפדיה
– דף הבית הראשי
רשימת ויקיפדיות בכל השפות
(באנגלית)
רשימה סטטיסטית של עריכות לכל הויקיפדיות
(באנגלית)
Welcome to Wikipedia
חוברת הדרכה
בנושא ויקיפדיה והדרך בה ניתן לתרום ל
מיזם
, בהפקת
קרן ויקימדיה
, ספטמבר 2010
(באנגלית)
The State of Wikipedia
, בביצוע
ג'ימי ויילס
(קריינות), סרטון באתר
יוטיוב
על הולדת ויקיפדיה
– הרצאה ב
וועידת TED
עשרה דברים שאולי לא ידעתם על ויקיפדיה
אתרים קשורים
מטא-ויקי
Portland Pattern Repository
– הוויקי הראשון
חומרי הסברה על ויקיפדיה
Wikipedia – The Greatest Collection of Human Knowledge
– ויקיפדיה, האוסף הגדול ביותר של ידע האנושי
(באנגלית)
Leftover Facts – Hoax Articles, Etymology, and a Wikipedian's Career
– עובדות נוספות על ויקיפדיה
(באנגלית)
ביקורת, תמיכה ודיון בוויקיפדיה
ג'יי הורוויץ, רן בר-יעקב,
אנציקלופדיות מקוונות ותהליך הלמידה
, אתר מס"ע,
מכון מופ"ת
, 4 במאי 2007
עידו הרטוגזון,
החינוך הדיגיטלי: חדר 2.0
, באתר
nana10
, 25 בדצמבר 2007
נועה פרג,
"כדי לתפעל את ויקיפדיה צריך 8 מיליון דולר בשנה"
, באתר
גלובס
, 24 בדצמבר 2008
איתי שמושקוביץ,
ויקיפדיה כבר לא אויבת של האוניברסיטאות
, באתר
ynet
, 5 במאי 2009
רן יניב הרטשטיין,
מדריך: ויקיפדיה כפי שלא הכרתם
, באתר
כלכליסט
, 25 בדצמבר 2009
יורם שורק,
אנציקלופדיית העם
, במדור "
דברים שיורמים יודעים
", באתר
ארכיון האינטרנט
(במקור, מאתר "
nana10
")
, 13 באוגוסט 2010
אבינעם עידן דוניבסקי,
ערכים עם ערך מפוקפק
מבט מל"מ
, גיליון 66, יוני 2013
דניאל בלס,
ויקיפדיה: אנציקלופדיה לאתאיסטים בלבד?
, באתר
הידברות
, 4 בפברואר 2014
בלומברג
עולם הערכים של ויקיפדיה: כמה שפחות נשים, מיעוטים ואפריקנים
, באתר
גלובס
, 9 בינואר 2017
עומר בן יעקב
איך ויקיפדיה נלחמת בקונספירציות ומגדירה מחדש את מושג ה"אמת"
, באתר
הארץ
, 6 בדצמבר 2017
Wikipedia: Press coverage
– קישורים למקבצי מאמרים אשר פורסמו בתקשורת ברחבי העולם אודות ויקיפדיה
(באנגלית)
אריאל בולשטיין,
אוטוסטרדה של סקרנות
, באתר
ישראל היום
, 9 בנובמבר 2018
רועי צזנה
, ויקיפדיה, הדמוקרטיה הדליברטיבית הגדולה ביותר, בתוך:
השולטים בעתיד
ירושלים
: כנרת, 2017
נועה שטרן,
מלחמת המינים של ויקיפדיה
, בעיתון
מקור ראשון
, 7 במרץ 2019
צח יוקד,
אילון מאסק, AI ועזה: ויקיפדיה עומדת לפני האתגרים הגדולים בתולדותיה
, באתר
הארץ
, 26 בדצמבר 2025
מאמרי חדשות שמזכירים את ויקיפדיה
יואב בורנשטיין,
הכפר הדיגיטלי
, באתר
כלכליסט
, 10 במאי 2012
רנה מרגלית,
פרצה מלחמת העולם השלישית
, באתר "
אלכסון
", 18 ביולי 2013
בריטניקה או נופדיה? העתיד של האנציקלופדיה החופשית
– תגובתו של לארי סנאגר על הודעתה של בריטניקה על גביית תשלום עבור השימוש בה
(באנגלית)
עפרי אילני
פחותי ערך: פח הזבל של ויקיפדיה
, באתר
הארץ
, 17 בפברואר 2016
מסמכים קשורים ומאמרים אקדמיים
גדי אלון ו
יהודית בר-אילן
פתוחים לתוכן פתוח? בדיקת השקפותיהם של המורים בישראל לשימוש בוויקיפדיה לצרכים חינוכיים
, בתוך: "ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2012: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי"; עמ' 1–7, פברואר 2012
שירי שילה (בהנחיית
שיזף רפאלי
),
ריאלי או נייטרלי? – סוגיית הנייטרליות (NPOV) באתר "וויקיפדיה"
(הקישור אינו פעיל)
, עבודת גמר,
אוניברסיטת חיפה
, 2008
צחי חייט (בהנחיית שיזף רפאלי),
ויקיפדיה: דפוסי השתתפות פעילים ומניעי תרומה של ויקיפדים
(הקישור אינו פעיל)
, עבודת גמר,
אוניברסיטת חיפה
, 2009
Piotr Konieczny,
Rethinking Wikipedia for the Classroom
Contexts
2014 13: 80, February 18 2014
(באנגלית)
מחקרים אקדמיים על ויקיפדיה
, בוויקיפדיה האנגלית
ההיסטוריה של ויקיפדיה
, ב
מטא-ויקי
האנציקלופדיה ומאגר הלימוד העולמיים החופשיים של ריצ'רד סטולמן
IBM History Flow ניסוי טכני על מסמכים מתפתחים המחוברים במשותף המדגים באמצעות מאמרי ויקיפדיה
אורכב
03.06.2004 בארכיון
Wayback Machine
הכרזות
, בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
באפריל 2022 היא דורגה במקום השביעי ב
רשימת אתרי האינטרנט הפופולריים ביותר של SimilarWeb
על-פי
מטא-ויקי
סכום הערכים והדפים בוויקיפדיות בכל השפות
טבלת הנתונים הסטטיסטיים הכללית
ויקיפדיה האנגלית,
סטטיסטיקות
ריכוז רשימת השפות שבהן קיימת גרסה של ויקיפדיה
, באתר מטא ויקי
Aharoni Lir, S. (2025).
Manipulated History: Past Version vs. Present Subversion
: The Growing Bias against Israel on Wikipedia [Exhibition catalogue]. World Jewish Congress.
אהוד קינן
סטיבן קולבר השחית את ויקיפדיה – וזכה בפרס
, באתר
ynet
, 7 במאי 2008
תמרה טראובמן
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה
, באתר
הארץ
, 14 בדצמבר 2005
קרב ראש בראש על ערך בויקיפדיה
, באתר
ישראל היום
, 21 במרץ 2017
הגר רבט,
למה מי את? כיצד מחליטים עורכי ויקיפדיה מי ראוי לערך
, באתר
כלכליסט
, 29 בספטמבר 2016
דוד שי,
מי ראוי לערך בויקיפדיה?
, באתר
כלכליסט
, 11 באוקטובר 2016
נחמיה גרשוני איילהו,
לפי המספרים, מצב הנשים בוויקיפדיה העברית טוב. יחסית
, באתר
הארץ
, 30 באוקטובר 2016
"Hella ridic new words to make you lolz: ODO August 2012 update – OxfordWords blog"
OxfordWords blog
23 באוגוסט 2012
{{
cite web
}}
עזרה
The Editor Survey (April 2011), Wikimedia Foundation
"List of Wikipedias"
Wikimedia Meta-Wiki
Julie Beck,
Doctors’ #1 Source for Healthcare Information: Wikipedia
, www.theatlantic.com,
5/3/2014
(באנגלית)
מיטל וייזברג, ‏
אנטישמיות והטיות אנטי-ישראליות: הקונגרס פתח בחקירה נגד ויקיפדיה
, באתר
גלובס
, 6 בספטמבר 2025
Metz, Cade (
7 בדצמבר 2008
).
"Brit ISPs censor Wikipedia over 'child porn' album cover"
The Register
{{
cite news
}}
עזרה
"Wikipedia rejects child porn accusation"
The Sydney Morning Herald
(באנגלית אמריקאית). אפריל 29, 2010.
ארכיון
מ-ספטמבר 2, 2017
Farrell, Nick (
29 באפריל 2010
).
"Wikipedia denies child abuse allegations: Co-founder grassed the outfit to the FBI"
The Inquirer
{{
cite news
}}
עזרה
"Wikipedia blasts co-founder's accusations of child porn on website"
The Economic Times
. India.
29 באפריל 2010
{{
cite news
}}
עזרה
Agence France-Presse (
29 באפריל 2010
).
"Wikipedia rejects child porn accusation"
The Sydney Morning Herald
{{
cite news
}}
עזרה
"Wikimedia pornography row deepens as Wales cedes rights"
. BBC News.
10 במאי 2010
{{
cite news
}}
עזרה
Gray, Lila (
17 בספטמבר 2013
).
"Wikipedia Gives Porn a Break"
XBIZ.com
{{
cite news
}}
עזרה
נדן פלדמן,
האם עריכת ערכים בויקיפדיה אגרסיבית מדי לטעמן של נשים?
, באתר
TheMarker
, 19 באוגוסט 2013
Hans-Christian Dirscherl (
10 בפברואר 2009
).
"Print-on-Demand: Eigenes Buch aus Wikipedia-Artikeln machen"
PC Welt
{{
cite web
}}
עזרה
רוברט וורקמן,
'Asteroid Re-Named 'Wikipedia
, באתר "
TechNewsDaily
, 5 בפברואר 2013
(באנגלית)
Main belt asteroid No. 274301 named 'Wikipedia'
, בגרסה האנגלית של
ויקיחדשות
, 31 בינואר 2013
(באנגלית)
(Wikipedia 4274301 (2008 QH2
, במאגר "
JPL Small-Body Database
" של
נאס"א
(באנגלית)
"Wikipedia blocked in Turkey"
. Turkey Blocks.
{{
cite web
}}
עזרה
"Turkish authorities block Wikipedia without giving reason"
. BBC News.
29 באפריל 2017
{{
cite web
}}
עזרה
Court rules Turkey violated freedoms by banning Wikipedia
, AP News,
2019-12-26
(באנגלית)
yazının Türkçe’sini buradan okuyabilirsiniz,
Access to Wikipedia restored in Turkey after more than two and a half years
, Wikimedia Foundation,
15 בינואר 2020
J Gen Intern Med. 2010 Jul 15. Online Professionalism and the Mirror of Social Media. Greysen SR, Kind T, Chretien KC.
Health (London). 2010 Jul;14(4):398-414. Struggles online over the meaning of 'Down's syndrome': A 'dialogic' interpretation. Cimini N.
J Am Med Inform Assoc. 2010 Jul-Aug;17(4):373-4. Wikipedia and osteosarcoma: a trustworthy patients' information? Leithner A, Maurer-Ertl W, Glehr M, Friesenbichler J, Leithner K, Windhager R.
Nurs Stand. 2010 May 12-18;24(36):49-56; quiz 58. Using wikis as an online health information resource. Younger P.
J Am Med Inform Assoc. 2010 May 1;17(3):283-7. An evaluation of medical knowledge contained in Wikipedia and its use in the LOINC database. Friedlin J, McDonald CJ.
Meeting Student Writers Where They Are: Using Wikipedia to Teach Responsible Scholarship Personal author, compiler, or editor name(s); click on any author to run a new search on that name. Patch, Paula Teaching English in the Two-Year College, v37 n3 p278-285 Mar 2010
ג'ף ברקוביצ'י,
מי צריך ספרי לימוד? כ-90% מהמורים מסתמכים על ויקיפדיה
, באתר
פורבס ישראל
, 3 במרץ 2013
Geiger, R. Stuart. "Bots, bespoke, code and the materiality of software platforms." Information, Communication & Society 17, no. 3 (2014): 342-356.
מיזמי
קרן ויקימדיה
ויקיפדיה
ויקימילון
ויקיטקסט
ויקיציטוט
ויקישיתוף
ויקיספר
ויקיחדשות
ויקימסע
ויקיברסיטה
ויקימינים
ויקינתונים
ויקיפונקציות
בקרת זהויות
NLI
987007498400705171
BIBSYS
8030646
BnF
cb150837752
(data)
CANTIC2
981058613293806706
GND
7545251-0
LCCN
no2008072801
MusicBrainz
6bfad59d-5184-4da5-8352-65d6782a0233
MusicBrainz
5e5059cb-e842-4ba7-b2ba-ef3cd880d35a
NKC
ph640673
NSK
000625468
RERO
A020416204
SELIBR
319345
SUDOC
11109383X
VIAF
195846295
WorldCat
(עם VIAF):
195846295
גילוי נאות
: ערך זה מזכיר את
קרן ויקימדיה
או את אחד המיזמים שלה.
ויקיפדיה
היא מיזם של קרן ויקימדיה.
אוחזר מתוך "
קטגוריות
אנציקלופדיית ויקיפדיה
זוכי פרס נסיך אסטוריאס לשיתוף פעולה בין-לאומי
מדיה חברתית
מיזמי קרן ויקימדיה
אתרי אינטרנט שצונזרו בסין
תשתיות חינוך
תוכן חופשי
קטגוריות מוסתרות:
ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים
ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: תאריך הקמה או יצירה
ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים
ויקינתונים - השוואת ערכים: לא מתאים: מופע של
ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: בעלים
ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאים: מייסד
ציטוט מקור בשפה זרה (אנגלית אמריקאית)
ויקיפדיה: השלמה - מדינות אסיה
ערכים עם תבנית בריטניקה
ערכים עם קישורי רשת חברתית
דפים עם קישורים שבורים
קישורי wayback מתבנית Webarchive
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BIBSYS
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה BNF
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה CANTIC2
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה MusicBrainz
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה MusicBrainz label
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NKC
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה NSK
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה RERO
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SELIBR
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה SUDOC
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VIAF
ויקיפדיה: ערכים עם מזהה WorldCat-VIAF
ויקיפדיה
הוספת נושא